Page 297 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 297
Pg: 297 - 10-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
דברישא לא שייך למתני נותן וא"כ תימא לי על דהדיוט גופיה יליף מהקדש דאין חומש מעכב ואיך
מהרש"א מה הוקשה לו בזה ודו"ק .ודע דר"ח ילמוד הקדש מהדיוט דלא יצא הדיוט גופיה למד
לחודיה איכא למימר דס"ל כרמב"ח והגוזל ומאכיל הוא אבל הדיוט מהקדש ילפינן אע"ג דהדיוט גופיה
בחייו פטורים ומיהו הניח גזילה קיימת ומת פטורין למד היא עכ"ל .ולכאורה אין זה בסגנון אין למדין
משו' דרשות יורש כרשות לוקח דמי אלא דמכח למד מלמד דהיינו דוקא אם אותו דבר גופיה הנלמד
הבריית' דבסמוך ע"כ דמוקי למתני' דלא ]כרמב"ח חוזר ומלמדו לזולתו אך הכא כל לימוד מילתא
אלא רבא[ כר"ח וכולם בשאכלום .ודע עוד דלר"ח באנפי נפשיה ,ומ"ש אבל הדיוט מהקדש ילפי' אינו
צ"ל דמתני' לא זו אף זו קתני לא זו שהאכילם בחייו
אלא אפי' שהניח לפניהם ואכלום פטורים כיון מובן מאי שנא וצ"י כעת.
שכבר אכלו דאי הגזילה קיימת חייבין דרשות יורש
לאו כרשות לוקח דמי מיהו לרמב"ח ליכא לא זו אף )גור אריה(
זו אלא דמחולקת רישא בלפני יאוש וסיפא לאחר
יאוש ודו"ק .ומה שפי' מהרש"א בדברי התוס' נותן פרק עשירי
להם ר"ל נותן לפניהם ומת ולזה הוקשה לו
לרמב"ח בלא נתינה נמי והניח לפניהם גזילה קיימת דף קיא ע"ב
]פטורים משו' דרשות יורש כרשות לוקח דמי[ אך
יש לפרש נותן להם ועדיין קיים דליכא רשות יורש גמ' רצה מזה גובה וכו' .ק"ל לקמן דף קט"ו ע"א
בעובדא דנרשאה אמאי לא שקיל כל הק"ך
ודו"ק. מנרשאה כמו הכא .וי"ל דש"ה דמן הדין שקיל
)חלב חיטים( מריה דספרא מלוקח ב' בלא דמים ולוקח ב' חוזר
על לוקח א' ולוקח א' אינו נוטל מגנב אלא פ' ולכך
רש"י ד"ה רשות יורש וכו' וכיון דאוקימנא אע"פ שתיקנו תקנת השוק לגבי גנב אוקמוה
למתני' וכו' .וקשה דבסמוך פי' רש"י ז"ל דרמי בר
חמא לית ליה דרב חסדא ותימה דכיון דלית ליה אדאורייתא.
דרב חסדא לא בעי לאוקומי מתני' אחר יאוש והיכי )משמרות כהונה(
קאמר זאת אומרת ,ודוחק לומר דלפי דברי רב
חסדא קאמר דזאת אומרת וליה לא ס"ל דלית שם אמר לך ר"ח כי תניא ההיא לאחר יאוש וכו'.
אורחא דתלמודא לומר זאת אומרת כן וצ"ע .ועוד ולפ"ז צ"ל כולה בחד בבא וכולה מיירי בשאכלום
קשה לרמי בר חמא דמוקי מתני' בגזלה קיימת אבל אם הגזלה קיימת חייבין ]וכדתני ר' אושעיא
ואפילו הכי פטורים מטעם רשות יורש כרשות וע"כ משום[ דרשות יורש לאו כרשות לוקח דמי
לוקח אמאי קתני רישא הגוזל ומאכיל ,ואין לומר מיהו לרמי בר חמא דס"ל דרשות יורש כרשות
כדפי' במתני' לרבותא דסיפא דאפילו הכי אם היה לוקח דמי א"כ רישא דהגוזל ומאכיל איירי לפני
דבר וכו' דמה שפי' שם היינו לרבא דמפרש אם יאוש וסיפא מיירי לאחר יאוש וכאלו קתני הכי לפני
הניח להם אביהם וכו' אבל לרמי בר חמא דמפרש יאוש דוק' מאכיל אבל אם הגזילה קיימת חייבין
ואם היה הגזל דבר וכו' קשה .וצ"ל בדוחק כמי ולאחר יאוש אפי' הניח לפניהם והגזילה קיימת
פטורין וא"כ רישא דקתני מאכיל הוי דוקא מאכיל
שכתבו התוספו' בדבר מסויים. דבנותן לפניהם חייב דליכא יאוש מיהו לר"ח דמוקי
)אמרי בינה( לה לרישא לאחר יאוש א"כ אמאי תני מאכיל אפי'
נותן נמי לכך תי' התוס' ב' תירוצי' וכתבו בתי' הב'
אפי' לר"ח כלומר לא מיבעיא לרמב"ח דפשיטא
