Page 307 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 307
Pg: 307 - 10-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
ולשמור עצמו מליזוק לכך פטרי' לרץ שהזיק לך הו"ל למימר מאי נפ"מ אלא כונתו אתה דשאלת'
משא"כ הכא דלא ידיע ליה לניזק כלום שנא' הו"ל לר"נ קנסא או דינא הוה לך להקשות וכי דנין קנסות
לשמור כליו ומה גם דברשותו הם מונחים ושמורים בבבל אלא ע"כ לומר דפשיטא לך דאי הוה רגיל
ומאי אית ליה למעבד .ועוד נראה והוא נכון יותר בכך הוה דיינינן בבבל ואתה שידעת האי דינא מאי
דהכא שאני דהרי נרדף עצמו אם שבר כלים של נפקא לך אי לומר דאי קנסא לא הוה דיינינן אלא
הזולת חייב דאין לו להציל עצמו בממון חבירו ואף א"כ אי הוה רגיל בכך הרי ודאי אתה כבר ידעת האי
דברשות עבד להציל נפשו וכתיב ונשמרתם מאד דינא וא"כ מאי נפק"ל מינה ולכך קאמר דאיכא
לנפשותכם מ"מ כיון דלהנאתו עבוד ישלם א"כ נפקותא אחריתא דהיינו אי קנסא לא גמרינן מינה
המציל לנרדף נמי כיון דלהציל חבירו קעביד אין לו
להציל חבירו בממון חבירו ושפיר לשלם שלא גרע וכו' ודו"ק.
מנרדף וזה מבואר בדברי רש"י ז"ל שכתב וז"ל לא )ימי אברהם(
מן הדין שהרי המציל עצמו בממון חבירו חייב כ"ש
מציל אחרים בממון חבירו עכ"ל .אלמא דהצלת שם ד"ה נשא ונתן ביד חייב דהציל לעצמו
חבירו גורמת שלא יפסיד חבירו בסבת הנאתו בממון חבירו מעצמו בלא אונס ע"כ .והקושיא
משא"כ בההיא דרץ בע"ש דאין הנאה נמשכת היא גלויה כיון דדוקא בלא אונס הוא שחייב א"כ
לשום אדם כי אם מצוה קעביד שפיר ליפטר וק"ל. מאי אירייא נשא ונתן ביד אפי' הראה נמי חייב
)גור אריה( ועלה בדעתי לומר דמעצמו בלא אונס לא קאי אנשא
ונתן ביד אלא הוא דבור אחר דקאי אהראה עצמו
שם אמר ר"פ וכו' כגון שגזל שדה מחבירו וכו'. דקאמ' רבה ואח"כ ראיתי בח"ה שהקש' הקושי'
איכא למידק אמאי איכפל לאפלוגי גבי פרה דכיון
דלר"א קרקע נגזלת דודאי דקני לפרה וכן לרבנן בשם מהרש"ל והסכי' למ"ש.
דאטו קנין אגב אתו לאשמועי' וי"ל דאתי לאשמועי' )מר דרור(
דגבי גזלן קני באגב אף דלא אמר ליה אגב וקני
אע"ג דגבי מכר מסיק בפ"ק דקדושין דבעי' אגב שם ד"ה פריטא שפתיה ,נקרעה שפתו על ידי
וקני א"נ כיון דצבורין לא בעי' אגב וקני וכמ"ש מכה ,עכ"ל .לא ידענא זו מנין לו להרב ז"ל ,דילמא
הראב"ד בפ"ב מה' מכירה והא דלא קני כאן מדין מלידה ומבטן הכי הוא דהוה ,ואולי קבלה היתה
חצר משום דדוקא בהיתה לו חצר מקודם הוא דקני
בידו ז"ל ,וק"ל.
מדין חצר כמ"ש הרב ש"ך ז"ל. )דברי שמואל(
)משמרות כהונה(
דף קיז ע"ב
רש"י ד"ה ואי לא הואיל וחליף שעתא וכו'.
ובפסחים מוכח שהלך לביתו דאמר רב כהנא וכו' גמ' ולא מן הדין אלא וכו' אין לך אדם שמציל
אלמא בתר הכי הוה חי עכ"ל .לפי ענ"ד אי מההיא ע"כ .בהגה סביב הרי"ף ז"ל הק' המדפיס מוהר"ר
נוכל לומר דאמר כן בעלייתו לארץ ישראל קודם יוסף ז"ל דמאי שנא מהא דאמרי' לעיל ד' ל"ב ,א'
רץ וא' מהלך והזיקו זא"ז פטורין ומוקמי' לה בע"ש
שיבוא לפני רבי יוחנן. בה"ש מפני שרץ ברשות א"כ ה"נ הרודף אחר
)שדה יצחק( רודף ושבר כלים מדינא ליפטר דברשות עבד ואין
לך מצוה גדולה מזו וכו' זת"ד ע"ש מ"ש ליישב .ולי
נראה לו' דדוקא התם כיון דידיע לכל דשעת בה"ש
בני אדם רצין לדבר מצוה א"כ הו"ל לניזק ליזהר
