Page 292 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 292
Pg: 292 - 10-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
כפירוש רש"י לא הו"ל לסתום דבריו כיון דלאו הכי שנשבעתי שנגנב לא כי אלא אבד וכו' ע"ש .וקושיא
פשטא דמלתא וכן כתב התי"ט אלא שהצריכו עיון זו לא מיתרצא במ"ש התוס' ואין לומר שבאו לפני
וכתב דלא ידעתי מאי אדון בדעת הרב דאם מפרש ב"ד אחר וכו' דכיון דנעשה גזלן ודאי דאינו חייב
כפירוש התוספות תקשה נמי דאיך כתב בסמוך לוה
מאחרים ומחזיר הגזילה לאחיו והא מתני' לבניו כפל אף שלא ידעו.
והדר לאחיו תנן עכ"ל יע"ש .ולענ"ד נראה דלק"מ ועוד ק' אמאי תלו הקושיא דנעשה גזלן דלמה
דלעולם והרב מפרש כפירוש התוספות וכדפרישית השביעוהו אפילו טעו ב"ד והשביעוהו תק"ל למה
והטעם שכתב בסמוך לאחיו משום דע"כ דבסיפא חייב כפל כיון דנעשה גזלן ע"כ נ"ל דכל דברי
לא איירי אלא כשאין לו בנים והשתא ע"כ לא יתן התוס' קאי אגירסא דלא גרסי באו עדים אלא אחר
אלא לאחיו דהא קתני אם אינו רוצה להפסיד חלקו שבועה ב' בתחלה הק' למה השביעוהו כיון שכבר
שיקחו אותו אנשים נכרים או שאין לו לוותר על נפטר בשבועה א' והוסיפו דאפי' טען לאחר שבועה
חלקו ואם איירי בשיש לו בנים דהן קוראים ודאי נגנב ולשקר נשבע מ"מ פטור בלא שבועה מטעם
לא שייך לתנא דמתניתין לומר שאינו רוצה או שאין מגו כמ"ש התוס' לעיל ועוד מק' והלא משבועה א'
לו דאורחא דמלתא לאו הכי וזה נראה לי ברור עוד חייב באונסין מטעם איגלאי מילתא כשבאו עדים
כתב הרב רבינו עובדיה ואם אין יורש לאביו נותן לבסוף ואמאי חייב כפל באופן דק"ל להתוספות
עכ"ל נראה לי שיש כאן חסרון תיבה אחת וצ"ל אב"ד ואחיוב כפל ויותר נראה להגיה ועוד והלא
א"נ ואם אין יורש וכו' דלעיל כבר בסמוך פירש משבועה א' וכו' ובואין לומר שכ' באו לתרץ קושיא
ואם אין לו וכו' היינו אם אין לו נכסים כל כך לוותר
על חלקו אלא ודאי כמ"ש שהוא פירוש אחר והוא הא'.
פירוש הרמב"ם פרק א' מהלכו' גזילה דין ב' יע"ש
)משמרות כהונה(
ועיין בתוספת י"ט.
)בני שמואל( דף קח ע"ב
תוס' ד"ה לבניו או לאחיו נראה לבניו של גזלן גמ' מי נפטר הגנב בהודאת שומר וכו' .ואף על
או לאחיו של גזלן וכו' .עכ"ל .וכן פירש הרמב"ם גב דלעיל דף ע"ה ע"א במעשה דר"ג אמרי' דכיון
בפרק ח' מהלכות גזילה דבניו של גזלן ואחיו של דהודה בפני ב"ד הוי מודה בקנס ואע"ג דלאו בפני
גזלן אלא שהוא כתב בתחלה לאחיו של גזלן והדר טבי עבדו הודה שאני התם דהודה בפני ב"ד אבל כי
לבניו וכתב הטור עליו ואין זה מדרך המשנ' יע"ש לא הודה בפני ב"ד בעי' הודאה בפני בעל דבר וכן
וכתב הב"י וז"ל טעמו משו' דבשלמא לפירוש רש"י הוא בקרן דבעי' הודאה בפני בעל דבר כי הודה בפני
שפיר נקט בניו ברישא אבל לפירוש הרמב"ם ב"ד לא בעי' הודאה בפני בע"ד כמ"ש בסי' פ"א
והתוספות איבעי ליה למינקט אחיו ברישא עכ"ל
ודבריו תמוהים שהשוה פירוש התוספות עם ע"ש.
הרמב"ם דהתוספות כבר הרגישו מזה וכתבו )משמרות כהונה(
דלעולם בניו בתחלה דהם קודמים לנחל' דתחת
אבותיך יהיו בניך כתי' וכבר עמד בזה הרב ב"ה מתני' הגוזל את אביו וכו' לבניו או לאחיו ע"כ.
יע"ש ועוד ראיתי למר"ן שכתב קרוב לזה ממש על כתב הרב רבינו עובדיה וז"ל הרי זה משלם וכו'
הרמב"ם בפרק הנז' וז"ל כלומר דלרש"י שפירש לבניו או לאחיו כשאין לו בנים וכו' עכ"ל הנראה לי
והן וכו' ואני אומר וכו' כל שכן שהתוס' נתנו טעם פשוט דהרב מפרש כפירוש התוספות דבניו בניו
ממש דהיינו של גזלן ואחיו אחיו ממש דהכי פשטא
דמלתא ולכך לא הוצרך לבאר זה דאם מפרש
