Page 274 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 274
Pg: 274 - 9-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
רבותא למ"ד לא שמיה היזק ניחא שפיר דהוי לו במנין כדמעיקרא דהיינו תשעה דהשתא או אם
רבותא מיהו הא ליתא דתקשה לפ"ד התוס' מאי הם עשרה שוו בח' נותן לו עשרה כדהשתא וכן הדין
קאמר התם בדיני אדם נמי לחייב אלא ע"כ דהגמ' לר"ח ולא פליגי אלא בפי' הסוגייא .אמנם ק"ל איך
פריך מפרת חטאת כפשוטו דבדיני אדם נמי לחייב כתבו לרש"י אם עשרה בתמניא נותן לו עשרה
כיון דדמיה יקרים סתמא לפרת חטאת קיימא וממי כדהשתא כי מלשונו מוכח דאפי' עשרה בתמניא
חטאת פריך מאי רבותא ומשני דשקל בהן משקלות נותן לו תמניא כמו י"א וי"ב וגם לענין דינא פליגי
והשתא ק' למ"ד ל"ש היזק מפרת חטאת וזו היא וכ"כ הרב גדולי תרומה בשער הנז"ל דרש"י ור"ח
קושית מהרש"א ז"ל ונ"ל במ"ש התוס' לקמן דף ק' פליגי ע"ש ומהרש"א כתב לפי' ר"ח וכו' אבל אט'
ע"ב בד"ה חייב דכיון דבעל הכרם מפסיד אין בתמניא לחוד לא שייך לומר עד עשרה וכו' ע"ש
לקונסו ע"ש וא"כ למ"ד ל"ש היזק ל"ק דמצינו ור"ל אם נאמר בעשרה כמו י"א ולא יהיב אלא
לאוקמה באית ליה שותפות בגוויה דמפסיד גם הוא. תמניא א"כ אינו נותן כדהשתא אלא בתשעה לחוד
)משמרות כהונה( וע"ז אין שייך לומר עד עשרה שאין לומר עד אלא
שם בא"ד ועי"ל דרבא וכו' .עכ"ל .ק"ק לפ"ז אם יהיו לפחות תשעה ועשרה או שייך לומר
אמאי פטור בצורם הא אפי' למ"ד לא שמיה היזק מתמניא עד עשרה לאפוקי אם יהיה תשעה לא שייך
מזידין חייבין כדאיתא התם ואי בשוגג איירי מאי לשון עד .וכתב עוד אם נאמר לפי' הקונטרס וכו'
פריך מברייתא הא צורם וכו' דצורם כה"ג דברייתא הוי פליגי לענין דינא וכו' ע"ש ונראה שהוא
דבמזיד מיירי קושטא הוא דמחייב ולפמ"ש כמסתפק לדעת רש"י וזה אינו דלפי דבריהם
מהרש"א ז"ל שם בגיטין דאיכא חומרא במטמא שכתבו בפירש"י ל"פ ולפי מה שנראה מפירש"י
ומדמע ולא גמרי' מיניה ניחא שפיר ,ועי"ל במ"ש נראה דפליגי ולא ידעתי איך לא שת לבו לזאת
הראב"ד ז"ל בפ"ז מה' חובל דעושה מלאכה
דנתכוון להנאתו לא קנסו ע"ש ולפ"ז י"ל דבצורם שהקשיתי ודוק.
איירי בשוגג דומיא דמתכוין להנאתו ופריך הגמ' )בני יוסף(
הא צורם דמינכר וכו' דאי צורם פטור ליתני צורם
בכה"ג דלא נתכוון אלא להנאתו .ובהכי ניחא מה שם ד"ה הצורם כו' וי"ל דמתני' איירי בבהמה
שהק' התוס' בדבור הקודם דמתני' במזיד מיירי קדוש' כו' ע"כ .ק' א"כ מאי פריך הכא מפרת
וניחא בזה דברי רש"י במתני' דפי' בבהמת חולין חטאת דדמיה יקרים ופשיטא דלגבי מזבח קיימא
הוא דאמרי' דאם צרם אוזן דמינכר היזיקה חייב
מיירי וניצול מקושית התוס' בדבור הקודם. אבל רבה דקאמר הצורם פטור איירי בבהמת חולין
)משמרות כהונה( כיון דכל שוורים לאו לגבי מזבח קיימי וי"ל כמ"ש
התו' בסמוך דלא פריך הכא אלא ממי חטאת דדוקא
דף צח ע"ב
בפ' הנזיקין הוא דפריך נמי ממי חטאת.
גמ' פירות והרקיבו וכו' והתנן וכו' .לא ידענא )מר דרור(
אמאי לא פריך גם כן מיין והחמיץ ולא מצי לשנויי
במקצתו וכולו דבמעורב לא משכחת לה וחבית בין שם ד"ה הא קמ"ל וכו' וי"ל כיון דנקט מלאכה
לרבותא וכו' .עכ"ל .לכאורה לפי"ז יתורץ מה
החביות הרי ניכרת לעצמה וק"ל. שהקשה מהרש"א ז"ל בסוגיא דגיטין דתקשה מהך
)גפן פוריה( ברייתא גם למ"ד שמיה היזק דכיון דמזידין חייבין
אמאי פטור מדיני אדם דאי בשוגג איירי ל"מ בדי"ש
ע"ש דלפ"ד התוספות הללו דהקושי' היא מאי
