Page 316 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 316

‫‪Pg: 316 - 10-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫מכליא קרנא‪ .‬דהיאך יכתוב יפסוק על מכליא קרנא‬      ‫מקשים כן משום דושילח יכול להיות שן מהפסוק‬
‫שהוא וביער כדי ללמד ללא מכליא קרנא‪ .‬ואף‬          ‫ושן בהמות אשלח בם‪ .‬ובזה מתורצת‪.‬קושית רבינו‬
‫שאפשר לומר‪ ,‬שהוא מדין אם לא ללמד על עצמו‬
‫ללמד על חבירו שושילח הוא לא מיכליא עכ״פ‬                                                   ‫זצ״ל‪.‬‬
‫תמוה הוא דעדיף דיכתוב הפסוק מלה אחרת‬
‫שמשמעה אמצעי ולא פסוק שהוא דוקא מכליא כדי‬        ‫והשתא דאתינא להכי‪ ,‬דבסיפא אין קושית רש׳׳י‬
‫לגלות על לא מפליא‪ ,‬ועכ״פ ודאי עדיף לתרץ‬          ‫ותוס׳ וממילא אין הכרח למימר דוביער יתכן שהוא‬
‫תירוץ אחר בפסוק בפשוטו ולגופו שלענין ושילח‬       ‫דוקא שלח שלוחי‪ ,‬דהרי בסיפא אין הכרח לזה‪.‬‬
‫הוה אמינא ששלח שלוחי וע״כ בעינן וביער כדי‬        ‫וא״כ להיפך נאמר כפשוטו ובער הוא על כרחך בין‬
                                                 ‫שלח שלוחי ובין אזלא ממילא )וכמו שפירשו‬
                ‫ללמוד אזלא ממילא ואתי שפיר‪.‬‬      ‫המפרשים נמי ששן זה תמיד אזלא ממילא שאוכלת‬
                                                 ‫מרצונה( וא״כ הדר תירוץ הנחלת דוד לדוכתא ולא‬
                   ‫סימן ג׳‬
                                                                         ‫קשה קושית המהרש״א‪.‬‬
      ‫בענין‪ :‬״המטמא והמדמע והמנסך״‬
                                                 ‫דהרי אם יכתוב תרי וביער היינו יודעים ודאי שחד‬
‫ב׳׳ק דף ד׳‪ ,‬ע״ב תני ר׳ חייא עשרים וארבעה אבות‬    ‫לשן וחד לרגל ואי אפשר לדחות דשניהם אשן וחדא‬
   ‫נזיקין וכו׳ והמטמא והמדמע והמנסך וכו'‪ ,‬ע׳׳כ‪.‬‬  ‫לאזלא ממילא וחדא לשלח שלוחי דהרי וביער אחד‬
                                                 ‫כבר מספיק לדעת לאזלא ממילא שלח שלוחי‬
‫ורש״י פירש מטמא תרומה‪ ,‬מדמע תרומה בחולין‬         ‫]דהרי לפי הנ׳׳ל אין קושיא כקושית רש״י ותוס׳‬
‫ומנסך יין לע״ז‪ ,‬ובמס׳ גיטין מפרש אמאי לא קם‬      ‫אסיפא וממילא אין הכרח לומר דובער יתכן שהוא‬
‫ליה בדרבה מיניה‪ .‬מטמא מדמע ומנסך לא כתיבא‬        ‫דוקא שלח שלוחי ואפשר לומר כפשוטו דהוא על‬
‫בהדיא ואפ״ה הוו אבות שבכלל נזק הן ונזק ממון‬      ‫כרחך בין זה ובין זה[ וא״כ ע״כ לומר דאתי שני‬
‫כתיב בתורה מכה נפש בהמה ישלמנה‪ ,‬ומנסך את‬         ‫פסוקים חדא לשן וחדא לרגל ומדשינה בלשון על‬
‫היין ליכא למימר שניסכו ביין נסך שזרק בו דלא‬      ‫כרחך דהוא משום שרצונו ־לחייב אף בלא מכליא‬
‫קמחסריה ולא מידי דהא מזבין ליה בר מדמי יין נסך‬
                                                     ‫קרנא ואתי שפיר‪ .‬וה׳ יראנו נפלאות מתורתו‪.‬‬
                                     ‫שבו ע״כ‪.‬‬
                                                 ‫ולפי הנ״ל גם מיושבת קושית המהרש״ל בחלקה‪.‬‬
‫והמהרש״א ז״ל כתב וז״ל ליכא למימר שנסכו‬           ‫דברישא לא נוכל לתרץ דשניהם אשן וחדא לשלח‬
‫ביי״נ שזרק בו דלא קמהסריה כו׳ עכ״ל‪ ,‬צ״ע‬          ‫שלוחי וחדא לאזלא ממילא דהרי וביער הוא כולל‬
‫לפירושו דהא איכא מאן דמפרש לה מערב ]והוא‬         ‫גם אזלא ממילא וגם שלח שלוחי‪ ,‬וא״כ אמאי בעינן‬
‫שמואל בגיטין דף נ״ב ע״ב[ וא״כ היאך רש״י דוחה‬     ‫תרי פסוקים לשן‪ .‬ועל כרחך להזדקק לתירוץ חדא‬
‫פירוש של אמורא ומ"ד מנסך ממש ]והוא רב‬
‫בגיטין[ ממש היינו משום דאל״כ היינו מדמע‪ .‬ויש‬               ‫למכליא קרנא וחדא ללא מכליא קרנא‪.‬‬
‫ליישב בדוחק דה״ק דלא קמחסרי׳ ממש אלא דצריך‬
‫למוכרו יותר בזול לעובד כוכבים וא״כ היינו מדמע‬    ‫אלא דאסיפא יקשה אמאי בעינן לתירוץ נוסף חדא‬
                                                 ‫לשלח שלוחי וחדא לאזלא ממילא אמאי לא תירצנו‬
                                   ‫ודו״ק‪ ,‬ע״כ‪.‬‬   ‫חדא למכליא קרנא וחדא ללא מכליא קרנא‪ .‬ויש‬
                                                 ‫לומר דאי הוי כתיב ושילח‪ ,‬והיינו למדים מהפסוק‬
                                                 ‫משלחי רגל השור והחמור דהוא רגל והוה אמינא‬
                                                 ‫שהוא רק מכליא קרנא‪ ,‬וע״כ בעינן לכתוב פסוק‬
                                                 ‫נוסף ללא מכליא קרנא וע״כ כתיב וביער‪ .‬וזה‬
                                                 ‫תמוה‪ .‬דכתב רחמנא פסוק וביער כדי ללמד ללא‬
   311   312   313   314   315   316   317   318   319   320   321