Page 271 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 271
Pg: 271 - 9-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
תיקשי ליה מתני' גופה דמ"ש פירות והרקיבו )זרע יצחק(
מתרומה ונטמאת וחמץ וכו' וי"ל דודאי ידע להך
שינוייא אלא דהוה ס"ד דמטבע נמי שנפסל הוי כיין שם ד"ה המחליף פרה כו' דהא ר"מ קתני לה כו'
והחמיץ דכי היכי דביין והחמיץ שאין ניכר השינוי וכיון דלא מקיש לענין שבועה ה"ה לענין קנין
אלא ע"י בדיקה שירגיש טעמו הוי היזק הניכר ה"נ דהא כו' עכ"ל .וק' דהא משנה שלימה שנינו
במטבע שנפסל ניכר ע"י בדיקה ע"י צורת המטבע בקידושין עבד כנעני נקנה בכסף בשטר ובחזקה כו'
החדש ושני ליה דמ"מ יש חילוק שביין וכו' ניכר וקונה עצמו כו' דברי ר"מ כו' והרי דלר"מ הוקש
בגופו משא"כ במטבע א"נ שני ליה דשאני יין לקרקעות לענין קנין וראיתי להרב ברוך אנג'יל
והחמיץ שניכר בין ע"י טעמא בין ע"י ריח ולכך שתירץ בזה דתוס' ס"ל דהא דקתני התם דברי ר"מ
חשיב שפיר היזק הניכר טפי ממטבע ולפ"ז ריחיה לא קאי ארישא אלא למ"ש קונה עצמו בו יע"ש וזה
חמרא וטעמיה חלא או איפכא לא חשיב היזק הניכר א"א דהא התוס' במציעא ד"ד ע"ב ד"ה אין נשבעים
ואומר לו הרי שלך לפניך ולפ"ז נצטרך לומר כתבו בפירוש דההיא דעבד נקנה בכסף הויא לכ"ע
דמפירות והרקיבו לא פריך ליה מידי ולא נקטה אף לר"מ מטעם דעבד הוקש לקרקע כו' ע"ש ועיין
בש"ס אלא באיידי וה"נ משמע מדלא משני עלה בפרק השואל דף ק' ע"ב ד"ה ר"מ היא כו' שכתבו
מידי .וא"ת לשני הפירושים דידע ר"ח דמטבע הפך דבריהם דהכא ז"ל ומיהו לענין קנין כסף לא
שנפסל מיקרי מינכר היזיקא הא בסמוך לקמן הוא הוו כו' מדנקט גבי פרה כו' עכ"ל וגם ע"ז ק' דלמה
דמשני ליה הכי ר' יהודה לרבא הא לא קשיא דודאי הוצרכו לאהדורי בתר דיוקי כיון דמשנה שלמה היא
ר"ח ידע להך וה"ט דר"ח לא קשיא ליה לר' יהודה כמ"ש וי"ל בדוחק ע"פ מ"ש הרב הנז' דמשום
אלא דש"ס מייתי הך דר"ח מקמי הך דרבה משום דבמשנה אפשר לומר דלא קאי דברי ר"מ ארישא
וכו' הוצרכו לדיוקא אך דבריהם דהכא כפי מ"ש
דמילתיה דר"ח נקט לה בש"ס ברישא.
)מלחמת מצוה( במציעא פ"ק צל"ע.
)אור יקרות(
רש"י ד"ה שלא בשעת וכו' או שאין עכשיו
לבעליו מלאכה לעשות .נראה דטעות סופר הוא, דף צז ע"א
משום דאי אין עכשיו לבעליו מלאכה לעשות ,א"כ
מה תירץ הגמרא הכא במאי עסקינן שלא בשעת גמ' הא דעבידא לאגרא הא דלא עבידא לאגרא
מלאכה ,לא יהא אלא שלא בשעת מלאכה ,לימא ואי בעית אימא כו' .לישנא דאתמר התוקף ספינתו
ליה בעל העבד אילולי אתה שתקפת את עבדי הייתי של חבירו רב אמר כו' ושמואל אמר כו' משמע
שוכר אותו לאחר ואטול שכרו ,ואתה שתקפת בו דתרוייהו בספינה אחת איירו והילכך דחיקא מילתא
חסרתני .ותו מאי כי הא דשלח ליה רבי אבא דקאמר לומר דהא בדעבידא לאגרא והא בדלא עבידא,
גמרא ,דהא רבי אבא דקאמר הדר בחצר חבירו ולישנא דהתוקף מוכח דבדרך גזלנותא קאמר ולאו
שלא מדעתו איירי בחצר דלא קיימא לאגרא ,ולכך אדעתא דאגרא דאם כן לימא הנוטל או כיוצא בזה
אינו צריך להעלות לו שכר ,דלא מצי לומר ליה ,אי
לאו את שדרת בחצרי שלא מדעתי הייתי שוכר הילכך לא קאמר מלתא חדא פסיקתא.
אותה לאחר ,דהא לא קיימא לאגרא ,אבל בעבד מצי )למנצח לדוד(
למימר ליה הכי ,כיון שהוא עומד לשכר ,אלא
שם אמר ליה רב חסדא לר"ה וכו' .וא"ת ולמאי
שאותה שעה לא היה לאדונו מלאכה וק"ל. דלא אסיק אדעתיה הך שינוייא דשני ליה ר"ה א"כ
)ברית יעקב(
