Page 290 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 290
Pg: 290 - 10-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
לפי' ריב"א וכו' ע"ש לא היא דהכא שאני דמודה תוס' ד"ה עירוב פרשיות וכו' מחייב בכפירה
במקצת וליכא העזה. והודאה לחוד כו' עכ"ל .התוס' במציעא דף
)נ"לא( ]צז[ ע"א כתבו דמסוגייא דהתם מוכח דלא
)משמרות כהונה( כפר"ת דפי' דבכפירה והודאה בלחוד סגי דאי סגי
לא היה צריך להוסיף התם אליבא דרמי בר חמא
דף קז ע"ב פרה של כפירה דבשל הודאה ואיני יודע הוה סגי
כמו לר' חייא בר יוסף עכ"ל והכא לא כתבו מזה
תוס' ד"ה הואיל וכו' .איכא למידק דמ"ש תוס' כלום אדרבה לקמן בתוך הדבור הכריחו דכן הוא
אע"ג שהודה וכו' הא מתני' לקמן דק"ח ע"ב דאם וא"כ מה יתרצו כאן על אותה קושיא ויש ליישב זה
הודה מעצמו חייב ועוד הא באו עדים שגנבו ולשקר בקושיא אחרת שיש להקשות על התוס' דבכאן
נשבע משמע שהוא אינו מודה שנשבע לשקר ונראה נדחקו דוחק עצום בהך קושיא דהקשו על ריב"א
פי' דבריהם דהאי דאמרינן דהואיל ויצא ידי בעלים דאמאי במציעא לר' חייא בר יוסף אצטריך ב'
בשבועה קמייתא היינו דוקא אם הוא אומר שטרות חדא דהודאה וחדא דנאנסו בדנאנסו סגי
ששבועה קמייתא באמת נשבע אותה ע"י ב"ד אז וכתבו סוגיי' דהתם דלא יש תרוץ אם לא שנאמר
הוא פטור אם נשבע אח"כ שנגנב ובאו עדים לא אתי לא כרחב"א ולא כרחב"י ובמציעא כתבו
דהואיל ונשבע ע"י ב"ד ודאי נתרצו הבעלים באותה תרוץ ע"ז דנהי דמשום דנאנסו לא בעי הודאה
שבועה אבל אם אחר שנשבע שבועה שניה ובאו משום אותה דאיני יודע דהיינו כפירה בעי הך
עדים הודה ששבועה ראשונה לשקר נשבע הוס"ד דהודאה אלא י"ל דהכא לא מסתבר דאיני יודע
דחייב אשבועה שניה קמ"ל דאפי"ה דפטור במיגו חשיב כפירה ולכך נדחקו בקושיא דקשה על ריב"א
דאי בעי אמר באמת נשבעתי ומהאי דיוקא קמ"ל ובהכי ניחא דל"ק אר"ת דשם לא הק' אלא כפי
דינא דהאי דאמרינן דפטור משום שכבר יצא ידי פירוש שכתבו לתרץ אריב"א דאיני יודע היינו
בעלים בשבועה ראשונה היינו דווקא בב"ד אחד כפירה וכמו שכתב שם מהרש"א והכא לא מ"ל הכי
ששתי השבועות נשבע בפניהם שידעו בשבועה
הראשונה אבל אם שבועה הראשונה היתה בב"ד א' ודו"ק.
ושבועה השניה נשבע בב"ד אחר שלא ידעו שכבר )זרע יצחק(
נשבע הוס"ד לומר מאחר שלא ידעו בשבועה
קמייתא הוה לן לאחיובי ליה בשבו' השניה קמ"ל שם בא"ד וא"ת ולפטריה וכו' ובאידך נאנסה
דאפי"ה פטור כיון שמן הדין אין צריך לישבע שנית דהשתא הו"ל וכו' עכ"ל .הא דלא ק"ל מגו דאי
כיון שכבר יצא ידי בעלים אבל אם לא יצא ידי בעי מודה בההיא דקמן וכופר בהנך שתים משום
בעלים בשבועה ראשונה ודאי אם נשבע שבועה דאיירי בהפקיד ליה בשטר שתים וכמ"ש בסה"ד
ונ"ל דזוהי כוונתם שכ' ואין להק' יהא נאמן במגו
שניה ובאו עדים חייב. וכו' דר"ל דמודה בההיא דקמן דהו"ל הילך ויכפור
בהנך שתים ושיעור דבריהם שזה ודאי אין להק'
)סוכת שלום( דבשטר איירי וא"צ לתירוצים שכתבנו אלא
בקושיא דמודה בהך דקמן ויכפור בהך דפשיעה
שם ד"ה ושלח בו יד וכו' ונר' דדוקא קאמר ואידך נאנסה בזה הוא דמוכרח לתרץ דאי הילך הוא
ושלח דגזירת הכתוב היא כו' .וק' דהרמב"ם בה' הו"ל כופר הכל או דהך דקיימה עדיפא ול"ק מה
גנבה פ"ד כתב דין זה ונר' שהוא סובר דהיינו מטעם שהקשה מהרש"א ז"ל .גם מה שכתב דלא הוי מגו
דקנאו משו"ה פטור מכפל וז"ל בד"א שנשבע קודם
