Page 309 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 309

‫‪Pg: 309 - 10-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫לצדיק חיל חוטא‪ .‬אפשר לומר דרך רמז דרב‬            ‫גמ' מאי לאו בסלע לדעת ובפלוגתא דרב‬
‫חסדא הוא הצדיק‪ ,‬הוה ליה ההוא אריסא שהוא‬          ‫ושמואל ובטלה שלא לדעת ובפלוגתא דרב חסדא‬
‫הגוף שלא שעושה לו כל עבודתו‪ ,‬דהוה תקיל ויהיב‬     ‫ור' יוחנן‪ .‬איכא דמקהו הכא קהתא‪ ,‬דאיך אפשר‬
‫לסטרא אחרא תקיל ושקיל לעצמו‪ ,‬דהגוף פעמים‬         ‫לומר דפליגי בטלה שלא לדעת ובפלוגתא דרב‬
‫מגביר עליו כח החומרי ונותן כח לסט"א‪ ,‬ופעמים‬      ‫חסדא ור' יוחנן‪ ,‬הא אם כן אתי רב ושמואל דאית‬
‫עושה מעשים טובים ושוקל לעצמו הון אשר לא‬          ‫להו דשלא לדעת מנין פוטר וצריך מנין ומהני דלא‬
‫ישלוט בו הריקבון‪ ,‬והצדיק בצדקתו סלקיה‪ ,‬רצה‬       ‫כמאן‪ ,‬דלרבי ישמעאל לא צריך מנין‪ ,‬ולר' עקיבא‬
‫לומר זיכך הגוף שלו )ומלה( ]ומילא[ אותו במעלות‬
‫העליונות‪ ,‬עד שחזר הגוף להיות גם כן זך ונקי‪ ,‬קרא‬                            ‫לא מהני‪ ,‬וצ"ע טובא‪.‬‬
‫אנפשיה צפון לצדיק חיל חוטא של הסט"א‪ ,‬דמעתה‬       ‫)לחם אבירים(‬
‫ומעכשיו הסט"א חיל בלע ויקיאנו והוא יברר כל‬
                                                 ‫שם כ"ע לא פליגי כדרב חסדא‪ .‬ואיכא למידק אי‬
                ‫ניצוצות הקדושה ויעלם למעלה‪.‬‬      ‫סבירא להו לכ"ע כרב חסדא‪ ,‬אם כן איך ס"ל לר'‬
‫)ברוך אברהם(‬                                     ‫עקיבא דכלתה לו שמירתו וצריך דעת בעלים‪ ,‬הא‬
                                                 ‫אי לרב חסדא שלא לדעת צריך דעת‪ ,‬היינו טעמא‬
‫שם חד אמר נפשו דנגזל‪ .‬קצת קשה א"כ ]מאי‬           ‫משום דכיון דאנקטה נגרי ברייתא‪ ,‬וצריך להודיעו‬
‫קאמר[ כי ישל אלוה נפשו‪ ,‬כי ישל הגזלן נפשו‬        ‫לבעלים כדי שישמרוה‪ ,‬אבל היכא דלא שייך האי‬
‫מיבעי ליה‪ ,‬אבל כי ישל אלוה משמע דכללא היא‪.‬‬       ‫טעמא‪ ,‬לעולם אית ליה דלא צריך דעת‪ ,‬ואם כן הכא‬
‫ועיין מהרש"א ז"ל מ"ש‪ .‬ולי נראה דהכי קאמר מהו‬     ‫גבי שומר אף שכלתה שמירתו אמאי צריך להודיע‬
‫מקוה ומייחל גזלן זה להקב"ה‪ ,‬דהא ודאי אבדה‬        ‫לבעלים‪ ,‬הרי השומר עצמו יודע דהאי למודה לצאת‬
‫תקותו‪ ,‬שהרי כשהוא גוזל לאדם זה הוא רואה שכל‬
‫כך קשה על הנגזל מה שגזל ממנו‪ ,‬כאילו הקב"ה‬                                  ‫וישמרנה‪ ,‬וצ"ע טובא‪.‬‬
‫נוטל נשמתו ממנו‪ ,‬כך הוא קשה עליו מה שגזלו זה‬     ‫)לחם אבירים(‬

                          ‫כיציאת נשמתו‪ ,‬וק"ל‪.‬‬    ‫שם אמר מר לוקחין ד' וה' צאן וכו' עדר גדול‬
‫)ברית יעקב – כת"י(‬                               ‫ועדר קטן וכו' הא בברייתא הא בכחושתא וכו'‪.‬‬
                                                 ‫לכאורה אמאי לא משני איפכא ותצא דינ'ה להפך‬
‫שם מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן‪ .‬אע"ג שדואג‬        ‫וצ"ל משום דלא עשה התנא מדריגת כחושתא‬
‫הרגן שהוא שהרג נוב עיר הכהנים ואין שליח‬          ‫וברייתא בעדר קטן כמו עדר גדול ובדרוש לחותנתי‬
‫לד"ע‪ ,‬מלך שאני‪ ,‬כמ"ש בסה"ק יפה ללב ח"ד‬           ‫מרת רחל בת הרב כמהר"ר יצחק חרוש זלה"ה‬
                                                 ‫אחות הח' הש' והכולל הדו"מ כמהור"ר יוסף חרוש‬
                         ‫באה"ע סי' ב' אות י"ג‪.‬‬   ‫זלה"ה שנבל"ע עמה בשנה אחת הארכתי הלא הוא‬
‫)יפה תלמוד(‬
                                                                                    ‫כמוס עמדי‪.‬‬
‫מתני' מה שהחרש מוציא במעצד הרי אלו שלו‬           ‫)קול מבש"ר(‬
‫וכו'‪ .‬בזה נתיישב לי מה שאמרו בנדרים אין‬
‫הנבואה שורה אלא על חכם ]וגבור ועשיר[ וילפי'‬                     ‫דף קיט ע"א‬
‫]כולהו ממשה ועשיר[ מפסל לך וכו' וקשה דהרי‬
‫נתנבא קודם הלוחות ובזה נתיישב לי דלמה הוצרך‬      ‫גמ' רב חסדא הוה ליה ההוא אריסא דהוה תקיל‬
‫הקב"ה לומר לו פסל לך דהפסולת שלך דהרי ודאי‬       ‫ויהיב תקיל ושקיל‪ ,‬סלקיה‪ ,‬קרא אנפשיה צפון‬
‫הוא שלו והקב"ה אינו ]מקפיד עליהם כלל ואמאי‬
   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313   314