Page 299 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 299

‫‪Pg: 299 - 10-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫ולכך פטור בשבת‪ .‬אלא דאגב אשמועינן רב פפא‬        ‫במילתיה דרב פפא ומפרשינן בפירושא אחרינא‪,‬‬
‫דמ"מ בקנס מיהא מחייב דחידוש הוא‪ ,‬ולזה קאמר‬      ‫שאם אין דין גניבה אין טביחה ואין מכירה‪ .‬זה ודאי‬
‫דמ"מ אם אין גניבה וכו'‪ .‬אך מה שנראה בזה הוא‬     ‫אין סברא כלל לומר דחד לישנא יתפרש בתרי‬
‫דאם כוונת הגירסא היא כך‪ ,‬מ"מ הוא לשון מעוקם‬     ‫גווני‪ ,‬במילתיה דרבא בחד גונא ובמילתיה דרב פפא‬
‫ואריכות לשון‪ ,‬דבקצרה הוה ליה למימר לפי שאין‬     ‫בחד גונא‪ .‬להכי קאמר הר"ב ז"ל‪ ,‬דמילתיה דרב‬
                                                ‫פפא לא גרסינן ליה לא התם ולא הכא‪ .‬ואכתי איכא‬
                  ‫כאן גניבה ותו לא‪ ,‬וק"ל‪ ,‬נ"ל‪.‬‬  ‫למידק דאי משום הכי הוא‪ ,‬מאי חזית דבדרבא‬
‫)ברית יעקב – כת"י(‬                              ‫גרסינן ליה ובדרב פפא לא גרסינן ליה‪ .‬איפוך אנא‬
                                                ‫דבמילתיה דרבא ל"ג ליה ובמילתיה דרב גרסינן‬
               ‫דף קיב ע"ב‬                       ‫ליה‪ ,‬ומפרשינן ליה מסכים לסברת רש"י ז"ל‪ .‬וי"ל‬
                                                ‫דיותר ויותר אצטריך האי לישנא במילתיה דרבא‬
‫גמ' אמר רב מקיימין את השטר שלא בפני בעל‬
‫דין ור' יוחנן אמר אין מקיימין‪ .‬וקשה מר' יוחנן‬                        ‫ממילתיה דרב פפא‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬
‫אר' יוחנן‪ ,‬דלעיל אמרינן תהי בה ר' יוחנן וכי‬     ‫)דברי שמואל(‬
‫מקבלים עדות שלא בפני בעל דין‪ ,‬קבלה מיניה ר'‬
‫יוסי בר חנינא וכו'‪ ,‬משמע דקבלה מיניה מר' יוחנן‬  ‫שם בא"ד‪ .‬ובדבור זה הקשו המפרשים דאמאי‬
‫כגון שהיה הוא חולה וכו' דמקבלים‪ ,‬והכא קאמר‬      ‫מבטל רש"י גירסא זו דאם אין גניבה אין טביחה‪,‬‬
‫דאין מקיימין את השטר‪ ,‬ומכ"ש היה לו לומר‬         ‫נהי דלמה שפירשו רבותיו בה הויא גירסא בטלה‪,‬‬
‫דמקיימין‪ ,‬כיון שעדים החתומים על השטר כמי‬        ‫שהם פירשו שאם אין גניבה מחמת שהוא שבת וקם‬
‫שנחקרה עדותן בב"ד דמי‪ ,‬ואפשר דמאי דאמרינן‬       ‫ליה וכו' אין טביחה‪ ,‬ועל זה הקשה לגירסא זו דהא‬
‫לעיל קבלה מיניה היינו מר' שבתאי‪ ,‬ולעולם ס"ל‬     ‫מעיקרא אין שייך טעם זה לכאן כלל‪ ,‬דלא יהא אלא‬
‫לר' יוחנן דאין מקבלים ואפילו בשעדיו היו‬         ‫בלאו טעמא דקים ליה‪ ,‬אפילו הכי פטור מד' וה'‬
                                                ‫דאין קנס בשואל הטובח‪ .‬אך היה לו לרש"י לקיים‬
                    ‫מבקשים לילך למדינת הים‪.‬‬     ‫הגירסא ולפרשה באופן אחר והוא זה‪ ,‬שאם אין‬
‫)לחם אבירים(‬                                    ‫גניבה ר"ל ששואל זה לא שייך לומר בו לשון זה‬
                                                ‫של גנב אלא גזלן וכמ"ש רש"י עצמו‪ .‬ומכיון שאין‬
‫תוס' ד"ה אבל היכא דאית ליה חזקה דאבהתא‬          ‫שייך בו שם זה של גנב לחייבו כפל משום דלאו גנב‬
‫וכו'‪ .‬משמע דהיינו אפילו היה ר' ירמיה בתוך‬       ‫הוא‪ ,‬ממילא אין טביחה אלא בגנב‪ .‬ואין לתרץ דא"כ‬
‫הבית מדלא מפליג וכו'‪ .‬נראה שהרגישו קושיא‪,‬‬       ‫דזוהי כוונת רב פפא דקאמר אם אין גניבה אין‬
‫דאיך אמר רבי אבהו לא שמיע לכו הא דרבי יוסף‬      ‫טביחה וכמ"ש‪ ,‬א"כ קשה אמאי רב פפא תלי טעמא‬
‫בר חמא וכו'‪ ,‬הא שאני התם דבעל השדה מוחזק‪,‬‬       ‫דפטורא במה שטבחו בשבת‪ ,‬תיפוק לי דאפילו אם‬
‫אבל הכא ר' ירמיה לא היה מוחזק‪ ,‬ותירצו דכיון‬     ‫טבחו בחול השואל פטור מכל וד' וה' דהא שואל‬
‫דהמתרץ לא תירץ כן‪ ,‬משמע שאין חילוק בין‬          ‫אינו גנב וכיון שאינו גנב נפטר מכפל וד' וה'‪ ,‬אלא‬
‫מוחזק ללא מוחזק‪ ,‬ולכן תפסו התוספות בדברי‬        ‫ודאי דגירסא משובשת היא‪ .‬זה אינו‪ ,‬דהא רב פפא‬
‫המתרץ‪ ,‬כלומר מדברי המתרץ נפקא לן דאין‬           ‫מעיקרא לאו להאי מילתא אתא לאשמועינן‬
                                                ‫דתשלומי ד' וה' אמר רחמנא ולא ג' וד'‪ ,‬דודאי זה‬
                     ‫להקשות למקשה‪ ,‬והבינהו‪.‬‬     ‫אינו תלוי בשבת‪ ,‬אלא רב פפא מעיקרא כוונתו‬
‫)לחם אבירים(‬                                    ‫לאשמועינן דבגניבה משעת גניבה קיימא ברשותיה‪,‬‬
                                                ‫אבל בשאלה לא קיימא ברשותיה עד שעת טביחה‪,‬‬
‫שם ד"ה ושלחו לו ולא בא אור"י וכו' מיהו‬
‫בסמוך וכו' ויש לדחות וכו' עכ"ל‪ .‬הקושי‬
   294   295   296   297   298   299   300   301   302   303   304