Page 293 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 293

‫‪Pg: 293 - 10-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫רש"י ד"ה ואפילו לארנקי של צדקה אם אינו‬           ‫לשבח עכ"ל יע"ש ודבריו גם בזה תמוהים ונראה‬
‫מוצא יורש לאביו‪ .‬אינו ר"ל שאין לו יורשים‪ ,‬דוכי‬   ‫לי דכוונת מר"ן בזה דלפי פשט דברי הטור בזה‬
‫יש לך אדם שאין לו גואלים‪ ,‬אלא כוונתו שיש לו‬      ‫שכתב ואין זה מדרך המשנה על פירוש הרמב"ם‬
‫קרובים‪ ,‬רק שאינו מוצא אותם עכשיו בנמצא‪ ,‬כי‬       ‫שפירש דבניו בניו ממש ואחיו אחיו ממש ודחה‬
‫הם במרחק‪ ,‬ואזי יכול ללוות מאחר קודם שיתננו‬       ‫פירוש זה משום דאין דרך המשנה בכך לכך פירש‬
‫לצדקה‪ ,‬ויחזור המלוה לגבות מהצדקה‪ .‬כן כתב‬         ‫כפירוש רש"י לזה השיב מר"ן דאם מפני קושייה‬
‫הסמ"ע )סוף סימן שס"ז ס"ק ט"ו( עי"ש‪ .‬וכוונת‬       ‫דאין זה מדרך המשנה אין לך לדחות פירוש זה מכל‬
‫רש"י במ"ש אם אינו מוצא יורש‪ ,‬לאפוקי שלא‬          ‫וכל דהא התוס' פירשו אותו שפיר ואם כן למה דחה‬
‫תפרש דהא דקאמר רב יוסף אפילו לארנקי וכו'‪,‬‬
‫אסיפא דמתני' דתנן ואם אין לו וכו' קאי‪ ,‬דר"ל דאם‬                   ‫פירוש זה מכל וכל ודוק היטיב‪.‬‬
‫אדם זה אף שיש לו אחים ובנים למי ישיב הגזילה‪,‬‬     ‫)בני שמואל(‬
‫מ"מ עני הוא ואינו רוצה לוותר על חלקו )לוה וכו'‪,‬‬
‫וקאמר( ]וכו'‪ ,‬לזה קאמר[ רב יוסף שיתנהו לצדקה‪.‬‬                   ‫דף קט ע"א‬
‫ואין לו מובן‪ ,‬שאם מפני עניותו אינו רוצה לוותר‬
‫בחלקו איך יתנהו לצדקה‪ ,‬והרי אינו רוצה ליתן‬       ‫גמ' וזקפו עליו במלוה וכו'‪ .‬לכאורה לפמ"ש‬
‫לאחרים צדקה כיון שהוא עצמו צריך לצדקה‪ .‬לזה‬       ‫התוספו' לעיל דף ק"ד ע"א בד"ה אמ"ר דהיכא‬
‫תירץ‪ ,‬דארישא דמתני' קאי דקאמרה יחזיר לבניו‪,‬‬      ‫דהודה לו והלך והניחו בידו הוי כהפקידו בידו ע"ש‬
‫וקאמר רבי יוסף‪ ,‬שאם אדם זה לא מצא יורש‬           ‫לא היה צריך למתני זקפו עליו במלוה מיהו נראה‬
‫עכשיו כדי לקיים מצות השבה‪ ,‬מה תקנתו‪ ,‬לזה‬         ‫דאע"ג דהפקידו בידו לאו מחילה היא כיון דאכתי‬
‫אמר רב יוסף‪ ,‬למיעוט יתננו לצדקה ולא יעכבנו‬       ‫לא היה יכול להוציאו אבל זקפו כיון דיכול להוציאו‬
‫בידו‪ ,‬כדי לצאת ידי חובתו מיהא מתורת גזילה‪ ,‬אף‬
                                                                        ‫מחל לו על הגזילה מקרי‪.‬‬
               ‫דלא קיים מצות השבה‪ ,‬וק"ל נ"ל‪.‬‬     ‫)משמרות כהונה(‬
‫)ברית יעקב – כת"י(‬
                                                 ‫שם רבא אמר הא והא ר"ע כי אמר ר"ע דלא‬
               ‫דף קט ע"ב‬                         ‫מצי מחיל לנפשיה כו'‪ .‬ק' דהרא"ש בפ' הכותב גבי‬
                                                 ‫עובדא דקריבתיה דר"נ וזבינתה לכתובתה בטובת‬
‫גמ' דתניא איש וכו' קטן אין אתה צריך לחזר‬         ‫הנאה כו' ואשמועינן תלמודא דאף בכה"ג שהמחילה‬
‫וכו' ע"כ‪ .‬ועיין בחי' לסנהדרין ד' נ"ב מהכא ק"ל‬    ‫לעצמה יכולה למחול לאביה והיא זוכה במקום‬
‫להא דאמרי' בסנהדרין פ' בן סורר ומורה דרבה‬        ‫אביה וכיוצא בזה מצינו בהגוזל קמא שהגוזל את‬
‫ס"ל דאין קטן מוליד ומייתי דרשא זו ורב חסדא‬       ‫אביו ונשבע לו כו' ופריך בגמ' ונמחליה לנפשיה‬
‫התם פליג עילויה והא הכא איתה בברייתא ואיך‬        ‫ע"כ ומאי ראיה מייתי מקושיא דגמ' והא לבתר הכי‬
‫יחלוק ר"ח אברייתא‪ .‬וסבור אני לומר דרב חסדא‬       ‫מסקינן דטעמא דמתני' משום דלא מצי מחיל‬
‫ס"ל אף דעל הרוב אינו מוליד לפעמים מוליד ומ"מ‬     ‫לנפשיה וי"ל דכבר נתן ר"ע טעם לדבריו משום‬
‫אין צריך לחזר וכו' דאזלינן בתר רובא ורבה ס"ל‬     ‫דהוי גזלה ובעי השבה וכדקאמר אין לו תקנה עד‬
‫דאינו מוליד כל עיקר‪ .‬ובהכי יתיישב דברי הרמב"ם‬    ‫שיוציא גזלה מתחת ידו כו' ומאי דמייתי ראיה היינו‬
‫ז"ל בה' גזילה פ"ח ה"ז שכתב דקטן גר גזלו לכהנים‬   ‫מהקס"ד דגמ' דאכתי לא ידע טעמא דגזלה והוה‬
                                                 ‫ס"ל דדמי גזלה לחוב ופריך ונמחליה לנפשיה‬

                                                           ‫משמע דבחוב לר"ע מצי מחיל לנפשיה‪.‬‬
                                                 ‫)פרחי כהונה(‬
   288   289   290   291   292   293   294   295   296   297   298