Page 287 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 287
Pg: 287 - 9-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
וסיפא זו ואין צריך לומר זו וי"ל דלא אמרינן זו גופיה פ' שבועת הפקדון דף ל"ז דס"ל הכופר בממון
ואין צריך לומר זו אלא מתוך דוחק גדול והכא הא שיש עליו עדים פטור ולפום מאי דסבר רבה גופיה
קא מקשו התוספות לשמואל דמי הכריחו לשמואל הכא בשמעתין דגנב שור ונשבע שפקדון אצלו
לפרש הבריית' לחיוב והויא זו ואין צריך לומר זו דחייב מטעם דאי מגניב או מת ממונא קא כפר הו"ל
יפרש אותה לפטור כר' חנינא והויא לא זו אף זו לרבא לחייב גם כופר בממון שיש עליו עדים דהא
אי מייתי עדים ממונא קא כפר וכדסבר ר' יוחנן שם
וק"ל. דף ל"ז ע"ב .וקושיא זו עיילוה למערתא דרבני
)בני שמואל( ואצרכוה עיון .ובו בפרק אני בעניי תירצתי דעד
כאן לא פטר רבה בכופר ממון שיש עליו עדים אלא
דף קו ע"א משום דיש צד לומר דחייש להרוחת זמן ומהניא ליה
שבועתיה עד עת בא העדים וגם הוא בעדנא
גמ' מתיב רב המנונא השביע עליו ו' פעמים וכו' דאשתבע ידע שפיר דממון שיש עליו עדים הוא
הוא מותיב לה והוא מפרק לה לצדדין קתני וכו'. ולמחר יבואו ויעידו ובעי שלומי ומ"מ נשבע משום
ע"כ .ופירש"י ז"ל השביע עליו חוץ לב"ד וכו' הרוחת זמן מה עד שיבואו העדים וכיון שיש צד זה
ובפני ב"ד דקתני לאו אהשביע עליו קאי עכ"ל לדון בדעתו של נשבע אמרינן דפטור דלא אסיק
לכאורה משמע דמ"ש בין בפני ב"ד קאי אקפץ אדעתיה לכפור הממון לגמרי .אבל גבי שור כי אמר
ומ"ש ובין שלא בפני ב"ד קאי אהשביע עליו וק' דש"ח או ש"ש הוא עליו והוא מוכן ליתנו לנגזל
טובא היאך מצאנו ידינו ורגלינו לפ' המשנה כך ודאי דכי אשתבע דש"ח או ש"ש הוא עליו היינו
ואיך תתישב מלת בין דקאמ' בין בפני ב"ד ובין דחייש שמא יגנב או ימות ובעי שלומי ואם כן
שלא בפני ב"ד ולעד"ן פשוט דה"ק השביע עליו שבועתו היתה לכפור בממון לגמרי זהו תורף דברי
מתני' מיירי חוץ לב"ד וזה אינו נזכר במתני' ומ"ש
בין בפני ב"ד ובין שלא בפני ב"ד אקפץ קאי ומ"ש בקיצור ועוד הארכתי לצדד בזה ודוק הטב.
רש"י ז"ל ובפני ב"ד לאו אהשביע עליו קאי אין
הכוונה על מאמר בפני ב"ד בלבד אלא רישא )פתח עינים(
דמילתא נקט והכוונה בין בפני ב"ד וכו' ודו"ק. שם תניא אמ' ן' עזאי ג' שבועות הן הכיר בה
)משחת אהרן( וכו' לא בה ולא במוצאה קושטא אישתבע אימא
תוס' ד"ה איתיבי' רב אחא וכו' אבל בהודה ס"ד בה ובמוצאה ע"כ .וק' היכי משני לשבש הגירסא
דרב פוטר וכו' עכ"ל .כתב מהרש"א ז"ל היינו ולעד"ן דהכי מתפרש דברי ן' עזאי הודה שהכיר בה
בהודה דטענת אבידה אבל בטענת גנב לא ס"ד דרב ולא במוצאה דהיינו שצדק בשבועתו שלא הכיר
בהכי איירי דא"כ אמאי לא קשיא ליה מסיפא עכ"ל. במוצאה הכיר במוצאה ולא בה דהיינו שצדק
יע"ש .ותמהני דאיך יצא דבר זה מפי קדוש ח"ו דאף בשבועתו שלא הכיר בה לא בה ולא במוצאה לא
לפי דבריו קשה טובא דא"כ מאי מקשי רבא בסמוך
מברייתא שטען טענת גנב בפקדון אם מדקתני צדק בשבועתו לא בה ולא במוצאה ודו"ק.
משבאו עדי' הודה פריך לא מצי' אמרת דלא איירי )משחת אהרן(
בהכי ואם מדקתני עד שלא באו עדים הודה פריך
לא מצית אמרת דהא לפי דבריו דמ"ש התוספות תוס' ד"ה ושמואל אמר לחיוב תימא היכי מצי
אבל בהודה ס"ד דרב פוטר היינו בהודה בטענת וכו' ואין צריך לומר זו .עכ"ל .יש להקשות דמאי
אבד אלא ודאי נראה לי עיקר דלעולם דמה שכתבו קושיא הא בכוליה תלמודא אמרינן הכי ועדיפה
התוספו' דבהודה ס"ד דרב פוטר היינו בכל ענין בין מינה בריש הוריות בחד משנה ורישא זו אף זו
