Page 305 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 305
Pg: 305 - 10-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
תוס' )מע"א( ד"ה אתי בהו לידי תקלה כו' ולפי' ח"ב רמז שט"ו[ על פסוק ]ירמיה ל"א כ'[ הבן יקיר
זה ק' כו' .עכ"ל .הדבר מבואר דלפירוש' לק"מ לי אפרים ,ביוקר וכו' ,א"כ הוה ליה פסידא דמוכח
דחטין איכא למימר דהוי זמן מרובה אבל צל"ע וחייבין לשלם לה' כביכול שכרו מושלם בקבלת
דבפסחים דף ל"ג אית' בבריית' דתרומת תותין אלהותו ומצוותיו ,ועל דרך דאיתא תו התם ואם
וענבים שנטמא' אין בה לא היתר אכילה ולא היתר אמר לו טול דינר בשכרך והעבירני נוטל שכרו
השקה ופריך ולדרוך להו פחות מכביצה ומשני אמר מושלם ,ומפרש התם משום פסידא ,והואיל וכביכול
רבא גזרה דילמא אתי בהו לידי תקלה ובתר הכי אחשביה למכות כדמים ,א"כ הוה ליה פסידא
קאמר נמי דפת של תרומה אין מדליקין בה אלא וחייבים לקיים כל מה שהתנו ע"כ .ועל פי זה נראה
א"כ זריק לה בין העצים והא הכא דהוי נמי זמן לומר טעם קצת על מה שתלה כמה מצוות ביציאת
מועט כדפירש"י שם לידי תקלה כשהוא דורכן שמא מצרים ,וכן בעגל הוא אומר ]שמות ל"ב ז'[ כי
יאכל מהן עכ"ל וכן פת ודאי דהדלקתו הוי בזמן שיחת וגו' אשר הוצאת מארץ מצרים וכו' ,דמשום
מועט וא"כ אף לפי פירושם ק' ואם נאמר דשאני שלא יעלה טינא בלב ישראל לפרוק מעליהם עול
התם דאגב דעסיק בהו חיישינן טפי אף לזמן מועט מלכות שמים ,באומרם דאינן יכולים לקיים עול
)ה"כ( ]הכי נמי[ הכא בזלוף עסיק בהו ,ויש לדחוק הכבד הזה של עסק התורה והמצוות דבר שאין לו
דמצינן למימר דלית הלכתא הכי ולא קאמר רבא קצבה ,דאעפ"י שהתנה עמהם קודם צאתם מארץ
התם אלא בדרך דחייה דמעיקרא התם רצה להוכיח מצרים על מנת שיקבלו כל מה שיתנה עמהם ,אינן
מבריית' דתותין כו' דמשקין מבלע בליעי ודחי רבא חייבין לקיים הכל ,אלא מצו מיפטר נפשייהו במועט
דלעולם אימא לך דמפק' פקידי והך ברייתא ב"ש איך שיהיה ,וכדין מעבורת ,הילכך בכל פעם מזכיר
היא דחיישי לתקלה וכד פריך התם מברייתא יציאת מצרים ,כלומר וכדי שתצאו היה להם פסידא
דמדליקין פת ושמן כו' הו"מ למימר דאתייא אליבא טובא ע"י המכות שהבאתי עליהם כאמור ,א"כ
דב"ה דלא חיישי אלא משום דקתני שמן והוי לזמן צריכים לשלם לו שכרו מושלם לקיים כל התורה
מרובה כדפי' רש"י שם וצ"ל דחשיב זמן מרובה
טפי מחבית של יין לזלוף א"נ עדיפ' מינה קמשני והמצוות.
ודוחק ועיין באורך מ"ש בחדושי בחולין בס"ד דף )כתית למאור(
נ"ג ע"ב. שם בעי מיניה רב מרבי ירד להציל וכו' אתיביה
השוכר את הפועל להביא כו' .וקשה אמאי לא הק'
)זרע יצחק( מרישא דהך ברייתא הביאה הרי"ף ז"ל בפרק
האומנים השוכר את הפועל להביא שליחות וכו'
דף קטז ע"ב והלך ולא הביא נותן לו שכרו משלם והא התם דלא
עבד שליחותיה וליכא לדחויי כדדחי אהאי ואף שיש
גמ' רבא אמר הכא בפועלין עסיקינן וכו' פועל לחלק דהתם שאני שלא מצא מה להביא וחשיב
יכול לחזור וכו' .מכאן הקשה לי הרב המו' סבא דעבד שליחותיה בההליכה שהלך וכדמשמע מדברי
דמשפטים כמהר"א ישראל זלה"ה למ"ש מהרימ"ט הפוסקים ע"ש מ"מ קשה אמאי שביק רישא ועיין
בי"ד סוף סי' ן' דהמלמד לא חזר לנוח אלא קנה בהרב בל"מ בפ"ע מהלכות שכירות שעמד ע"ז וי"ל
אדון לעצמו בכי האי גונא לא שייך ולא עבדים והרי
בסוגיין דמוקי להאי בריתא דגייס בפועל דחוזר דוק.
אמר חוזר וכו' והרי הכא בסוגיין לא חזר לנוח אלא
לעשות פעולה גדולה ומה שהביא ראיה שם מהטור )אור יקרות(
