Page 320 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A

‫‪Pg: 320 - 10-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫ונראה דהא דפירש רש״י דאין לפרש דמנסך היינו זה וזה היינו שן ורגל אתיא אש מינייהו בלאו‬

‫מערב‪ .‬והא לכאורה כבר אתי שפיר לפרש דמנסך פירכא דרוח חיים א״כ לרב דשור היינו שן ורגל‬

‫היינו מנסך ממש גם לדעת שמואל וא״כ אמאי בעינן הו״מ למילף אש מזה בלא מבעה ונלענ״ד וכו׳‬

‫לפרושי דהוא מערב‪ .‬דיש לומר כיון דבגיטין פריך דלק״מ דהא יש לדקדק לשמואל הו״ל למתניתין‬

‫בגמ׳ מאן דאמר מנסך אמאי לא אמר מערב‪ .‬ע״כ לומר דלא זה וזה דמשלמים כופר משא״כ באש‬

‫רש״י מבאר דכאן ‪-‬נמי לא שייך לפרש מערב‪ .‬דליכא כופר דממעטינן מעליו ולא על אש ואדם ‪10‬‬

‫משום דמאן דמערב היינו שמואל והוא לשיטתו וצ״ל דחדא מינייהו נקט או דשמואל ס״ל כמ״ד‬

‫בע״ז דף ע׳׳ד סבירא ליה דמערב יין נסך ביין ימכר דאין כופר בשן ורגל וא״כ לרב דאמרינן לא הרי‬

‫לבר מדמי יין נסך שבו וא״כ לא מזיק לו כלום ולא שור כהרי אדם דשור משלם כופר הרי דס״ל‬

‫שייך למנותו בין האבות נזיקין‪ .‬ולומר כהשלטי דיש כופר בשן ורגל א״כ י״ל דמש״ה נקט מתני׳‬

‫גבורים שיפרש אליבא דת"ק כהלכתא אליבא דרב לא זה וזה דמשור לחודה לא נילף אש די״ל דמה‬

‫נחמן זה אינו דמה נרויח בכך אם לא יצא כדעת להנך דמשלמים כופר וצריכים לעשות יוכיח‬

‫שמואל לשיטתו אליבא דהלכתא‪ .‬הרי עדיף לפרש מאדם ואי דמה לאדם שמשלם ה' דברים אמרינן‬

‫שהוא מנסך ממש ולפי מה שנתבאר לעיל יהא שור יוכיח ונכון בעזה״י‪ .‬ורש״י נקט דכוונתו‬

‫אליבא דהלכתא לדעתו שהרי לא יהא שייך קלב״מ‪ .‬להזיק תמוה‪ .‬ואולי יש לדחוק דרש״י ל״ד נקט‬

‫מאשר לפרש לשמואל שזה מערב ולא אליבא כוונתו להזיק אלא דכוונתו לעשות כן מה‬

‫דהלכתא לדעתו‪ .‬וע"כ כותב רש״י ז״ל שאין לפרש שההיזק בא על ידו דשן כוונת הבהמה לאכול‬

‫הכי ואתי שפיר בפשוטו דברי רש״י ז״ל‪ .‬וה׳ יראנו להנאתה וכן רגל כוונתה לילך במקום זה ואף‬

‫דלשמואל ע״כ דהיינו יכולים למילף אש‬ ‫נפלאות מתורתו‪.‬‬

‫מבינייהו משום דלא מקרי כוונתן להזיק מ״מ‬

‫לרב י״ל דמיקרי כוונתו להזיק גבי אש‪ .‬והש״ס‬ ‫סימן ד׳‬

‫דנקט לעיל לרב דלא הרי שור דחייב בכופר‬

‫הו״מ לומר דלא הרי שור דכוונתו לכך משא״כ‬ ‫״בקושית השטמ״ק והגרעק״א ז״ל״‬
‫מבעה דמיירי באדם ישן ועדיין צ״ע עכ״ל‪.‬‬
‫ב״ק דף ה׳ ע״ב ברש״י ז״ל ד״ה ״לכתוב רחמנא‬
‫והנה מה שכתב רבינו ז״ל‪ ,‬לפרש בגמ׳ )ללא פירוש‬ ‫תרתי״ כתב ז״ל‪ :‬שור ומבעה ותיתי אש מינייהו דכי‬
‫רש״י( שהפירכא היא מה לשור שכן משלם כופר‬ ‫פרכת מה לקרן שכן כוונתו להזיק איכא למימר שן‬
‫דחה זאת בשיטה מקובצת ד״ה וז״ל גליון וז״ל וא״ת‬ ‫תוכיח מה לשן שיש הנאה להיזקו קרן יוכיח ולרב‬
‫למה לא אמר אליבא דשמואל מה לשור שכן משלם‬ ‫דאמר מבעה זה אדם תיתי הכי כי פרכת מה לשור‬
‫הכופר תאמר באש שכן אינו משלם הכופר וי׳׳ל‬ ‫שכן כוונתו להזיק תאמר באש אדם יוכיח שאפילו‬
‫דאיכא למימר היא גופא נילף דאש יהיה משלם‬ ‫אין כוונתו להזיק חייב כדתנן אדם מועד בין ער בין‬
‫כופר לפיכך לא עשה ממנו פירכא וכ״ת דלא מצינו‬ ‫ישן מה לאדם שכן חייב בארבעה דברים שור‬
‫למימר דאש ישלם הכופר דדרשינן עליו ולא על‬ ‫יוכיח‪ ,‬הצד השווה שבהן שדרכן להזיק ושמירתן‬
‫האש ליתא דה״מ דדרשינן מיעוט דמעליו ולא על‬
‫האש היינו היכא דכתיב אש אבל כל זמן דלא כתיב‬ ‫עליך אף אני אביא אש‪ .‬עכ״ל‪.‬‬

‫והקשה הגרעק״א ז״ל וז״ל‪ :‬ק״ל לרב דמבעה אש נילף משור דישלם כופר שיהיה דינו כמלמד‬
‫אדם ושור היינו כל מלי דשור למאי קתני מתני' הלכך לא עשה ממנו פירכא וא״ת לרב למה לא עשה‬
‫לא זה וזה הא אש יכולים ללמוד משור לחוד כיון פירכא מה לשור שכן משלם כופר י״ל דאיכא‬
‫דשור היינו שן ורגל וכמו דחזינן לשמואל דלא‬