Page 329 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 329

‫‪Pg: 329 - 11-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫ובגליון הש״ס הקשה הגרעק״א ז״ל וז״ל‪ :‬קשה‬         ‫אכן הגרעק״א הוסיף להקשות מעד סוטה שמעיד‬
‫למ"ש רש׳׳י תחלה העושה מלאכה ששקל בהן‬            ‫שנטמאת שאם לא יגיד יהא חייב קרבן שבועה כיון‬
‫משקלות ובזה אף למ״ד דשמיה היזק פטור ע״ש‬
                                                              ‫שע״י מניעת עדותו מפסידו כתובה‪.‬‬
                                 ‫בגיטין וצ׳׳ע‪.‬‬
                                                ‫והנה בעד סוטה עד אחד שלא מתוך עדות של שנים‬
‫והנה רש״י ז״ל בגיטין )נג‪ ,‬ב( כתב בד״ה ששקל‬      ‫וג״כ חייב בקרבן שבועה וזהו שהוסיף להקשות‬
‫בהן משקלות שהיו תלויות בכף מאזנים והיה יודע‬
‫משקלו ונתן בשר לשקלו בכף שניה דלא עבד בהן‬                                        ‫הגרעק״א ז״ל‪.‬‬

         ‫מעשה בידיו אלא במחשבה מיפסל ע״כ‪.‬‬       ‫וע״ז י״ל דהנה הטעם שעד סוטה נאמן שנטמאת‬
                                                ‫משום דאיכא רגלים לדבר דיש עדי קינוי ועדי‬
‫והנה רש״י ז״ל כתב ״שהיו תלויות בכף מאזנים״‬      ‫סתירה ורק אח״כ נאמן העד שנטמאת להפסידה‬
‫דהיינו תלויות מכבר שלא לשם משקל‪ .‬וע״ז אמר‬
‫דלא עבד בהן מעשה והנה אם יניחם לכתחלה לשם‬                                              ‫כתובה‪.‬‬
‫משקלות נראה דיפסלו ויהא חייב למ״ד הש״נ ש״ה‬
‫שהרי עשה בהן מעשה בידיו‪ .‬ויש לדיון זה מקור‬      ‫ובגמ׳ איתא דדינו כשני עדים‪ ,‬והרי הוא כשנים‪,‬‬
‫בחדושי המאירי בסוגיין שכ׳ כגון ששקל כנגדן כגון‬  ‫וא״כ הא דכתיב ועד אין בה חל בזה האי כללא כל‬
‫שהיה נודע לו כמה ליטראות מים באותו כלי שמי‬      ‫מקום שנאמר עד הרי כאן שנים‪ ,‬ואין הכונה שנים‬
‫החטאת לתוכו עם הכלי והניחן בכף עם הכלי ושם‬      ‫ממש אלא כח של שני עדים גם כן כלול בזה‬
‫הבשר בכף שניה הואיל ועשאן משקלות פסלן ויש‬
‫מפרשים בגופן מה שפירשנו בכנגדן עיי״ש‪ ,‬דהיינו‬                ‫ולאפוקי עד אחד שכוחו רק עד אחד‪.‬‬
‫שאופן זה לשים את המי חטאת לצורך המשקל‬
‫לכתחלה פוסל ולמ״ד היזק שאינו ניכר שמיה היזק‬     ‫ובזה מבואר פשט הגמרא היטב‪ ,‬דבגמ׳ פריך‬
                                                ‫אילימא בבי תרי פשיטא דאורייתא הוא אם לא יגיד‬
                                 ‫יהא חייב ג״כ‪.‬‬
                                                                           ‫ונשא עונו אלא בחד‪.‬‬
‫ולפי זה ענין זה של לשקול בהן משקלות תלוי‬
‫באיזה אופן נעשה דיש אופן דחייב למ״ד הש״נ ש״ה‬    ‫ולכאורה קשה הרי גם בחד של עד סוטה או של‬
‫ויש אופן שפטור ]והוא כמו שכתב המאירי ״ששקל‬      ‫כפר אחד והודה אחד ג״כ איכא למימר דאורייתא‬
‫כנגדן אבן שלא לצורך וחזר ושקל כנגד האבן דבר‬     ‫הוא דאם לא יגיד‪ ,‬אלא להנ״ל מבואר דבקושית‬
‫אחר הצריך לו ואינו פוסל אלא בהיסח הדעת‪ ,‬או‬      ‫הגמ׳ אילימא בי תרי כלול כוח של בי תרי כעד‬
‫כדפירשנו ברש״י דהיו מונחות מכבר וכעין‬           ‫סוטה וכן אחד מתוך תרי ככפר אחד והודה אחד‬
                                                ‫שעדותו מכח עדות של שנים וע״ז דוחה הגמ׳‬
                                     ‫המאירי[‪.‬‬   ‫דאורייתא הוא אלא בחד שכוחו אחד והוא רק מתוך‬
                                                ‫עדות של עד אחד שאכן אין חיובו מדאורייתא וכמו‬
‫והנה רש׳׳י ז״ל פירש זאת למ״ד הש״נ לאו שמיה‬
‫היזק‪ ,‬דהיינו לפרש ששקל בהן משקלות באופן‬                                              ‫שנתבאר‪.‬‬
‫ששם אותם מיוחד כדי לשקול כנגדן משקלות‬
‫שלמ״ד הש״נ ש״ה חייב גם בדיני אדם‪ .‬ונראה‬                             ‫סימן י‬
‫שרש״י בחר בדרך זו משום שלקמן איתא אמאי תני‬
‫בברייתא רק ‪-‬האופנים של הפורץ גדר והשוכר‬                  ‫בעניין‪ :‬״היזק שאינו ניכר״‬
‫עדים וכו' שבהם יש חידושא שחייב בדיני שמים‬
‫דהו״א ליפטר מדיני שמים‪ .‬והנה אם נימא דשקל‬       ‫ב״ק דף נ״ו ע״א‪ ,‬רש״י ד״ה פטור וכו׳ דהיזק שאינו‬
                                                                       ‫ניכר לא שמיה היזק וכו'‪.‬‬
   324   325   326   327   328   329   330   331   332   333   334