Page 293 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 293
Pg: 293 - 10-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
רש"י ד"ה ואפילו לארנקי של צדקה אם אינו לשבח עכ"ל יע"ש ודבריו גם בזה תמוהים ונראה
מוצא יורש לאביו .אינו ר"ל שאין לו יורשים ,דוכי לי דכוונת מר"ן בזה דלפי פשט דברי הטור בזה
יש לך אדם שאין לו גואלים ,אלא כוונתו שיש לו שכתב ואין זה מדרך המשנה על פירוש הרמב"ם
קרובים ,רק שאינו מוצא אותם עכשיו בנמצא ,כי שפירש דבניו בניו ממש ואחיו אחיו ממש ודחה
הם במרחק ,ואזי יכול ללוות מאחר קודם שיתננו פירוש זה משום דאין דרך המשנה בכך לכך פירש
לצדקה ,ויחזור המלוה לגבות מהצדקה .כן כתב כפירוש רש"י לזה השיב מר"ן דאם מפני קושייה
הסמ"ע )סוף סימן שס"ז ס"ק ט"ו( עי"ש .וכוונת דאין זה מדרך המשנה אין לך לדחות פירוש זה מכל
רש"י במ"ש אם אינו מוצא יורש ,לאפוקי שלא וכל דהא התוס' פירשו אותו שפיר ואם כן למה דחה
תפרש דהא דקאמר רב יוסף אפילו לארנקי וכו',
אסיפא דמתני' דתנן ואם אין לו וכו' קאי ,דר"ל דאם פירוש זה מכל וכל ודוק היטיב.
אדם זה אף שיש לו אחים ובנים למי ישיב הגזילה, )בני שמואל(
מ"מ עני הוא ואינו רוצה לוותר על חלקו )לוה וכו',
וקאמר( ]וכו' ,לזה קאמר[ רב יוסף שיתנהו לצדקה. דף קט ע"א
ואין לו מובן ,שאם מפני עניותו אינו רוצה לוותר
בחלקו איך יתנהו לצדקה ,והרי אינו רוצה ליתן גמ' וזקפו עליו במלוה וכו' .לכאורה לפמ"ש
לאחרים צדקה כיון שהוא עצמו צריך לצדקה .לזה התוספו' לעיל דף ק"ד ע"א בד"ה אמ"ר דהיכא
תירץ ,דארישא דמתני' קאי דקאמרה יחזיר לבניו, דהודה לו והלך והניחו בידו הוי כהפקידו בידו ע"ש
וקאמר רבי יוסף ,שאם אדם זה לא מצא יורש לא היה צריך למתני זקפו עליו במלוה מיהו נראה
עכשיו כדי לקיים מצות השבה ,מה תקנתו ,לזה דאע"ג דהפקידו בידו לאו מחילה היא כיון דאכתי
אמר רב יוסף ,למיעוט יתננו לצדקה ולא יעכבנו לא היה יכול להוציאו אבל זקפו כיון דיכול להוציאו
בידו ,כדי לצאת ידי חובתו מיהא מתורת גזילה ,אף
מחל לו על הגזילה מקרי.
דלא קיים מצות השבה ,וק"ל נ"ל. )משמרות כהונה(
)ברית יעקב – כת"י(
שם רבא אמר הא והא ר"ע כי אמר ר"ע דלא
דף קט ע"ב מצי מחיל לנפשיה כו' .ק' דהרא"ש בפ' הכותב גבי
עובדא דקריבתיה דר"נ וזבינתה לכתובתה בטובת
גמ' דתניא איש וכו' קטן אין אתה צריך לחזר הנאה כו' ואשמועינן תלמודא דאף בכה"ג שהמחילה
וכו' ע"כ .ועיין בחי' לסנהדרין ד' נ"ב מהכא ק"ל לעצמה יכולה למחול לאביה והיא זוכה במקום
להא דאמרי' בסנהדרין פ' בן סורר ומורה דרבה אביה וכיוצא בזה מצינו בהגוזל קמא שהגוזל את
ס"ל דאין קטן מוליד ומייתי דרשא זו ורב חסדא אביו ונשבע לו כו' ופריך בגמ' ונמחליה לנפשיה
התם פליג עילויה והא הכא איתה בברייתא ואיך ע"כ ומאי ראיה מייתי מקושיא דגמ' והא לבתר הכי
יחלוק ר"ח אברייתא .וסבור אני לומר דרב חסדא מסקינן דטעמא דמתני' משום דלא מצי מחיל
ס"ל אף דעל הרוב אינו מוליד לפעמים מוליד ומ"מ לנפשיה וי"ל דכבר נתן ר"ע טעם לדבריו משום
אין צריך לחזר וכו' דאזלינן בתר רובא ורבה ס"ל דהוי גזלה ובעי השבה וכדקאמר אין לו תקנה עד
דאינו מוליד כל עיקר .ובהכי יתיישב דברי הרמב"ם שיוציא גזלה מתחת ידו כו' ומאי דמייתי ראיה היינו
ז"ל בה' גזילה פ"ח ה"ז שכתב דקטן גר גזלו לכהנים מהקס"ד דגמ' דאכתי לא ידע טעמא דגזלה והוה
ס"ל דדמי גזלה לחוב ופריך ונמחליה לנפשיה
משמע דבחוב לר"ע מצי מחיל לנפשיה.
)פרחי כהונה(
