Page 303 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 303
Pg: 303 - 10-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
ליה דרב חסדא ,רצה לומר דרב )אית ליה( בודאי שם אמר רבא לה שנו אלא בעה"ב העשוי למכור
דלית ליה דרב חסדא ,כיון דאמר הדין עם הראשון, כליו אבל בעה"ב שאינו עשוי למכור כליו לא
ורב חסדא אית ליה רצה מזה גובה רצה מזה גובה, צריך לאהדורי עליה כולי האי .ופרש"י ז"ל
אמנם ר' יוחנן דאמר הדין עם השני ,אפשר דס"ל דנימא ספר פלוני ופלוני ע"כ .ולכאורה עדיין
דוקא עם השני ,ולית ליה דרב חסדא ,דרצה מזה תיקשי מזוטרי לרברבי ומעתיקי לחדתי ואי נימא
גובה רצה מזה גובה קאמר ,ואפשר ג"כ דאית ליה דנותן סימן לו' קובץ גדול או קטן או ישן או חדש
הדין עם השני ועם הראשון ,ואית ליה דרב חסדא, הו"ל כמהדר עליה וקא טרח לפרש לתת סימן ואולי
והכריח זה ממאי דפירש רש"י בחולין בהאי ענינא אינו כמו הטורח דהוא להזכיר שם הס' והיא הנותנת
]א"ה ,עי' חולין קלא ,א[ לא ידעתי באיזה מקום דהעשוי למכור ידע בטיב הס' אך בעה"ב ,שאינו
עשוי למכור ואינו נבון מעותד דלא ידע ספר שמו"ת
תבקשהו ,והבינהו.
)לחם אבירים( או שכח ועמ"ש בס' באר מים חיים הלוי.
)עיני כל חי(
שם ובהא פליגי מר סבר יאוש ואח"כ שינוי
רשות קני שינוי רשות ואח"כ יאוש לא קני ומר דף קטו ע"א
סבר לא שנא .נראה דבין למר ובין למר אית להו
דאיכא שינוי רשות ,ולעיל אמרו התוס' בריש פרקין גמ' ולאביי דאמר פליגי במאי פליגי בדרב
)קי"א ע"ב( בדיבור שני המתחיל גזל ולא נתיאשו חסדא .י"ל דמאי שואל השתא ולאביי דאמר פליגי
הבעלים וכו' ,כגון היכא דליכא שינוי רשות במאי פליגי ,פשיטא דלאביי סבירא ליה דפליגי
בדרב חסדא ,כיון שהכריח ממתניתין דרב ס"ל הדין
שנתייאש אחר שבא ליד השני וכו' ,וצ"ע. עם הראשון דלפני יאוש ,ונראה לומר שלזה כיוון
)לחם אבירים( רש"י ז"ל באומרו פליגי בלפני יאוש ובדרב חסדא,
דלפום ריהטא יש לראות אמאי הוצרך רש"י לומר
שם ומר סבר לא שנא ע"כ .הלשון מורה דטעמיה פליגי בלפני יאוש ובדרב חסדא ,אי פליגי בלפני
דרב משום דיש כאן תרתי יאוש ושנוי רשות אף יאוש ודאי דפליגי בדרב חסדא ,ואי פליגי בדרב
שקדם שנוי אין קפידא וי"ל דלעיל ד' ס"ח א' אמרי' חסדא ודאי דפליגי בלפני יאוש ,אלא שהרגיש מה
דרב ס"ל דיאוש כדי קני ואין צריך שינוי רשות כלל שהקשינו ,דאמאי הוצרך לשאול השתא ולאביי
ורב זביד גופיה משני התם אליביה דרב דנתיאשו וכו' ,ותירץ שהחידוש הוא דפליגי בלפני יאוש
בלוקח ולא בגנב ולא תימא משום דבעי' יאוש ושנוי ובדרב חסדא ,משום שאפשר היה לומר דפליגי
וכו' אלא דלא משכחת וכו' ע"ש ואי אפשר לומר בלפני יאוש ותרוייהו אית להו דרב חסדא
דמשמיה דר"ח אמר כן הכא וליה לא ס"ל דהא ופלוגתייהו בסתם גנב אי הוי יאוש או לא ,דמ"ד
באוקמתא דרב פפא דבסמוך פרכינן מדרב הונא הדין עם הראשון ס"ל דסתם גניבה הוי יאוש ,וקנה
השני ולהכי הדין עם הראשון ,ומ"ד הדין עם השני
תלמידיה דרב אחא דאמר רב משם ר"ח. ס"ל דסתם גניבה לא הוי יאוש ,ולא קנה השני
)גור אריה( ולהכי הדין עם השני ,ואין לומר כן ,משום דא"כ
לימא כתנאי ,דרב ורבי יוחנן פליגי בפלוגתא דר'
שם והא רב הונא תלמידיה דרב וכו' ע"כ .הא שמעון ורבנן דלעיל .ויש מי שרצה לומר ,דמאי
ודאי דמצינו תלמיד חולק עם רבו אך מסתמא לא דפרש"י אח"כ )ד"ה הדין עם הטבח( ואמר דרב לית
נאמר כן וכדאשכחן דמשנינן כמה ברייתות תנאי
היא ואפ"ה בכל הש"ס פריך ברייתות אהדרי
ומהדר להשוותם כל כמה דמצי וזה ברור והמוד"ר
