Page 319 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 319
Pg: 319 - 10-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
ניכר להיזק שאינו ניכר ,אלא חיוב תשלומין להיזק לפניך ,הכי נמי הכא במקום דנסכו הוא בדין קיי״ל
שאינו ניכר ולהכי אין ללמוד קנסא מקנסא .ולרב בדרבה מיניה דהוי כאילו נסכו אחר ,והוא הדין כאן
דילפינן ס״ל דהתקנה היתה כללית דהיזק שאינו דבאמת בשעת גמר ביאה היא בעולה אלא דבהכי
ניכר למזיק עצמו דיינינן לי׳ כהיזק ניכר, חייבוה רחמנא כיון דגם בהעראה נעשית על ידו
והתשלומין ממילא באים עליו והיינו טעמא דרב אבל אילו העראה והגמר ביאה נעשו ע״י שני
דיליף קנסא מקנסא .ולפי״ז יתבארו דברי התוס׳ אנשים בודאי היה השני פטור והיכא דבהעראה
עד״ז בפלוגתא שבין רב לשמואל דלשמואל דבעינן קי״ל בדרבה מיניה הוי כאילו הערה אחר ושוב לא
לחייב מדין תשלומין על ההיזק דמנסך ס״ל דקלב״מ יתחייב על הגמר ביאה] .ועיין מו״מ וביאור רחב
פוטרו ואין עליו חיובים על ההיזק וממילא יכול בזה באהלי שם על סנהדרין בדין קים ליה בדרבה
לומר הרשל״פ ,משא״כ לרב דהדין דתקנת חכמים
לא באה לחייבו על הניסוך אלא ליתן לזה דין היזק מיניה-דף ס״ג מדפי הספר[.
ניכר וממילא חייב א״כ לא שייך בזה פטור קלב״מ
דאנן לא משום חיוב חדש אתין עליו אלא משום וכתב עוד הגרעק״א ז״ל ]בתשובות סימן קס״ד[
דמדרבנן זה חשוב היזק ניכר לגבי המזיק וממילא וז"ל ואף דקיי״ל כרב דאמר מנסך ממש מטעמא
לא יוכל לומר הרי שלך לפניך )ולפי זה מתורץ דבעידנא דאגבהה קניה ,הרי אף דאלו נסכו אחר
קושית המל״מ בפ׳׳ז מחובל הלכה ד׳ בסוף דבריו הי׳ פטור מ״מ מחייב על מעשה דידיה .נראה
על הרי״ף פ׳ החובל עיי״ש( .כן פירש האד״ר את דודאי סברת התוס׳ נכונה דמכח קלב״מ א״א
דמעשה שלו דחייב עליה מיתה יגרום לו חיוב
הגרעק״א ז״ל. ממון ,אלא דטעמא דרב כך הוא למ׳׳ש תוס׳
גיטין שם דהא דס׳׳ל לשמואל המנסך קלב״מ
והשתא דאתינא להכי מתפרשים הדברים היטב. ול״א דמ׳׳מ חייב משום קנס דשלא יהא כל אחד
דהרי רש״י ז״ל בד״ה מנסך כתב שאף שהיזק שאינו ואחד מטמא טהרותיו של חבירו ,היינו משום
ניכר לא כתיב בקרא עכ״פ בכלל נזק הוא ונזק כתיב קנס לא עשוה רבנן יותר מאלו היה באמת ההיזק
בקרא מכה נפש בהמה ישלמנה .וחזינן להדיא, ניכר ,ולזה ס״ל לרב דקנסו אותו במעשה ניסוך
שרש״י ז״ל מפרש השתא דהא דתי׳ דר׳ חייא הן דידיה שיהי' כאלו ניכר ,וממילא הי׳ חייב דלא
אבות נזיקין מדאורייתא .וא״כ על כרחך לומר היה מהני קלב״מ ,דאף אם הזיק אחר בהיזק אחר
דאיירי למ״ד היזק שאינו ניכר שמיה היזק .וא״כ דהוי כמו שנוי חייב דאי"ל הש״ל כמבואר
בין לרב ובין לשמואל אתי שפיר לפרש שמנסך בסוגיא שם ושמואל ס"ל דמ״מ אלו הניסוך הזה
היינו מנסך ממש .ומשום דמשעה דאגבהה מתחייב. עשאו אחר לא היינו דנין אותו להיזק ניכר
והא אם אחר היה מנסך נמי לא יוכל לומר הרי שלך לחייבו לזה שהגביה מש״ה גם בניסוך הוא
לפניך לפום מה דנקטינן הכא שהיזק שאינו ניכר משום דקלב״מ הוי כאילו עשאו אחר ודו״ק.
שמיה היזק וע״כ גם הוא לא יפטר מטעם קלב"מ
]וזהו כמו סברת רב בתקנה שרבנן קנסו בהיזק עכ׳׳ל.
שאינו ניכר שהוי היזק וע״כ לא אמרינן קי״ל
בדרבה מיניה[ .ולפי זה אתי שפיר לפרש שמנסך וביאור פלוגתת רב ושמואל נראה לפרש דפליגי
היינו מנסך ממש גם לדעת שמואל וע״כ רש״י ז״ל בקנס רבנן להיזק שאינו ניכר מה היתה התקנה אם
פירש רק פירוש אחד למסקנתו ול״ק לשמואל אתי תיקנו שכל היזק שאינו ניכר לגבי העושה יהי׳ לו
דין -היזק ניכר או דרק גזרו תשלומין מדרבנן אף
שפיר .והדברים מאירים בעזה׳׳י. דהוי היזק שאינו ניכר .ונראה דחקירה זו תליא בהא
דאיפלגו רב ושמואל אי ילפינן קנסא מקנסא ,דמאן
דלא יליף והוא שמואל ס״ל דרבנן לא תקנו דין היזק