Page 280 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 280

‫‪Pg: 280 - 9-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫דינא דגוזל פרה מעוברת ומסיק סתם משנה כר"מ‬        ‫)משמרות כהונה(‬
‫דידו על התחתונה ומשלם אותה ואת גיזותיה עכ"ל‬
‫ותמהתי על רב גדול כמותו שיק' זה דמה ענין משנה‬    ‫שם בא"ד ועוד מצינו לפרש שאומדים כמה‬
‫ידו וכו' לההוא דינא דהגוזל וכו' דמה שינוי שנה‬    ‫נשתייר מן המים הא' בבגד ומביא מים אחרים‬
‫הגזלן ועוד דרבי בריש הגוזל סתם כר"י א"כ היכי‬     ‫כמדת הא' רק שיחסר מהם כשיעור שנבלע כו'‬
‫הוה אמינא דמשנת משנה וכו' דסתם כר"מ דהגוזל‬       ‫עכ"ל‪ .‬וק' כפ"ז שכת' דצריך שיצא רביעי' א"כ‬
‫פרה וכו' ודאי דבלא רב הונא ידענא דהך סתמא‬        ‫למה לו להביא אחרי' מכיון דבאומדנא משערי' כמה‬
‫דמשנה קאי אדינא דצבע כי היכי דלא תקשה סתמא‬       ‫נשתייר מן המים הא א"כ במדידת המים היוצאים‬
                                                 ‫מן הבגד נדע אם יש רביעית יותר וצ"ע‪ ,‬וגם‬
                                ‫אסתמא ודו"ק‪.‬‬     ‫דבריהם שכתבו בנדה צ"ע ע"ש דמ"ב ועי'‬
‫)זרע יצחק(‬                                       ‫במהרש"א‪ ,‬ומלבד מ"ש הוא ז"ל הא דכתבו שם וגם‬
                                                 ‫מן הדם שאין הכל כו' הוא מגומגם כמשיע"ש דוק‪.‬‬
‫שם כולה נזיקין חדא מסכתא היא ואי בעית‬            ‫ולשון הרמב"ם פ"ד מט"מ כך‪ ,‬כיצד משערי' אות'‬
‫אימא כו'‪ .‬לא ניחא ליה לש"ס כל כך בתירוץ‬          ‫מכבסי' אותה במים ומביא מים כמדתן ונותן לתוכן‬
‫ראשון‪ ,‬משום דאמור רבנן במדרש ]במדבר רבה‬          ‫רביעי' כו' עכ"ל‪ .‬דקדק בלשונו ולא הזכיר מידה‬
‫קרח פי"ח סי' כ"א[ על הפסוק ששים המה מלכות‬        ‫במים הא אלא אחר הכביסה מביא מים כמדת מה‬
‫]שיר השירים ו' ח'[ דאינון שתין מסכתי ואיתיה נמי‬  ‫שיצא מן הבגד ולאו דוקא כמדתן אלא פחות רביעי'‬
‫בזוהר ]פרשת פנחס רט"ז ע"א[‪ ,‬ואי כולה נזיקין‬      ‫שהרי נותן אח"כ רביעית דם לתוכן וכפ"ז י"ל לשון‬
‫חדא מסכתא לא סליק מניינא‪ ,‬הילכך מהדר‬             ‫התוספתא כך אפי' דנקט תחילה ומביא מים אחרים‬
‫אשינויא אחרינא משום דקתני לה גבי הלכתא‬           ‫ר"ל פחות רביעית ומידה דנקט במים הא' שאם‬
‫פסיקתא‪ ,‬ומיהו הא נמי אינו מרווח דכמה משניות‬      ‫ימצאו יותר כו' כמ"ש התוס' והרמב"ם ז"ל לא חש‬
‫מצינו כך דבחדא בבא נקטינן כוותה ובאידך בבא‬       ‫להאריך בזה ולשון מרן שם בא סתום ובקיצור ועיין‬
‫שאצלה לא קיימא לן כוותה‪ ,‬וכל שכן דאיכא נמי‬
‫קושית התוספות ]ד"ה גבי[‪ ,‬ומה שתירצו הם ז"ל‬                        ‫בהרב בתי"ט פ"ג דאהלות דוק‪.‬‬
‫גם הוא דוחק‪] .‬א"ה‪ ,‬מש"כ על ששים מסכתות עי'‬       ‫)אור יקרות(‬
‫בספר גפן פוריה שהביא מהתוס' בכמה דוכתי' דרק‬
‫אתלת בבי הוא דקאמר‪ ,‬ולפ"ז יובן שפיר דהם‬                         ‫דף קב ע"א‬
‫ששים מסכתות‪ .‬וכן ע"פ שיטת רש"י ביבמות דף‬
‫מב ע"ב דמשמע דס"ל דכל הסדר חדא מילתא‪,‬‬            ‫גמ' אלא הלכה כר"י למ"ל מחלוק' ואח"כ סתם‬
‫אפשר לומר דודאי דמודה דמחולק למסכתות אלא‬         ‫הלכה כסתם‪ .‬ק"ק דלמה לא אמר תיפוק ליה דר"מ‬
‫שכל סדר לגבי ענין זה של סדר המשנה חשיב כחדא‬      ‫ור"י הלכה כר"י ושוב מצאתי דהתוס' בע"ז דף ז'‬
                                                 ‫הקשו כן וע"ש מה שתרצו‪ .‬בעל לחם סתרים הק'‬
                               ‫מסכתא‪ ,‬ודו"ק[‪.‬‬    ‫דטובא איצטריך למיפסק בהדיה הלכה כר"י דכיון‬
‫)למנצח לדוד(‬                                     ‫דאיכא תרי )פלוגתיה( ]פלוגתי[ דר"מ ור"י וחד‬
                                                 ‫בהגוזל דף צ"ה ע"א דר"מ מחמיר ואומר משלם‬
‫רש"י ד"ה יצאו משם וכו' ור"י סבר לא אמרינן‬        ‫אות' ואת גיזותיה כו' א"כ אי לא אשמיעינן דהלכה‬
‫סתם פירות לאכילה וכו'‪ .‬ויש מקשים דלר"י למ"ל‬      ‫כר"י בנותן צמר דילמא ה"א דמתני' כל המשנה ידו‬
‫טעמא דלכם תיפוק ליה דאיהו ס"ל דסתם פירות‬         ‫על התחתונה לא סתם כר"י אלא כר"מ וקאי אההוא‬
‫לאו לאכילה קיימי ומהני בהו מחשבה בעלי קנים‬
‫ונ"ל ליישב דאי לאו לכם לא הו"ל למימר סתם‬
   275   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285