Page 340 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 340
Pg: 340 - 11-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
להדיא ולא דמי לשומר אבידה שלא קיבל עליו ונ״ל דלפי הצד השני של החקירה אתי שפיר דדוקא
אלא מחמת המצוה[ .אמנם בתירוץ הריטב״א שומר שמדין שומר מתחייב שלא כן גזלן דלא קיבל
ספ״ו דשבועות כתב בדרך אחר ]והוא ששומר עליו שמירה ,ואף שיהא בזה מצות השבת אבידה,
חנם מחויב למכור את האבידה שלא תיפסד[ עכ״פ אם לא קיים את המצוה אינו חייב לשלם וכמי
ולדבריו י״ל דהכא ]דאינו מחויב מדין שמירה שראה אבידה ולא נטלה דלא חייב עליה והכא נמי.
לשכור רועים בשכר[ הוי שומר שכר ]דהרי אינו וגם להצד הראשון דדוקא גבי שומר שכבר נטלה
מחויב מדין השמירה .וממילא חשיבא מצוה ע״מ לשומרה אמרינן שחל עליו חיוב השבת אבידה
ומרויח פרוטה דרב יוסף וע״כ הוי כשומר שכר(. כאילו נטלה על מנת להשיב אבידה .שלא כן גבי
גזלן הרי נטלה ע״מ לגוזלה ולא חל עליו חיוב
ודו"ק עכ״ל. שומרים וע״כ לגבי המצוה הוה כאילו לא נטלה
ובחידושי רבינו מאיר שמחה על בבא קמא דף נ״ו שלא יקיים בזה מצוה אכל אין חיוב שמירה בזה.
ע״כ כתב וז״ל:
ולפי זה אין זקוקים לחדושו ששומר אבידה יהא
ובמחכ״ת זה אינו דהתם שפיר אמרינן דמחויב פטור ממה שגזלן פטור ,יעויין שם .וזה צ״ע שהרי
בהשבת אבידה להשיבו לבעליו וכ״ז שאינו מחזיר לר״י שומר אבידה חשיב כש״ש ואם שומר חנם
לבעליו הוי אבוד מאתו ומונח עליו עשה דוהשבות
לו שפיר אמר דנטל שכר על שמירתו דהשמירה חייב ק״ו שומר שכר .ודו״ק.
מסיבת המצוה ,אבל הכא מקודם נתן הבעלים אצלו
לשומרה ועכשיו היא ברשות הנפקד ,כמקודם ,ומה והנה בשו׳׳ע חו״מ סימן ש״ג סעיף ח׳ כתב רועה
ששומר אחר ההצלה הוא מחמת שקיבל אליו שהיה לו להציל הטריפה או השבויה ברועים אחרים
שמירה מקודם ,א״כ אינו שומרה בשביל השכר ובמקלות ולא קרא רועים אחרים ולא הביא מקלות
שלא קבל שכר על השמירה כלל .והוי כמו שהחזיר להציל ה״ז חייב אחד ש״ח ואחד ש״ש אלא שש״ח
האבידה לבעליו ]שרשותו כרשות בעלים[ ואח״כ קורא רועים ומביא מקלות בחנם ואם לא מצא
נתן לו הבעלים לשמור דלא כלה שמירתו רק
בנגנבה באונס וכבר היתה בבית גנב בעי לה לקמן פטור ,ע״כ.
והגע עצמך היכי דהלך בעל הפקדון למדינת הים
דהוי כמו אבדה כדאמר בפרק א״מ ב״מ דף ל׳ ואטו והש״ך )סעי״ק ח'( כתב אלא ששומר חנם קורא
מי מחייב בגניבה ואבידה יותר ממה שקבל שמירה רועים וכו׳ ומיהו אף ש״ח אם קדם להציל בשכר
עליו מקודם כשהיו בעלים כאן .וכ׳׳ש כאן דלא כלה צריך להחזיר לו מה שהוציא כן הוא בתוס׳ פרק
ליה שמירתו והבן זה .ע״כ. הכונס וכו׳ ע״כ.
והנה קושיית האור שמח היא למעשה כנגד ובהגהות הגרעק״א ז״ל כתב וז״ל :כתב ש״ך אות
הריטב״א שהקשה שכל שומר חנם יהפך לשומר ה׳ ומיהו אף ש״ח ,נ״ב לכאורה י״ל מאותו שעה
שכר ומה שתירץ בשבועות שאין מצוה בזה כי עליו ואלך נעשה ש״ש משום פרוטה דר״י דהוא עוסק
לטפל בזה מדין השמירה הא משמע שאם היה בזה במצוה במה שקדם בשכר להציל הבהמה והיינו
מצוה אה״נ דהוי שומר שכר ,וא״כ גם עליו קשה לדעת הרשב״א דמשום פרוטה א׳ מקרי ש״ש.
אבל לדעת תוס׳ דשומר אבדה דהוי ש״ש משום
קושית האור שמח הנ״ל. שטיחה וניעור זהו ל״ש הכא .ולפמש״כ
הריטב״א הנ״ל הובא בשטמ״ק בב״מ דף פ״ב
ונראה דלק"מ דהא גם גבי שומר אבידה הא ללא ובסוף הספר הוא דף קמ״ה ע״כ הכא לא הוי
פרוטה דרב יוסף הוי שומר חנם .וע״י פרוטה דרב שומר שכר] .מטעם שלא קיבל עליו להיות
שומר שכר אלא קיבל עליו להיות שומר חנם
