Page 291 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 291
Pg: 291 - 10-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
כולהו ר"ל והיא סברא נכונה ודודאי דליכא דפליג ששלח בו יד אבל אם שלח בו יד וטען טענת גנב כו'
עלה ואי מקשי לך אמאי לא אותוביה לרבי חייא בר פטור שכיון ששלח בו יד נתחייב בו וקנהו ע"כ .א"כ
מה יתרץ לקושית התוס' מרב ששת מיניה וביה
יוסף ה"נ דה"מ לאותוביה. ותמהני מה"ה שכתב שהרמב"ם סובר דטעמא דרב
)פרחי כהונה( ששת משום גזרת הכתוב היא דא"כ מאי וקנהו
דקאמר .תו ק' על הראב"ד דאמאי לא הקשה
דף קח ע"א להרמב"ם דלפי טעמו ,שכתב משום דקנהו ,א"כ
כ"ש סותר את דבריו וי"ל דמ"ש הרמב"ם משום
גמ' בעי רבינא חומש וכפילא בתרי גברי מאי דקנאו היינו טעמא דקרא ואין הכי נמי דאיכא כופר
וכו' .הנראה מפשט הסוגיא דהאחד דהודה מחייב בפקדון דנקרא גזלן ומתחייב באונסי' ואעפ"י
בכפל שלם אע"ג דבין שניהם גנבו ואילו הודו שקנהו חייב דווקא שלח בו יד פטור אבל באופן
שניהם חייבין כפל אחד השתא מחייב הוא לחודיה אחר לא משום גזרת הכתוב והיינו מ"ש ה"ה אבל
וכן נראה מדברי הרמב"ם בפ"ד שכתב לפי שיטתו הראב"ד לא ס"ל הכי בהרמב"ם דא"כ אמאי
אם תפס את הכפל אין מוציאין מידו ומשמע כוליה איצטריך לשום טעמא וה"ל למימ' משום דהכי אמר
כפל וכבר תמה עליו הטור בזה ויישב שם הל"מ, קרא אם לא שלח ידו כו' וכדאמר בגמ' אלא ודאי
אנן תמיהא לי מה שסיים בסוף וכתב אלא דאכתי דס"ל להרמב"ם דמשום שקנהו פטור מכפל להכי
קשה לי וכו' והניח הדבר בצ"ע דאם לא שמענו הקשה מדר"י והא דלא אקשי ליה מרב ששת מניה
מדרמי בר חמא מ"מ רבינא מיבעיא ליה לסברא וביה אפשר דס"ל להראב"ד דאי משום הא לא
קשיא דהא דאמר הכופר בפקדון נעשה עליו גזלן
דנפשיה ודוק. היינו דקאי בכותייהו ולא קיימא באגמא ומאי
)גפן פוריה( דמחייב קרא כפל בטוען טענת גנב וקיימא באגם
תוס' ד"ה טען וכו' ומיהו תימ' כו' הא מתני' היא דבההיא אינו נעשה גזלן ואם שלח בו יד קודם
דמייתי לעיל השביע עליו ה' פעמים כו' עכ"ל.
ואע"פ שאין משבין את הארי בעל התו' לקו"מ דאי שבועה פטור.
ממתני' דהשבי' עליו ה' פעמים חייב על כל א' וא' )פרחי כהונה(
איכא למימר דוקא אשם דאע"ג דאין חומש בלא
אשם מ"מ אשם איתיא בלא חומש ולכן יש להסתפק שם ד"ה והלא ג' שבועת משביעין אותו וצריך
כולהו כו' .איכא למידק מה הוצרכו התוספות לכל
בחומש. זה שאין מנהגם לפרש אם לצורך גם בד"ה מאי לאו
שלא שלחתי מאי קאמר ה"מ לאותובי לר' חייא כו'
)מר דרור( מה חידשו התוספ' ואילו היה התוס' משמיענו הכרח
למאי לאו הוה ריבותא טפי .ואפשר שאלו הב'
שם ד"ה וחזר וכו' ואפילו חזר וטען וכו' .עכ"ל. דבורים הם מקושרים זה בזה וכונתם כך היא דהוה
ע אפשר למדק למה לא הקשו בגמ' לר' חייא בר יוסף
ולימא מ"ל שלחתי דומיא דלא פשעתי כו' ולתרץ
מ"ש מהרש"א ז"ל בכוונתם וק' אמאי לא הוק"ל זה הוה אפשר למימ' דלפי דהא מימרא דג' שבועות
להתוס' אפי' על הגי' דל"ג עדים אלא בתר שבועה משביעין אותו רב ששת אמרה בפ' שנים אוחזין דף
ב' אמאי חייב כפל אשבועה ב' הא נעשה גזלן עליה ו' לפיכך פריך הכא ארב ששת אבל ר' חייא בר יוסף
דכיון שבאו עדים אח"כ איגלאי מילתא למפרע אפשר דלא ס"ל להכי קאמר התוספות וצריכי
דנעשה גזלן וכמו שנר' מדברי התוס' לעיל בד"ה
כגון וכו' דלא מצו לפרושי אלא באומר מה
