Page 322 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A

‫‪Pg: 322 - 11-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫שלמ״ד קמא משלם בינונית שהרי בכלל מאתים‬ ‫סימן ה׳‬
‫מנה וחשיב כעידית דניזק‪ ,‬ולא דמי להיכא שאין‬
‫הזיבורית של מזיק שויא לעידית דניזק שאז על‬ ‫בענין‪ :‬״עידית דניזק לר״י״‬
‫כרחו לשלם עידית דידיה‪ ,‬שאל״כ אינו משלם מיטב‬
‫כלל‪ .‬ולאיכא דאמרי בתרא משלם עידית דידיה‬ ‫ב״ק דף ו׳ ע״ב‪ ,‬ור׳ ישמעאל אהני גזרה שוה ואהני‬
‫דכיון שאין הבינונית שויא לזיבורית הרי עליו‬ ‫קרא‪ .‬אהני גז״ש כדקאמינא אהני קרא כגון דאית‬
‫ליה למזיק עידית וזיבורית‪ ,‬ועידית לניזק דמשלם‬
‫לשלם עידית דידיה כדי שיהא מיטב‪.‬‬ ‫ליה ממיטב דידיה דלא מצי אמר ליה תא את גבי‬

‫והנה הגרעק״א ז״ל כתב וז״ל‪ ,‬אמאי ל״א‬ ‫מזיבורית אלא גבי ממיטב‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫בפשוטו דאהני קרא דאם אין לניזק נכסים כלל‬
‫דמ״מ צריך לשלם מעידית‪ .‬דבכה״ג בדמזיק‬ ‫וכתב הרא״ש סימן ב‪ ,‬ואי אית ליה למזיק עידית‬
‫שיימינן דבלא קרא מהיכן ידעינן זה‪ ,‬דמסברא‬ ‫ובינונית וזיבורית ולא שויא זיבורית דמזיק כעידית‬
‫דאם א״א לשיימי׳ בדניזק אין כאן מיטב כלל‪,‬‬ ‫דניזק‪ ,‬ובינונית שויא טפי מעידית דניזק אית דאמרי‬
‫דיהיב ליה בינונית ומדקדק מדשבק גמרא בינונית‬
‫וכו' עכ״ל‪.‬‬ ‫אלמא אי הויא ליה בינונית דשויא טפי מעידית‬
‫דניזק יהיב ליה בינונית ואית דאמרי אפ״ה יהיב ליה‬
‫והנה לאית דאמרי קמא דהיכא דאית ליה בינונית‬ ‫עידית ודבריהם נראה לי דאהני ג״ש ואהני קרא‬
‫שוה טפי מעידית דניזק יהיב ליה בינונית‪ ,‬איכא‬ ‫תרווייהו לשלם ממיטב וכו׳ ואהני קרא כשאינה‬
‫למימר דבנידון כזהה דלית ליה לניזק שדות כלל‪,‬‬ ‫כמיטב דניזק לשלם ממיטב דמזיק דלעולם בעינן‬
‫דאכן יתן לו מזיבורית דידיה דהרי אם היה לו רק‬
‫זיבורית היה נותן לו זיבורית והכא דלית ליה כלל‬ ‫מיטב או דמזיק או דניזק‪ ,‬ע"כ‪.‬‬

‫הרי זה כעדיף‪.‬‬ ‫והפלפולא חריפתא כתב באות ד׳ ד"ה ובינונית‬
‫שויא טפי וכו׳ לרבותא דאית דאמרי בתרא דמסיק‬
‫ולאית דאמרי בתרא דנותן לו עידית דידיה כיון‬ ‫כדבריהם מש״ה נקט טפי‪ .‬ועי״ל דאי הוה שוה ממש‬
‫שאמרינן או מיטב של ניזק או מיטב של מזיק‪ ,‬א״כ‬ ‫כעידית דאפילו לאידך אית דאמרי יהיב דהא מקיים‬
‫הכא נמי יתן לו מעידית דידיה‪ ,‬כך פירש באד״ר על‬
‫גיטין‪ .‬אולם הקשה שם לאית דאמרי בתרא שכן‬ ‫מיטב דניזק נ״ל‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬
‫פסק הרא״ש ז״ל למה כתב הרא״ש פלוגתייהו‬
‫באופן שהזיבורית של מזיק פחות מעידית של ניזק‬ ‫וצ״ב דהנה‪ ,‬לתירוצא קמא ס״ל שאכן לאידך אית‬
‫הלא אותה השאלה תתעורר ג״כ באופן שהזיבורית‬ ‫דאמרי בתרא אפילו כשבינונית שויא לעידית‬
‫של מזיק עדיפא מעדיות של ניזק דלכאורה אליבא‬ ‫משלם עידית דידיה‪ .‬וצ״ע טובא הרי א״כ באיזה‬
‫דהרא״ש גם כה״ג נאמר דיהיב ליה מעידית דמזיק‬ ‫נידון שייך שישלם עידית דניזק והרי בגמ׳ איתא‬
‫וצ״ע דתיקשי לפי״ז על הרא״ש אמאי לא אמרינן‬ ‫כשעידית דניזק כזיבורית דמזיק‪ ,‬ואמאי ישלם‬
‫בגמ׳ דאתי קרא לעידית דניזק בין כשהיא פחות ובין‬ ‫זיבורית והרי אין זה עידית דידיה‪ ,‬דמ״ש אם‬
‫בינונית דמזיק שויא כעידית דמשלם עידית דמזיק‪,‬‬
‫כשהיא יותר משל זיבורית דמזיק‪ ,‬וצ״ע‪.‬‬ ‫ומ״ש אם זיבורית דמזיק שויא כעידית‪ ,‬ועל כרחך‬
‫לומר דלית מאן דפליג שאם הבינונית שויא כעידית‬
‫ונ״ל דאמנם הכי כתיב בגמ׳ דהרי נאמר שם דאית‬ ‫שמשלם כעידית וצ״ע הפלפולא חריפתא‪ .‬דהא כל‬
‫ליה למזיק עידית וזיבורית ועידית לניזק וזיבורית‬ ‫הנידון הוא אם הבינונית שויא יותר מהעידית‪,‬‬
‫דמזיק לא שויא כעידית דניזק דמשלם ליה ממיטב‬
‫דידיה‪ ,‬דלא מצי אמר ליה תא את גבי מזיבורית אלא‬
‫גבי ממיטב ע״כ‪ ,‬והנה לשון הגמ׳ זיבורית המזיק לא‬