Page 273 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 273
Pg: 273 - 9-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
תרצה לידע צא ולמד מ"ש כאן בשיטת הר"ף ז"ל תוס' ד"ה אי הכי של בבל וכו' קצת משמע וכו'
ומשם בארה כי אין מקום לפירושו כלל ע"ש ודוק. וקשה לר"י וכו' עכ"ל .הא דלא קבעו קושייתם
)בני יוסף( לעיל בסמוך דקתני מיהת אין מחללין וכו' דמשמע
דלא ק"ל אלא לרב נחמן משום די"ל דפריך לרב
שם ד"ה מטבע וכו' לא שהיתה בו צורת זקן נחמן וכ"ש לשמואל ולבריי' אבל הכא דקאמר אי
וכו' ,שאסור לעשות צורת אדם וכו' ,ע"כ. הכי לישנא משמע דלא קשיא ליה אלא לרב נחמן
ובשוקעת דשרי כדכתב הרמב"ם הלכות עבודה זרה וה"ל ודוק ,ודלא כמהרש"א ,ומה שהקשה מהרש"ל
פרק ג' )הלכה י'( ליכא לאוקומי ,דהא מיהא איכא ז"ל הכא וז"ל ותימא דילמא מוקי לה במקפדת אבל
איסורא משום חותם שטובע בו המטבע דהוי בולט, לא בחשי אבל השתא וכו' יע"ש נראה לענ"ד לתרץ
דמשמע להו להתוספות דליכא לאוקמי מילתא
ועיין יורה דעה סימן קמ"א )סעיף ה'(. דשמואל כשאינן מקפידות כלל דבהא ודאי לא הוה
פליג רב ושמואל כיון דלא קפדי כלל ועוד תקשי
)חי' מהר"א אמיגו( ליה לרב אף לפי המסקנא מברייתא קמייתא
דף צח ע"א דאוקמינן לה כשאין מקפידות כלל וק"ל.
)בני שמואל(
תוס' ד"ה עד עשרה בתמניא כו' או י' בי' כו'
ע"כ .ק' דמפ' רש"י לא משמע אלא עד ועד בכלל, שם בא"ד דבלא רב נחמן ע"כ צריך לאוקמי
]א"ה עי' מהרש"א[ והתלמידים ישצ"ו אמרו דהתו' הברייתא כשמלכיות מקפידות וכו' עכ"ל .כתב
שכתבו או בי' לא קאי אהיכא ששווין עשרה מהרש"ל ותימא דילמא מוקי לה במקפדת אבל לא
ראשונים בתמניא אחרוני דהא ודאי לא מחיל בחשי אבל השתא צריך לאוקמא במקפדת יותר
לדעתו וכדכתבי' אלא אמאי דסליק מניה קאי דהיינו מדאי וכו' עכ"ל .כוונתו דמאי ק"ל לתוס' דילמא
שט' מהראשו' הוו בח' מן השניים שהנה אז נותן לו בלא רב נחמן אמת הוא דתק' מברייתא לשמואל אך
ג"כ י' תחת י' לפי שבט' תחת הט' שנותן לו מוסיף לא הייתי מוקי לה אלא במקפד' ולא בחשי דאז ל"ק
שם א' וגם בעשירי שנותן לו יש שם הוספ' קושיית א"ה של בבל וכו' משום דהו"א דלא מקרי
מהעשירי הא' מ"מ אין בין הכל חומש וכיון שהוא מטבע אלא ביוצא בשעת החלול אבל של כאן והן
פחות מחומש מחיל ואח"כ ראית להר"א ששון בבבל או של בבל והן כאן אע"פ שיוצא בסתר לבני
שכתב גם הוא והן אמת שהוא חורפה בדברי התו' אותו המקום כיון דאין יוצא מיד אין זה מטבע אבל
אבל אם זה היא כונתם לא צריכין לזה מכיון של בבל והן בבבל כיון דיוצא מיד שפיר חזו והשתא
ששמענ' דבט' בח' יהיב לה ט' כיון דהוי פחות ליתא לקושית א"ה אבל לרב נחמן שתלה הדבר
מחומש א"כ ממילא ידענא דבי' נמי נותן לו כיון באורח' מוכרח לתרץ במקפידו' א"כ שפיר מקשה
דליכא הוספה בכל פרוט' מהשני אלא פחות מחומש א"ה וכו' זהו כוונתו ובאמת קושיא היא ומרפסא
איגרי ומצוה על כל מעיין ליישבה .וראיתי
והוא מחיל בכה"ג. במפרשים מה שמתרצי' ולא ראיתי תירוץ נכון כלל
)מר דרור( ומהרש"א הפליג דעת התו' לכוונה אחרת ובמחיל'
מכבודו לא כך היא דרכה של תורה שמפני קושי'
שם בא"ד ולפי' חשיב מלמעלה למטה וכו' אבל נעמיס בדברי התוס' מה שלא עלתה על לבם .ואם
הא ט' מן הראשונים וכו' או עשרה בעשרה
ור"ח פי' וכו' .עכ"ל .פי' דלרש"י דס"ל דנותן לו
ח' כדהשתא בי"ב או י"א אבל אם הם תשעה נותן
