Page 326 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A

‫‪Pg: 326 - 11-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫אבל למסקנא דמשני ר״פ ור״ה ברדר״י כל מילי‬ ‫והנה בגיטין דף נ׳ אמר רבא הזיק זיבורית גובה מן‬
‫מיטב הוא דאי לא מזדבן הכא מזדבן במתא אחריתי‬ ‫העידית שפאי עידית גובה מן הבינונית‪ .‬וכתב רש״י‬
‫לבר מארעא דחייבי׳ רחמנא מיטב כי היכי דליקפוץ‬ ‫שפאי עידית כגון שנטלוה מסיקין או נשדפה או‬
‫עליה זבינא א״כ מוכח שאין דין מיטב בשביל ליתן‬ ‫שטפה נהר לאחר שהזיק ועדיין יש לו עידית‬
‫לו הרצוי ביותר דהא במטלטלין נותן כל מה שירצה‬ ‫ובינונית וזיבורית אלא שזו היתה יפה מאד גובה מן‬
‫המזיק אע״פ שאינו רצוי להניזק כיון שעכ״פ קרוב‬ ‫הבינונית דאזל ליה דיניה דא״ל האיך נסתחפה שדך‬
‫לכסף הוא דאי לא מזדבן הכא מזדבן במתא‬
‫ומזלך גרם‪ .‬ע״כ‪,‬‬
‫אחריתא‪.‬‬
‫והקשה התוס׳ שם והרשב״א דהרי מדאוריתא גובה‬
‫ומוכח מזה דכל דין מיטב הוא בשביל שיהא קרוב‬ ‫בין מן העידית בין מן הזיבורית וכדאמרי׳ בב״ק‬
‫לכסף וא״כ לא מצי למימר הב לי בינונית טפי‬ ‫א״כ הורעת כחן של נזקין אצל בינונית דרחמנא‬
‫פורתא דהא לא קרוב לכסף הוא‪ ,‬וסברי הרי״ף‬
‫והרמב״ם ז״ל דר״פ ור״ה בדר״י פליגי אהא דאמרי׳‬ ‫אמר ממיטב ואת אמרת מבינונית נמי לא‪ .‬ע״כ‪.‬‬

‫לעיל דמצי אמר הב לי בינונית טפי פורתא‪.‬‬ ‫והנה בקה״י חקר בטעם שאמרה תורה מיטב שדהו‪,‬‬
‫די״ל משום שכוונת התורה שהניזק יקבל דמי נזקו‬
‫ולפי זה נמי ל״ק קושית הרשב״א והתוס׳ על‬ ‫מן הרצוי לו ביותר‪ ,‬וי״ל דעיקר הטעם דמיטב‬
‫פירש״י בשפאי עידית‪ .‬משום שגם רש״י ס״ל כן‬ ‫משום דבאמת עיקר דין תשלומים הוא כסף ומה‬
‫למסקנא כר״פ וכר״ה בדר״י שדין מיטב בשביל‬ ‫שמהני שוה כסף ככסף הוא משום שע״י השו״כ‬
‫שהוא קרוב לכסף וא״כ לא מצי למימר הב לי‬ ‫יכול הניזק להשיג כסף שימכרם ויקח דמיהן ולכן‬
‫בינונית טפי פורתא‪ .‬ודינו רק בעידית הקרובה יותר‬ ‫אמרה תורה לשלם ממיטב לפי שהוא קרוב יותר‬
‫לכסף וכששפאי עידית אומר לו מזלך גרם‬ ‫לכסף דקפצי עליה זביני‪ ,‬אבל אין כוונת התורה‬
‫בדין מיטב כדי שהניזק יקבל את הרצוי לו ביותר‪.‬‬
‫ונסתחפה שדך‪.‬‬ ‫והנפק״מ בין שני הטעמים הוא היכא שהניזק רוצה‬

‫והשתא דאתינא להכי‪ ,‬יש לתרץ נמי אמאי בתחילה‬ ‫בבינונית יותר מבעידית‪.‬‬
‫הוי קושיא על ר״ע היאך אמרינן מיטב שדהו ישלם‬
‫ומאידך גיסא כתיב כסף ישיב לבעליו לרבות שוה‬ ‫דאי טעם מיטב כדי שיקבל את הרצוי לו ביותר‪,‬‬
‫כסף אפילו סובין‪ .‬וביארנו דא״א לתרץ אליביה‬ ‫כש״כ שיכול לגבות בינונית כשזה רצוי לו יותר‬
‫דר״ע דלית ליה למזיק לא מיטב ולא כסף כי אם‬ ‫דלגביה דידיה הו״ל האי בינונית מיטב‪ ,‬אבל אי דין‬
‫סובין משום דאיכא למיפרך פשיטא דיהיב לה סובין‬ ‫מיטב הוא לפי שזה קרוב יותר לכסף משום דקפצי‬
‫דהא זהו מיטב דידיה‪ .‬ואמאי עכ״פ בדף ט׳ תירץ‬ ‫עלי׳ זביני א״כ מה בכך שלהניזק רצוי יותר‬
‫הבינונית‪ ,‬מ״מ לענין לעשות מזה כסף אינו בעידית‬
‫הכי רב הונא‪.‬‬ ‫ואף שהוא חפץ יותר מבינונית מ״מ אין הדין ליתן‬
‫את הרצוי לו ביותר רק מה שקרוב לכסף ביותר‪,‬‬
‫די״ל דהא בדף ז׳ סוגית הגמ׳ היא דמצי למימר הב‬ ‫וע״י רצונו בהבינונית לא נעשה קרוב לכסף‬
‫לי בינונית טפי פורתא מוכח דהגמרא סובר השתא‬ ‫בעידית‪ .‬ומאחר דסוגית הגמ׳ הוא דמצי למימר הב‬
‫שדין מיטב הוא בשביל שיקבל הניזק את הרצוי לו‬ ‫לי בינונית טפי פורתא מוכח דהגמ׳ סובר השתא‬
‫ביותר‪ ,‬שיש לו למזיק‪ .‬וע״כ אם למזיק הטוב ביותר‬ ‫שדין מיטב הוא בשביל שיקבל הניזק את הרצוי לו‬
‫זה זיבורית יהיב ליה זיבורית‪ ,‬כיון דהעיקר הוא‬
‫שיתן לו את ‪-‬הטוב ביותר שיש לו שזה הטוב ביותר‬ ‫ביותר‪.‬‬
‫לניזק‪ .‬וע״כ אם הטוב ביותר זה סובין‪ ,‬יהיב ליה‬