Page 331 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 331
Pg: 331 - 11-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
ולפי זה מיושבת שפיר סתירת הרא״ה ז״ל דברישא אמרינן דתחלתו בפשיעה וסו״ב חייב ע״ש .והקשה
איירי שהניח את הבהמה במקום שהיה כותל רעוע, הרי״ף ז״ל דהא אין האונס בא מתוך הפשיעה כיון
והבהמה חתרה מצד אחר ,ובנידון זה הפשיעה היא שאילו היה שם לא היה יכול להציל .ותירץ דהתם
במה שהניחה שם כדכתב הרא״ה ז״ל ,ומשום דעצם אביי קאמר לה ואביי באמת קסבר שאפילו אין
מציאותה במקום זה מיחשב לפשיעה שהרי מקום האונס בא מתוך הפשיעה חייב דמה״ט מחייב גבי
זה אינו שמור שהרי הכותל רעוע ,וע״כ אם אירע פשע בה ויצאה לאגם ע״ש .והנמוקי יוסף כתב
אונס שחתרה חייב שהאונס בא מחמת הפשיעה שהראב״ד ז״ל תירץ דהתם נמי האונס בא מחמת
להניחה במקום זה .ואין טעם לומר שהפשיעה היא הפשיעה ולא מחמת כניסתו לעיר אלא מפני שהיה
שלא תיקן את הכותל הרעוע ,שהרי-מתחלת לו להכניס עדרו לעיר כיון דלא על בעידנא דעיילי
הבאתה למקום זה היה פשיעה כיון שהמקום אינו אינשי עכ״ל .פי׳ מחלוקתם היא במקום הפשיעה.
כלומר להרי״ף ז״ל הפשיעה היא במה שנכנס לעיר,
שמור. דהיה לו להשאר עם הצאן מאחר והשעה שעת
מרעה היא ,ופשע בזה שחזר ובזה אין האונס מכח
שלא כן כאשר הכתלים בריאים ,והוא פשע במה
שלא סגר כראוי את הדלת אומר הרא״ה שהפשיעה הפשיעה דהא אפילו לא נכנס היה בא האונס.
היא בדלת ,משום שעצם מציאותם במקום זה אינה
פשיעה שהרי מקום העשוי לשמירה הוא ורק פשע אבל הראב״ד ז״ל סובר שהפשיעה היא במה
בזה שלא סגר את הדלת כראוי דהיינו לא השתמש שהשאיר את העדר בשדה ,ולא החזיר אותם אתו
כראוי במקום זה ,כי אז אין הפשיעה בעצם ]דמלבד זה שלא היה לו לחזור לעיר ,אם כבר פשע
מציאותם במקום זה אלא בזה שלא סגר את הדלת, וחזר היה לו להחזיר את הצאן ולא להניחם לבד[
ודמי לרועה שפשע במה שחזר לעיר ,שאכן שם היה ולפ״ז האונס בא מחמת הפשיעה שהרי אילו הכניסו
מקום הצאן ועצם מציאותם שם אינה פשיעה ,וגם
כן הכא כל הפשיעה היא רק בזה שלא סגר את לא היה בא אונס זה.
הדלת .וע״כ האונס של החתירה לא בא מחמת
פשיעה זו של סגירת הדלת ופטור וכמו שכתב והנה נראה דלהרי״ף ז״ל דוקא היכא דהבאת העדר
לשדה בהיתר ,שהרי הרועה הלך עמהם וחסרון
הרא״ה ז״ל ,והדברים מאירים בעזהי״ת. השמירה נעשה אח״כ ע״י הליכתו לעיר ומשו"ה
חשבינן מעשה ההליכה לפשיעה ולגבי פשיעה זו
ובזה גם כן מתורצת קושיית רבינו זצ״ל על היש״ש אין האונס בא מחמתו אבל היכא שמתחלה שלח
בדעת הטור דגבי התליע חשיב האונס בא מחמת עדרו לשדה בלא שמירה ,אם בא זאב וטרף חייב
הפשיעה ,משום שהפשיעה היא הנחת כיסוי זה, מדין תחב״פ וסוב״א ,שהרי גבי פשע בה ויצאה
והאונס בא מהפשיעה שלא כן גבי לא סגר את הדלת לאגם דוקא כשמתה כדרכה פוטר רבא משום דמ״ה
כראוי ,הפשיעה היא דלא סגר את הדלת כראוי דאין מה לי הכא מ״ל התם ומשמע דאם בא זאב וטרף
קשר בין הפשיעה לאונס של החתירה וכמו ודאי חייב ולא אמרינן דאין האונס בא מתוך
הפשיעה לפי שעצם מציאות עדרו בשדה אינה
שנתבאר לעיל. פשיעה והפשיעה היא מה שהרועה איננו שם ולגבי
זה אין האונס מתוך הפשיעה אלא ע״כ דכל
וכן מתורצת כנ״ל קושית הגרעק״א ז״ל והלחם שמתחילתו באו למקום זה בלא שמירה מחשב
משנה על השגת הראב״ד דאכן גבי התליע האונס הפשיעה עצם מציאותם במקום זה )וכן פירש
מחמת הפשיעה כמו שנתבאר וע״כ שייך ביה
הקהלות יעקב בב״מ ,סימן ל״א(.
תחלתו בפשיעה וסופו באונס וחייב.