Page 336 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A

‫‪Pg: 336 - 11-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫משתמר וגם דאינו ברשות המאבד אבל אי הוי‬ ‫ותו קשה דהא דהקשה רבה לרב יוסף מהפסוק השב‬
‫ברשות המאבד וגם רואה אותה סגי לדעת רבה‪.‬‬ ‫אין לי אלא בביתו‪ ,‬לגינתו וחורבתו מנין ת״ל‬
‫וע״כ הקשה לרב יוסף דלדידיה ׳םגי בחורבתו אף‬
‫שאינה משתמרת משום דרואה אותה‪ .‬והדברים‬ ‫תשיבם‬

‫מאירים בעזה"י‪.‬‬ ‫ובגמ׳ באר דהכונה לגינתו שאינה משתמרת ש״מ‬
‫כשומר חנם דמי וקשה לרב יוסף והא בפסוק איירי‬
‫סימן יד‬ ‫בבע"ח וא"כ קשה נמי על רבה דהא מודה רבה‬
‫בבע״ח דכשומר שכר דמי וחייב על גניבה ואבידה‪.‬‬
‫בענין ״שומר אבידה״‬
‫והנה כל קושיות אלו‪ ,‬מבוארים היטב בהא דרמז‬
‫ענף א׳‬ ‫המאירי דיש כאן שני ביאורים בסוגין ומ״ד אחד‬
‫הסובר שגם בביתו אם נגנבה הבע״ח חייב לדעתו‬
‫ב״ק דף נ״ו ע״א‪ ,‬איתמר שומר אבידה רבה אמר‬ ‫הפירוש מודינא לך בבעלי חיים שגם נגנבה מביתו‬
‫כש״ח דמי‪ ,‬ר״י אמר כש״ש דמי‪ ,‬רבה אמר כש״ח‬ ‫חייב‪ ,‬ומשמע דלהחולקים )והם הרמב״ם ז״ל והטור‬
‫דמי מאי הנאה קא מטי לי'‪ ,‬ר״י כש״ש דמי בההיא‬ ‫והשו״ע( הפירוש הוא אחר בדין מודינא לך‪] .‬עיי״ש‬
‫הנאה דלא בעי למיתב ריפתא לעניא הוי כש״ש‪.‬‬ ‫דמוכח מה דכתב ולא נאמר בגמרא לדעתם מודינא‬
‫איכא דמפרשי הכי ר״י אמר כש״ש דמי כיון‬ ‫לך וכו׳ ומשמע דלגדולי המחברים הפירוש אחר[‪.‬‬
‫דרחמנא שעבדי׳ בע״כ הלכך כש״ש דמי‪ ,‬וכו׳ ע״כ‪.‬‬
‫ואכן הפירוש השני מפורש בביאור הגר״א המובא‬
‫ובנדרים ל״ג ב׳ איתמר המודר הנאה מחבירו מחזיר‬ ‫בהגהות הגר״א סימן רס״ז ס״ק ה׳‪ ,‬דהפירוש הוא‬
‫לו אבידתו פליגי בה ר׳ אמי ור׳ אסי חד אמר לא‬ ‫דמיירי ממקום שהחזירה דאז לא סגי בבע״ח‬
‫שנו אלא בשנכסי מחזיר אסורין על בעל האבידה‬ ‫להחזיר למקום שיראנה אלא צריך החזרה ג״כ‬
‫דכי מהדר ליה מידעם דנפשיה קא מהדר ליה‪ ,‬אבל‬ ‫לרשותו‪ .‬ואף לגרסתנו אין הדבר קשה‪ ,‬והיינו‬
‫נכסי בעל אבידה אסורין על מחזיר לא קא מהדר‬ ‫דלגבי בע׳׳ח לא סגי בהחזרה למקום שיראנה אלא‬
‫ליה דקא מהני ליה פרוטה דרב יוסף וחד אמר אפי׳‬ ‫צריך שמירה מעולה גם במקום שיראנה כשומר‬
‫נכסי בעל אבידה אסורין על מחזיר מהדר ליה‬
‫שכר‪ ,‬ולא סגי בהחזרה לחוד‪.‬‬
‫ומשום פרוטה דרב יוסף לא שכיח‪ ,‬ע״כ‪.‬‬
‫וע״פ פירוש זה אתי שפיר כל הקושיות דלעיל‬
‫ובתוס׳ ב״ק נ״ו א׳ ד״ה בההיא הנאה כתב בא״ד‬ ‫בקושית הגרעק״א ז״ל מתורצת שפיר דהרי אה״נ‬
‫פסק ר׳׳ח וה״ג דהלכה כרב יוסף משום דאמרינן‬ ‫אין רבה מודה בלל בבע״ח אם נגנבו מביתו ורק‬
‫באין בין המודר )הנ״ל( דכ״ע אית להו פרוטה דרב‬ ‫איירי לגבי החזרה למקום שיראנה דלא סגי בזה‬
‫יוסף ואפילו מאן דשרי למודר להחזיר אבידה לא‬
‫שרי אלא משום דפרוטה דרב יוסף לא שכיח ואור׳׳י‬ ‫בבע״ח וכמו שנתבאר‪.‬‬
‫דאינה ראיה כלל דגם רבה מודה לרב יוסף דעוסק‬
‫במצוה פטור מן המצוה אלא דס״ל דלא נעשה שומר‬ ‫ואכן זהו מקור הרמב״ם הטור והשו״ע דבבע״ח לא‬
‫שכר בכך ומ״מ הוא נהנה לכן אסור במודר הנאה‬ ‫סגי בהחזרה למקום שיראנה‪ ,‬וכמו שנתבאר וע״כ‬
‫גם לא תירץ כן בתירוצו הראשון דאכן נשאר‬
‫אבל לא הוה שומר שכר‪ ,‬ע״כ‪.‬‬ ‫התירוץ הראשון דאיירי בשחרית וצהרים דמזה לא‬

‫חזר כלל‪ ,‬דשם לא איירי בבע"ח‪.‬‬

‫וכן לק״מ מהא דהקשה רבה מהפסוק ״השב״ דהרי‬
‫החסרון בהחזרה למקום שיראנה הוא משום דאינו‬