Page 277 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 277
Pg: 277 - 9-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
בחנם פטור ומקשים ואע"ג וכו' והלא כולה שמעתין ותו היכא אשכחן בהנהו מתניתין או בההיא דקשרו
אמרינן כאן בשכר כאן בחנם ואמאי לא הקשו שם או בההיא דציור כו' דפליג רבנן אר"מ דקאמר
וקאמריתו לי רבנן כו' ואין להקשות דודאי לא פליג
וצ"ע. רבנן עליה דהא אשכחן מתניתין סתמא דקאמר
הנותן לאומנים לתקן וקלקלו חייבים לשלם דהא
)אמרי בינה( איכא למידחי סתם מתניתין ר"מ היא ,ותו קשה
דבהא דלקמן מוקמינן לה בירושלמי דנוטל שכר
דף ק ע"א הצבע ולהכי חייב כו' .וי"ל דעדיפא מינה פריך
גמ' את הדרך זו גמילות חסדים .אפשר לומר ע"פ דמעיקרא ר"מ לא הוי.
מ"ש בכתובות דף ס"ו ע"א בנקדימון בן גוריון
דכשהיה הולך דרך הילוכו מביתו לביה"מ היה נותן )פרחי כהונה(
צדקה לעניים ועמ"ש בדרוש הלבשה ש' התו"ר
דמכאן יקח האדם מוסר כשהוא הולך בדרך הילוכו שם אמר רבי יוחנן טבח אומן שקלקל בשכר
חייב בחינם פטור .ונראה דזהו כוונת התנא אל
שיעשה צדקה וע"ע בח' לסנהדרין. תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל
)עיני כל חי( פרס דזה מקרי כטבח אומן שקלקל בשכר דחייב
ונ"מ אם קלקל בעבירה חייב וא"כ אם נזהר
תוס' ד"ה אחוי דינר כו' אכתי הוה צריך למיגמר מעבירה אין לו שום רבותא לאפוקי אם הוא בחינם
וכו' והרי"ף כתב דלעולם לא מיחייב עד ועכ"ז נזהר מעבירה זהו רבותא וזה שאמר הכתוב
שיאמרו לו כו' .עכ"ל .ק"ק דנימא דמשום לפנים אלא הוו כעבדים וכו' שלא על מנת לקבל פרס וא"כ
מש"ה היה אומר לו חזי דעלך קא סמיכנא כלומר אפילו קלקל פטור דהוי בחינם ועכ"ז נזהר מהם
ואתה חייב כמו ר"ח וע"ק דנימא דבאומן חייב וז"א ויהי מורא שמים עליכם זהו שראוי להתהלל
בדא"ל ור"ח מש"ה הוא פטור דלא א"ל ור"א אומן
הוה ע"ק דמדבריהם שכתבו והרי"ף כתב דלעולם ודו"ק.
וכו' משמע דהרי"ף אף באומן ס"ל הכי ולשונו שם )פרדס רימונים(
משמע דלא אמרו אלא בהדיוט כמו שיע"ש ועיין
במהרש"ך והר"י הלוי ומה שתירצו שם לקו' שם איתמר המראה דינר לשלחני ונמצא רע וכו'.
שהקשה דנימא דבאומן חייב בדא"ל כו' דמשמע קשה אמאי לא משנה הא ר"מ דדאין דינא דגרמי הא
להו לתוס' דאמירה לא מעלה ולא מוריד דא' להם רבנן ועוד אמאי לא משני לשיטת רב אלפס הא
בהדיא דר"ח הו"ל להק' והא לא א"ל ע"ש וק' דהא דאמר עלך סמיכנא הא דלא אמר דמבי' תוס' ותניא
לא מצי לאקשויי הכי אלא א"כ נאמר דר"ח אומן אידך לא שייך לשנויי וכו' נראה דאפילו שייך
הוה וא"כ היינו הא דקאמר ר"ח לא צריך למיגמר לשנויי לא מצי משני דאפשר דרב פפא סבר כר"מ
כו' אבל אי היה הדיוט אף דלא א"ל חייב גם מה ור"מ ס"ל אין חילוק בין חנם לשכר דהוי פושע לכך
דסיים שם אלא ודאי אף בדלא א"ל חייב לי צריך
הוצרך לשנויי כגון דנכו ואיסור ודו"ק.
למיגמר אינו מובן וצ"ע. )פרדס רימונים(
)אור יקרות(
תוס' ד"ה אימא מפני שהוא וכו' אבל בחנם פטור
שם ד"ה שאני התם דבידים עבד תימא וכו'. דאע"ג וכו' .וקשה וכי עדין לא ראו התוספו' דין
עכ"ל .וק' אמאי לא תמהו לעיל בדף צ"ט לענין מה דבחנם פטור אלא הכא דדייקו ליה בדיוקא אבל
