Page 288 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 288
Pg: 288 - 9-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
בטענת גנב בין בטענת אבד ולזה פריך רבא בסמוך
שפיר מדקתני עד שלא באו עדים הודה והא דלא שם ד"ה כאן בקפץ תימה א"כ אנן ברישא טוען
פריך רב אחא בר מניומי מסיפא דברייתא דלעיל טענת אבד אפילו בטוען טענת גנב הוה מצי
דקתני הודה מעצמו חייב היינו בקפץ אע"ג דרישא למינקט דלא מחייב כפל כיון בקפץ עכ"ל .לא
איירי בכפל אימא רישא בשלא קפץ וסיפא בקפץ ידעתי מאי קשיא להו ה"ה נמי דמצי למינקט ברישא
דשני בבות הן אבל בהך ברייתא דרבא ליכא למימר אפילו בטוען טענת גנב והא דנקט ברישא טוען 9
טענת אבד לרבותא נקטיה כדפירשו בתוס' בפרק הכי דחדא בבא הוי' ודוק הטיב .וק"ל.
)בני שמואל( המרובה.
)שדה יצחק(
שם בא"ד אבל בהודה כו' אבל בנשבע ע"פ ב"ד
דף קו ע"ב והודה בעי למימר רב דפטור כו' ע"כ .והקושיא
היא גלויה הגם דאיכא למימר דפריך המקש' מרישא
כולה בין כשבאו עדים ובין כשהודה מעצמו ועל רש"י ד"ה ולישני ליה כגון שעמד בדין וכו',
הכל תירץ לו בקפץ ונשבע מ"מ אכתי ק' דאמאי לא וחזר ונשבע עליו .לא ידענא חזרת שבועה זו למה
הקש' מהודה דסיפא דקתני היכן פקדוני א"ל נגנב לי ,בשבועה ראשונה סגי ,וישלם עליה כפל ,ופטור
כו' הודה מעצמו משלם קרן וחומש דע"כ סיפא לא מטביחה ,כיון שאמרו לו בית דין צא תן לו גזלן הוי
מיתוקמא אלא בנשבע בב"ד ולא בקפץ דקתני כפל וק"ל.
וכפל לא איתיה אלא בשבוע' הדיינים ויש מי
)ברית יעקב – כת"י(
שתירץ וז"ל דסיפא דהאי מתני' לא קשיא לרב
דכשם דמוקמי' לרישא דאבד בקפץ גם בסיפא שם ד"ה שותף שטבח דחמשה בקר אמר רחמנא
דהיינו הודה בטענת גנב מיירי בקפץ כו' ע"כ ,ול"נ ולא ה' חצאי והכא לא קרינן וטבחו כולו וכו'
דא"כ ליפלוג וליתני בדידה דהיינו היכא דהעדים עכ"ל .ק' דהא טעמא דפטור משום דבעי' וטבחו
מעידין אותו דאם לא קפץ משלם כפל אבל בקפץ כולו בחיובא דהכי אמרי' לעיל ד' ע"ח ב' שותפין
לא משלם כפל וליכא למימר דנקט כה"ג משום שגנבו יכול יהיו חייבין ת"ל וטבחו כולו בעינן
דאתא לאשמועי' חומש ואשם ולמי שמתרץ שמ"ש ופירש"י אע"ג דאמרי' ואפי' ה' חצאין הני מילי וכו'
התו' דרב מוקי בקפץ כו' היינו בטענת אבד אבל דבשעת טביחה כולו הואי בחיובא עכ"ל .מאי האי
בהודה דגבי טענת אבד הא נמי פשיט' ליה למקש' דקאמר הכא ולא ה' חצאין ועוד דהדר קתני טעמא
דרב מודה משום דלא מחייב חומש בהודה אלא דוטבחו כולו בחיובא] .א"ה ,עי' גליון הש"ס
בדוכת' דמחייביה ביה כפל והא לך תשובתו בצדו לרעק"א ז"ל[ .וי"ל דה"ק דרחמנא אמר דיתן היכא
דמאי פריך רבא מההיא דבעל הבית שטען טענת דשייך ד' בקר ולא היכא דחייב ה' חצאין כדהכא
גנב בפקדון כו' כיון דפשיט' ליה למקש' דבההיא רב דהכי נפק"ל מן וטבחו כולו וכו' ולפי זה במקום תי'
מודה כשהודה מעצמו כמו שבאו עדים ולולי והכא צ"ל דהכא ומאי דנקט רש"י ולא ה' חצאין אין
דמסתפינא ה"א דשפיר פרש"י והגם דרבא מקש' ר"ל ומהתם נפקא אלא ר"ל מן וטבחו ונקט כן
לקמן בהדיא מהודה לק"מ לפרש"י הגם דרבא אכתי משום דלעיל כתב ואע"ג דאמרי' ואפי' ה' חצאין
לא מחל' בין הודה לעדו' מ"מ רב אחא בר מניומי וכו' דווקא היכא דהודה דאיכא וטבחו כולו משא"כ
שפי' ידע דבהודה לא קאמ' רב כדמסיק רבא גופיה הכא וכו' לז"א כאן דהכא אמרינן ולא ה' חצאין
לבסוף.
משום דוטבחו וכו' משא"כ התם אפי' ה' חצאין
)מר דרור( ודו"ק.
