Page 317 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A

‫‪Pg: 317 - 10-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫והפני יהושע עצמו הרגיש בזה ומה שתירץ ל״נ‬ ‫וצ״ע הא עכ״פ שמואל ס״ל הכי שמנסך היינו מערב‬
‫יעויין שם‪ .‬וצ״ע נמי‪ :‬הא אין זה כפשוטו של רש״י‬ ‫ובאמת בגמ׳ פריך היינו מדמע ותירץ שקנסא‬
‫מקנסא לא ילפינן‪ ,‬וא״כ מאי קשיא ליה לרש׳׳י ז״ל‪.‬‬
‫ז״ל דפירש דלא קמחסריה ולא מידי‪.‬‬
‫ועוד שרש״י כתב דלא קמחסריה ולא מידי ודלא‬
‫והשלטי גבורים בסוגיין כתב וז״ל‪ ,‬נראה בעיני‬ ‫כהמהרש״א שפירש דלא קמחסריה ממש‪.‬‬
‫שניסוך הוא על אחד משני דרכים או שניסך היין‬
‫ממש לעבודת כוכבים או שעירב יין נסך גמור ביין‬ ‫והפני יהושע כתב לבאר דברי רש״י דהרי שמואל‬
‫כשר שע״י התערבות זה אסרו בהנאה כן פסקו כל‬ ‫שמפרש מנסך היינו מערב‪ ,‬הרי אמר דבריו על‬
‫הפוסקים‪ ,‬וצ״ע בדברי רש״י דהכא דחק עצמו‬ ‫המשנה שם בגיטין דתנן מנסך ומטמא ומדמע בשוגג‬
‫לפרש דמנסך ר״ל שניסכו לעבודת כוכבים אבל‬
‫ליכא לפרש ניסכו ביין נסך שזרק בו דלא קחסריה‬ ‫פטורים במזיד חייבים‪,‬‬
‫ולא מידי דהא מזבין ליה בד מדמי יין נסך שבו‬
‫דמשמע מדבריו דיין נסך עם יין כשר אינו אוסר‬ ‫ואקשו ליה היינו מדמע‪ ,‬ומשני קנסא מקנסא לא‬
‫בהנאה ואיהו גופיה בפ׳ בתרא דע״ז פסק דיין נסך‬ ‫ילפינן‪ ,‬ופירש״י שם וז״ל מטמא ומדמע במזיד חייב‬
‫עם יין כשר אסור בהנאה בכל שהוא וכ״כ בפרק‬ ‫קנסא הוא דהיזק שאינו ניכר לא שמיה הזדק עכ״ל‪,‬‬
‫הניזקין במס׳ גיטין‪ ,‬ודוחק לתרץ דהכא בסתם יינם‬ ‫ואלו הם דברי ר׳ יוחנן שאמר שם דבר תורה אפילו‬
‫מזיד פטור דהיזק שאינו ניכר לא שמיה היזק‪ ,‬והא‬
‫קא מיירי כו׳ וצ״ע‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫דחייב מזיד אינו אלא מדרבנן‪ ,‬וחזקיה פליג שם‬
‫עליה דר׳ יוחנן ואמר דדבר תורה אפילו שוגג חייב‪,‬‬
‫ובע״ז דף ע׳׳ד ע״א יין נסך שנפל לבור כולו אסור‬
‫בהנאה רשב"ג אומר ימכר כולו לעובד כוכבים חוץ‬ ‫דהיזק שאינו ניכר שמיה היזק‪,‬‬
‫מדמי יי״נ שבו ע״כ‪ ,‬ובגמרא שם אמר רב הלכה‬
‫כרשב״ג חבית בחביות אבל לא יין ביין ושמואל‬ ‫והא דחייב מזיד אינו אלא מדרבנן‪ ,‬וחזקיה פליג שם‬
‫אמר אפי׳ יין ביין וכו'‪ ,‬א״ר נחמן הלכה למעשה יי״נ‬ ‫עליה דר׳ יוחנן ואמר דדבר תורה אפילו שוגג חייב‪,‬‬
‫יין ביין אסור חבית בחביות מותר סתם יין אפי׳ יין‬ ‫דהיזק שאינו ניכר שמיה היזק‪ ,‬ואם כן מוכח דר'‬
‫ביין מותר‪ ,‬ע״כ‪ .‬וז״ל רש״י הלכה למעשה‪ ,‬להורות‬ ‫חייא סבירא ליה כחזקיה‪ ,‬שהרי תני ר׳ חייא דהם‬
‫על המעשה יין נסך ממש חבית בחבית מותר בהנאה‬ ‫אבות ומילי דרבנן לא שייך לקרותן אבות‪ ,‬אלא‬
‫חוץ מדמי אותה חבית אבל יין ביין כולו אסור‬ ‫ודאי דסבירא ליה כחזקיה דהיזק שאינו ניכר שמיה‬
‫בהנאה‪ ,‬סתם יינן אפי׳ יין ביין מותר בהנאה‪ ,‬חוץ‬ ‫היזק ואם כן הוי דינא ולא קנסא‪ ,‬וא״כ מוכח שפיר‬
‫מדמי אותו יין וכן הלכה‪ ,‬עכ״ל‪ .‬וכתב רש״י וכן‬ ‫דמנסך לאו היינו מערב דכיון שאין זה אלא הפסד‬
‫הלכה דהיינו כרב נחמן שאסור בהנאה‪ ,‬וא״כ קשה‬ ‫מועט היינו מדמע ותרתי למה לי‪ ,‬וליכא לשנויי‬

‫אמאי כתב בסוגיין שימכר חוץ מדמי יין שבו‪.‬‬ ‫קנסא מקנסא לא ילפינן דהא ממונא הוי‪,‬‬

‫ורש״י פ׳ הניזקין כתב מנסך היינו מערב יין נסך‬ ‫וכתב הפנ״י דשמואל על כרחך לית ליה ברייתא‬
‫ביין כשר של חבירו ואסרו בהנאה עכ״ל דהיינו כפי‬ ‫דר׳ חייא דלשמואל הנך לא הוו אבות כיון שהם‬
‫דקיי״ל להלכה‪ .‬וצ״ע הא שמואל הוא דאמר מנסך‬ ‫מדרבנן‪ ,‬וזה צ״ע מהא דדף ה׳ ע״א דקאמר בגמ׳‬
‫הינו מערב והוא פסק בע״ז כרשב״ג דימכר לעכו״ם‪.‬‬ ‫לימא‪ ,‬קסבר ר׳ חייא היזק שאינו ניכר לא שמיה‬
‫היזק‪ ,‬ותקשי דלפי זה אין שייך לקרותן אבות כיון‬
‫וי״ל דרש״י ז״ל סבירא ליה מסברא דאם מוכר את‬
‫היין לנכרים לבר מדמי יין נסך שבו‪ ,‬אין בזה חסרון‬ ‫שאינן אלא מדרבנן‪ ,‬וצ״ע‪.‬‬
‫כלל‪ .‬וכלשונו דלא קמחסריה ולא מידי‪ .‬ולא דמי‬