Page 317 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 317
Pg: 317 - 10-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
והפני יהושע עצמו הרגיש בזה ומה שתירץ ל״נ וצ״ע הא עכ״פ שמואל ס״ל הכי שמנסך היינו מערב
יעויין שם .וצ״ע נמי :הא אין זה כפשוטו של רש״י ובאמת בגמ׳ פריך היינו מדמע ותירץ שקנסא
מקנסא לא ילפינן ,וא״כ מאי קשיא ליה לרש׳׳י ז״ל.
ז״ל דפירש דלא קמחסריה ולא מידי.
ועוד שרש״י כתב דלא קמחסריה ולא מידי ודלא
והשלטי גבורים בסוגיין כתב וז״ל ,נראה בעיני כהמהרש״א שפירש דלא קמחסריה ממש.
שניסוך הוא על אחד משני דרכים או שניסך היין
ממש לעבודת כוכבים או שעירב יין נסך גמור ביין והפני יהושע כתב לבאר דברי רש״י דהרי שמואל
כשר שע״י התערבות זה אסרו בהנאה כן פסקו כל שמפרש מנסך היינו מערב ,הרי אמר דבריו על
הפוסקים ,וצ״ע בדברי רש״י דהכא דחק עצמו המשנה שם בגיטין דתנן מנסך ומטמא ומדמע בשוגג
לפרש דמנסך ר״ל שניסכו לעבודת כוכבים אבל
ליכא לפרש ניסכו ביין נסך שזרק בו דלא קחסריה פטורים במזיד חייבים,
ולא מידי דהא מזבין ליה בד מדמי יין נסך שבו
דמשמע מדבריו דיין נסך עם יין כשר אינו אוסר ואקשו ליה היינו מדמע ,ומשני קנסא מקנסא לא
בהנאה ואיהו גופיה בפ׳ בתרא דע״ז פסק דיין נסך ילפינן ,ופירש״י שם וז״ל מטמא ומדמע במזיד חייב
עם יין כשר אסור בהנאה בכל שהוא וכ״כ בפרק קנסא הוא דהיזק שאינו ניכר לא שמיה הזדק עכ״ל,
הניזקין במס׳ גיטין ,ודוחק לתרץ דהכא בסתם יינם ואלו הם דברי ר׳ יוחנן שאמר שם דבר תורה אפילו
מזיד פטור דהיזק שאינו ניכר לא שמיה היזק ,והא
קא מיירי כו׳ וצ״ע ,עכ״ל. דחייב מזיד אינו אלא מדרבנן ,וחזקיה פליג שם
עליה דר׳ יוחנן ואמר דדבר תורה אפילו שוגג חייב,
ובע״ז דף ע׳׳ד ע״א יין נסך שנפל לבור כולו אסור
בהנאה רשב"ג אומר ימכר כולו לעובד כוכבים חוץ דהיזק שאינו ניכר שמיה היזק,
מדמי יי״נ שבו ע״כ ,ובגמרא שם אמר רב הלכה
כרשב״ג חבית בחביות אבל לא יין ביין ושמואל והא דחייב מזיד אינו אלא מדרבנן ,וחזקיה פליג שם
אמר אפי׳ יין ביין וכו' ,א״ר נחמן הלכה למעשה יי״נ עליה דר׳ יוחנן ואמר דדבר תורה אפילו שוגג חייב,
יין ביין אסור חבית בחביות מותר סתם יין אפי׳ יין דהיזק שאינו ניכר שמיה היזק ,ואם כן מוכח דר'
ביין מותר ,ע״כ .וז״ל רש״י הלכה למעשה ,להורות חייא סבירא ליה כחזקיה ,שהרי תני ר׳ חייא דהם
על המעשה יין נסך ממש חבית בחבית מותר בהנאה אבות ומילי דרבנן לא שייך לקרותן אבות ,אלא
חוץ מדמי אותה חבית אבל יין ביין כולו אסור ודאי דסבירא ליה כחזקיה דהיזק שאינו ניכר שמיה
בהנאה ,סתם יינן אפי׳ יין ביין מותר בהנאה ,חוץ היזק ואם כן הוי דינא ולא קנסא ,וא״כ מוכח שפיר
מדמי אותו יין וכן הלכה ,עכ״ל .וכתב רש״י וכן דמנסך לאו היינו מערב דכיון שאין זה אלא הפסד
הלכה דהיינו כרב נחמן שאסור בהנאה ,וא״כ קשה מועט היינו מדמע ותרתי למה לי ,וליכא לשנויי
אמאי כתב בסוגיין שימכר חוץ מדמי יין שבו. קנסא מקנסא לא ילפינן דהא ממונא הוי,
ורש״י פ׳ הניזקין כתב מנסך היינו מערב יין נסך וכתב הפנ״י דשמואל על כרחך לית ליה ברייתא
ביין כשר של חבירו ואסרו בהנאה עכ״ל דהיינו כפי דר׳ חייא דלשמואל הנך לא הוו אבות כיון שהם
דקיי״ל להלכה .וצ״ע הא שמואל הוא דאמר מנסך מדרבנן ,וזה צ״ע מהא דדף ה׳ ע״א דקאמר בגמ׳
הינו מערב והוא פסק בע״ז כרשב״ג דימכר לעכו״ם. לימא ,קסבר ר׳ חייא היזק שאינו ניכר לא שמיה
היזק ,ותקשי דלפי זה אין שייך לקרותן אבות כיון
וי״ל דרש״י ז״ל סבירא ליה מסברא דאם מוכר את
היין לנכרים לבר מדמי יין נסך שבו ,אין בזה חסרון שאינן אלא מדרבנן ,וצ״ע.
כלל .וכלשונו דלא קמחסריה ולא מידי .ולא דמי