Page 285 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 285
Pg: 285 - 9-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
לקמן דקי"א ע"ב ד"ה ואם[ ולא משמ"ל לאוקמי אפשר לומר דקרא דפטר לבן מחומש הוא כשלא
בשעמד בדין דרש"י ס"ל דליכ"ל הכי וכמ"ש נשבעו שניהם ,דא"כ שלא נשבע שום אחד מהם
בדבור שאח"ז] .מהרש"א הרכיב קו' אדברי רש"י הרי אין כאן חומש כלל ,וקרא בהדיא כתיב ]ויקרא
גופיה לקמן דקי"א ע"ב ד"ה חייבין שכ' דט' משום ה ,כב[ ונשבע על שקר ,וחמישיתיו יוסף עליו ]שם
שעבוד ואפ' לקיים תי' ההמ"ח דמ"ש רש"י כד[ .הרי בהדיא כשאין שבועה בעולם אין חומש
דאשתעבוד נכסי ל"ד אלא דדמי לאשתעבוד נכסי ג"כ בעולם ,ומאי האי דקאמרה ברייתא ועדיין אני
ובא רש"י לחלק בין הניח אחריות בין לא הניח דכי אומר שלא פטרו הכתוב לבן לשלם חומש אלא
לא הניח ליכא אפי' משום כבוד אבל כי הניח יש כשלא נשבע לא הוא ולא אביו ,דהא כשלא נשבע
כבוד משום דדמי לאשתעבוד נכסיה ודמי להניח שום אחד מהם אין כאן חומש כלל ,ואיך יפטרנו
להם דבר מסויים דחייבים להחזיר משום כבוד.
הכתוב מחומש שלא בא לעולם .ולי צ"ע.
אחס"ה בו'[. )ברית יעקב – כת"י(
)ויאמר שמואל(
רש"י ד"ה שכיב וכו' דזקן הוא וכו' .עכ"ל .נר'
תוס' ד"ה מלוה על פה היא וכו' ,למ"ד שעבודא דק"ל דלעיל משלחין בדיוקני וע"י שליח שעשאו
לאו דאורייתא .קצת קשה מאי פריך גמרא למ"ד בעדים ולא חיישי' למיתה אלא דהכא שאני דזקן
שעבודא לאו דאורייתא מברייתא זו דמוקמינן לה הוא ואע"ג דתנן בגיטין דף כ"ז דהמביא גט והניחו
בדאיכא אחריות ולכך ישיב את הקרן ,הא לא קשה זקן דלא חיישי' למיתה הא איתמר התם דבזקן
מידי כלל מברייתא זו ,דהא לא קאמרה דחייב שהגיע לגבורו' חיישי' והכא בהגיע לגבורות איירי
להשיב את הקרן מדינא אלא משום כבוד אביהם להנ"י שכ' דהכא לעשות תקנה טובה בא ע"ש והתו'
דוקא וכפירש"י ז"ל ]בד"ה לא[ ,ומאי דאוקמינן במציעא דף ט"ל ע"ב כ' דדוקא באשה משום עגונא
ברייתא בדאיכא אחריות הכי פירושו ,ברייתא הוא דמוקמי' ליה בחזקת קיים וכו' ע"ש וק' דא"כ
איירי בדאיכא אחריות ולכך ישיב את הקרן משום אמאי משלחין בדיוקני וע"י שליח שעשאו בעדים
כבוד אביהם ,אבל לעולם מדינא אינו חייב, ולא חיישינן למיתה וצ"ל דלא כ"כ אלא בזקן אבל
דשעבודא לאו דאורייתא .ונ"ל ברור שמ"ש רש"י בבחור לא חיישי' למיתה ואפילו שלא במקום עגונא
]בד"ה וכי[ ההכרח מההיא דכבוד אביהם ,הוא ועי"ל דס"ל כמ"ש בעל התרומו' שער ן' דהכא
טעות סופר ,וראיה שהתוס' לא הוצרכו ליישב דוקא בפקדון הוא דחיישי' לשכיב דחיישי' לחילוף
תמיהתו זאת ,והטעם דההיא דאמרינן מפני כבוד מטבעות אבל במלוה לא דאפי' שכיב לא נתבטל
אביהם היא בגזילה קיימת ומסויימת ,אז שייך לומר שליחותו דלא גרע מאפוטרופוס שמינהו אבי
מפני כבוד אביהם שלא יאמרו זוהי טלית שגזל יתומים ודיוקני ושליח שעשאו בעדים במלוה איירי
פלוני ,אבל אנן השתא מוקמינן לה כשאין גזילה
קיימת שכבר אכלוה ,ואיך מקשי רש"י מדתני התם ע"ש ועיין לה' יש"ש ז"ל.
משום אביהם דמיירי בגזילה קיימת להכא דמיירי
שכבר אכלוה .ועוד דרש"י קאמר דאמרינן לקמן )משמרות כהונה(
]קי"א ע"ב[ דאם הניח אביהם אחריות נכסים ,והוא שם ד"ה לא צריכא וכו' מפני כבוד אביהן .עמ"ש
תירוצא דרבא דמוקי לה בשאכלוה ,והכי קאמר אם מהרש"א דהאי טעמא הוא רק למ"ד לאו אחריות
הניח וכו' ,ולדידיה מה שחייבין להחזיר לאו משום ממש אבל למ"ד אחריות ממש מחייב מטעם שעבוד
כבוד אביהם דכיון שנאכלה לא שייך כבוד אביהם, ממש וליכא האי טעם דכבוד וכו' ולע"ד דמשמ"ל
אלא משום דאישתעבוד נכסי דאבוהון מחיים .ולכן לרש"י דגם למ"ד אחריות ממש הוי מט' כבוד
דליכא שעבוד כיון שהיא מלוה ע"פ ]וכקו' התוס'
