Page 312 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A

‫‪Pg: 312 - 10-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫חזרה‪ ,‬דאיגלאי מילתא‪ ,‬דליכא האי סתמא בשור‬ ‫אהלי שם‬
‫הזה‪ ,‬וע״כ חזרתו חזרה‪ .‬אבל לרב פפא הא דהוי‬
‫מועד לבהמה על כרחיך לומר משום שהוא נגח ג׳‬ ‫חידושים וביאורים בחידושי‬
‫פעמים בהמות‪ ,‬דאופן אחר ליתא לשיטת רב פפא‪,‬‬ ‫הגרעק"א‬
‫דהרי מועד לאדם לא הוי מועד לבהמה וע״כ חזרתו‬
‫לא הוי חזרה‪ ,‬כי הרי היה מועד ממש‪ ,‬ואכן באופן‬ ‫סימן א׳‬
‫שהיה מועד ממש לבהמה גם לרב זביד לא הוי‬
‫בענין‪ :‬״מועד לאדם הוי מועד לבהמה״‬
‫חזרתו חזרה‪ .‬כן תירץ השטמ״ק‪.‬‬
‫ב״ק דף ב׳ ע״ב תוס׳ ד״ה ומילתא אגב אורחיה כתב‬
‫ולפי דבריו נראה לבאר הא דכתב התוס׳ ד״ה רב‬ ‫דאפילו לרב פפא דאמר לקמן בשור שנגח ד׳ דה׳‬
‫זביד )דף ל״ז ע״א( וז״ל רב זביד אמר אינו מועד‬ ‫)דף ל״ז( דמועד לאדם סתמא לא הוי מועד לבהמה‬
‫תנן הא סתמא הוי מועד לשאין מינו‪ ,‬ואפילו מבהמה‬ ‫נמי אתי שפיר דה״ק מועד לאדם שהיה מועד לכל‬
‫לאדם נמי שמעי׳ לה לקמן בפירקין )דף מא‪(.‬‬ ‫וחזר בו מבהמה ונשאר מועד לאדם הוי מועד‬
‫דסתמא הוי מועד‪ ,‬גבי הא דפריך וכי מאחר דמתם‬ ‫לבהמה דחזרה דבהמה לאו חזרה היא אבל מועד‬
‫קטלינן ליה מועד היכי משכחת לה ומפרש רב זביד‬ ‫לכל וחזרה מאדם לא הוי מועד לאדם דחזרה דאדם‬
‫כגון שהרג ג׳ בהמות והוה מצי למיתני במתני׳ מועד‬
‫לבהמה ואינו מועד לאדם לאשמועינן דסתמא הוי‬ ‫חזרה היא‪ ,‬ע״כ‪.‬‬
‫מועד ומיהו שמא חזר בו רב זביד מההיא דלקמן‬
‫כדפריך עלה התם שאם לא תאמר כן קשיא ליה‬ ‫והנה בגמ׳ דף ל״ז ע״א איתא וז״ל ורב זביד אמר‬
‫ההיא דריש מכילתין דף ב‪ :‬ע״כ‪ .‬ופירשו מהר״ם‬ ‫לך רישא אחזרה קאי כגון דהוה מועד לאדם ומועד‬
‫דרוצה לומר הא דקאמר בריש המסכתא לעיל פ״ק‬ ‫לבהמה והדר ביה מבהמה דקאי גבי בהמה תלתא‬
‫דף ב׳ מאי שנא גבי אדם דכתיב כי יגוף אדם דאית‬ ‫זימני ולא נגח מהו דתימא כיון דלא הדר ביה מאדם‬
‫ליה מזלא וכו' ומילתא אגב אורחא קמ״ל דמועד‬ ‫חזרה דבהמה לא חזרה היא קמ״ל דחזרה דבהמה‬
‫לאדם הוי מועד לבהמה ומועד לבהמה לא הוי מועד‬
‫מיהא חזרה הוא‪ ,‬ע״כ‪.‬‬
‫לאדם‪ ,‬ע״כ‪.‬‬
‫והגרעק״א ז"ל הקשה תמהני דמה"ת להמציא‬
‫והנה אם רב זביד יפרש הא דאיתא בדף ב׳‪ ,‬מועד‬ ‫סברות הפוכות דהא לר"ז שם מסתמא מועד‬
‫לבהמה לא הוי מועד לאדם כה׳׳ר מנחם לענין חזרה‬ ‫לאדם הוי מועד לבהמה ואפ״ה חזרה דבהמה הוי‬
‫וכמו שתירץ השטמ״ק הנ״ל לכאורה לק׳׳מ משם‬ ‫חזרה ונשאר רק מועד לאדם ולר״פ דמסתמא לא‬
‫הוי מועד לבהמה ורק מכח דאייעד גם לבהמה‬
‫וא״כ אמאי רב זביד חזר בו וצ״ע‪.‬‬ ‫נעשה מועד לבהמה מכ״ש דתהני חזרה דבהמה‬

‫וע״כ י״ל דפירוש התוס׳ כפי שפירשו המהרש״א‬ ‫וצע״ג‪ ,‬עכת״ד‪ ,‬וכן הקשה הנחל״ד‪.‬‬
‫וז״ל שאם לא תאמר שרב זביד חזר ‪-‬בו א״כ תקשי‬
‫לך ההיא דמכילתין היינו מתני׳ דהכא דה״ל למתני‬ ‫וכבר הקדימם השיטה מקובצת בשם גליון )בדף‬
‫רבותא מועד לבהמה ואינו מועד לאדם הא סתמא‬ ‫ל״ז( ותירץ דרב זביד איירי היכא דהוי מועד לאדם‪,‬‬
‫הוי מועד‪ ,‬ע״כ‪ ,‬ואתי שפיר הא דהמהרש׳׳א לא‬ ‫ורב זביד לשיטתו מועד לאדם סתמא מועד לבהמה‪.‬‬
‫וא״כ הא דמועד לבהמה לא העדאה ממש להדיא‬
‫פירש כמהר״ם וכמו שנתבאר‪.‬‬ ‫דנגח ג׳ פעמים בהמה אלא רק מכח מסתמא‪ ,‬וע׳׳כ‬
‫כאשר חזינן להדיא דלא נגח ג׳ פעמים בהמות‪ ,‬הוי‬
‫ולפי זה נמי מיושב קושית הלחם משנה דלהלן‪,‬‬
‫דהנה הרמב״ם פ״י מנזקי ממון ה״ג פסק שאם הרג‬