Page 286 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 286
Pg: 286 - 9-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
לא מחלי אינשי ואין יכול להביא קרבן אם לא ודאי דמ"ש רש"י דהא תני התם דמשום כבוד
שיוליכנו וק"ל. אביהם חייבים להחזיר ,טעות סופר הוא .וגם בד"ה
לא צריכא וכו' ,חייבים להחזיר מפני כבוד אביהם,
)בית שמ"ש( טעות סופר ,דלא תנא מידי בההיא ברייתא ,וכן
צ"ל :חייבים להחזיר משום דאישתעבוד נכסי
רש"י ד"ה אגף וכו' וכלי המקבל טומאה אינו דאבוהון ,וקיימא לן דלא שייך כבוד אביהם כי אם
חוצץ וכו' עכ"ל .נ"ל דשיטת רש"י ז"ל היא כשהוא בעין ,ועי"ש שרש"י הוא שפירש כן לפי
דניקבה וסתמוה שמרים משמע דלא ניקבה בפותח הקא סלקא דעתך ,עיין שם ברש"י ]בד"ה הכי
טפח דהוא שיעור הבאת טומאה בין בית לעלייה קאמר ובד"ה חייבין )השני([ .ועיין מהרש"א ז"ל
דנקב גדול כזה לא יסתמוה שמרים ולכך אין כאן
עוד הבאת טומאה בין בית לעלייה אלא ע"י דהחבית ]בשמעתין בד"ה בפרש"י[.
גופה מקבלת טומאה בנקב קטן דלטומאת החבית )ברית יעקב – כת"י(
א"צ פותח טפח וכלי טמ' אינו חוצץ אבל אי לא נטמ'
החבי' אז החבי' סותמת הארובה אף דנשאר נקב דף קה ע"א
בהחבית ועיין להתוס' במס' בתרא דף ך' ריש ע"א
שהוכיחו דכי סתם הארובה בחבית אם ביטלה שם גמ' אמר רב פפא לא שנו וכו' .וקשה אם כן אמאי
אז אפי' לא סתם כל הנקב מהני כיון דמיעטו מפותח מפליג מתני' בין שוה פרוטה לפחות משוה פרוטה
טפח אבל אם לא ביטלה בעינן סתימת כל הנקב ליפלוג וליתני בדידה בפחות משוה פרוטה בין גזלה
ע"ש ולא ניחא ליה לרש"י לפרש דהכא איירי בלא קיימת לאינה קיימת וכל שכן כי שוה פרוטה השתא,
ביטלה להחבית בארובה דא"כ מאי מבע"ל לרבא והכא לא שייך לתרץ כולה בדידה דודאי דטפי הוה
באגף חציה הא כיון דנשאר חציה לא מהני דבעי' אשמועי' בגזלה קיימת אפילו לא שוה פרוטה וצ"ע.
סתימת כל הארובה כיון דלא ביטל החבית אלא ע"כ ועוד קשה לתוספו' דהקשו לעיל דף ק"ד ע"ב ד"ה
בביטלה איירי .אך ק"ל מאי פריך הגמרא לאו חוץ וכו' תימה וכו' הא איצטריך להך רבותא דרב
משנתנו היא זו וכו' נוקמה לההיא משכה בלא ביטל פפא לכל הפי' בין לאיכא דאמרי קמא בין לאיכא
החבית ובעי' סתימת כל הנקב ולכך בעי' מרוח אבל דאמרי בתרא הא אשמועי' רבותא או דחיישינן
בעיית רבא בביטלה וליכא טומאה אלא ע"י טומאת לשמא תייקר או דלא חיישינן דמרישא לא הוה
שמעינן לה דהתם הוה אמינא באין גזלה קיימת ,אי
החבית דכי טמא אינו חוצץ. נמי התם מעיקרא לא הוה ממון ולא קרי גזל ולא
)משמרות כהונה( חל עליו חובת השבה אבל הכא דגזל ממון וחל עליו
חובת השבה סד"א הא לא הדר גזלה דהוה גביה
דף קה ע"ב
כדאמר בסמוך קמ"ל דוק.
גמ' דאמר רבא שורי גנבת וכו' ש"ח אני עליו )אמרי בינה(
חייב שהרי פטר עצמו מגנבה ואבדה ש"ש וכו'
פטר עצמו משבורה ומתה וכו' .זה לי שנים רבות שם אמר ר"פ ל"ש אלא וכו' .ק"ק ויניחנה עד
יותר משלשים שנה ששמעתי מהחכם השלם עצום שתתייקר ויוליכנה אחריו .וי"ל דהיינו טעמא
ורב כמהר"ר יעקב ביטון זלה"ה שהקשה ורמי רבה דפחות משוה פרוטה לא יוליכנו אחריו משום דעל
דידיה אדידיה דהכא קאמר דכיון דאי מגניב ממונא זה לא קפדי אינשי .אבל במידי דעביד לאתייקורי
קא כפר השתא נמי ממונא קא כפר וכן אם נשברה
או מתה ממונא קא כפר וכו' והא שמעינן לרבה
