Page 345 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A

‫‪Pg: 345 - 11-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫בעינן כדאמרינן לקמן כי גמר לה לאו דמריה קא‬ ‫אסרה ולא בהריגת הבהמה‪ .‬וע״כ בשעה ששוחט‬
‫טבח שכבר אבדה ממנו קודם שחיטה ונאסרה עליו‬ ‫עדיין לא נאסרה אלא לאחר שגמר את השחיטה‬
‫והוה ליה כמו שהשליכה לאור קודם שחיטה‬ ‫מתברר למפרע דמכי שחט בה פורתא אסרה‪ ,‬אבל‬
‫דמשלם קרן וכפל ותו לא ע״כ היינו דסבירא ליה‬ ‫ברגע השחיטה גופא עדיין לא נאסרה ועובר על‬
‫לרש״י ז״ל דהכל תלוי בשחיטה שפורתא קמא לאו‬ ‫שחוטי חוץ וע"כ זהו שאמר התוס׳ בהכי חייב‬
‫שמיה שחיטה‪) .‬ועיין תוס׳ ד״ה כיון דפליג עליה(‪.‬‬ ‫רחמנא )אף שמתברר למפרע שמחתך בעפר‬
‫ועכ״פ לרש״י ז״ל גם גבי ע״ז אינו נאסר בשעת‬ ‫בעלמא הוא(‪ .‬שלא כן אם שחט שחוטי חוץ לע״ז‪,‬‬
‫מעשה שמא שלמפרע דנאסרה לאחר שחיטה‬ ‫הרי לגבי ע״ז אף אם לא הוי שחיטה אלא רק עשה‬
‫פורתא‪ .‬וא״כ שוב ליכא טעמא אמאי בשחוטי חוץ‬ ‫בה מעשה אסרה וא"כ כשממשיך לשחוט מתחילה‬
‫אמרינן בהכי חייב רחמנא ואילו גבי שחוטי חוץ‬ ‫הוי כמחתך בעפר בעלמא וע״כ לא חייב‪ ,‬וזהו‬
‫לע״ז לא אמרינן הכי דהרי בשניהם רק מתברר‬ ‫הביאור בתוס׳ דבאיסור אחר לא חייב משום שכבר‬

‫למפרע דמחתך בעפר בעלמא הוא לשיטת רש״י‪.‬‬ ‫מתחילה נאסר והמשך השחיטה מחתך בעפר‪.‬‬

‫והנראה לומר בזה‪ ,‬ע״פ ההקדמה דלהלן‪ .‬דהנה‬ ‫והנה ביאור זה שייך בסוגיא דב״ק אבל בסוגיא‬
‫איתא בחולין דף כ״ט דאקשינן בגמ׳ למ״ד ישנה‬ ‫דכתובות הרי אם נימא ששחט בה פורתא קניא‬
‫לשחיטה מתחילה ועד סוף מהא דתנן גבי פרה‬ ‫בשינוי מעשה שוב ליכא שום חיוב על המשך‬
‫אדומה דמטמאה את המתעסקין שאם אירע בה‬ ‫הטביחה דבדידיה קא טבח‪ .‬וא״כ ההמשך מותר‬
‫פסול‪ .‬בשחיטה אינה מטמאה בגדים ולא מטמאה גם‬ ‫מלכתחילה‪ .‬והא דבהכי חייב רחמנא ע״כ לפרש‬
‫את זה שנתעסק בה בתחילת השחיטה קודם‬ ‫דההמשך נחוץ כדי לקרוא למעשה השחיטה‬
‫שנפסלה‪ ,‬ואי ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף וכו'‬
‫ומשני רבא נתקלקלה שחיטה קאמרת שאני התם‬ ‫הפורתא שם שחיטה‪.‬‬
‫שאיגלי מילתא למפרע דלאו שחיטה היא כלל‬
‫ופירש״י ז״ל נתקלקלה בשחיטה כגון נתנבלה‪.‬‬ ‫דאם לא ממשיך בשחיטה לא חשיב הפורתא קמא‬
‫ומשמע דאי רק נפסלה באמצע שחיטה לענין פרה‬ ‫שם שחיטה‪ ,‬וע״כ כשממשיך נקרא לזה שם שחיטה‬
‫אדומה שפיר קרינן בתחילתה שם שחיטה לטמא את‬ ‫וחייב כדין טבחו דו״ה וא״כ אין שום הבדל אם הוי‬
‫העוסק בה קודם שנפסלה‪ .‬ובתוס׳ בשם ר״ת ז״ל‬ ‫שינוי מעשה וקנה או שינוי מעשה האוסר לע״ז‬
‫פירשו דמיירי שאירע בה פסול של מלאכה אחרת‬ ‫שהרי בכל מקרה החיוב על המעשה שחיטה פורתא‬
‫שגם זה נקרא נפסלה בשחיטה כיון שעדיין לא‬ ‫בתחילה וההמשך מותר לגמרי‪ .‬ורק כדי להחשב‬
‫ולהקרא שם שחיטה בעינן להמשך ולא שנא אם הוי‬
‫נעשה כלום לשם פרה בכשרות‪.‬‬ ‫דידיה או דע״ז הרי עכ״פ שם שחיטה עליה ועליו‬
‫להתחייב וזהו שהקשה התוס׳ בכתובות‪ ,‬ואתי‬
‫והנה‪ ,‬בחולין דף מ׳ ע״א אמר רב הונא היתה בהמת‬
‫חבירו רבוצה לפני ע״ז כיון ששחט בה סימן אחד‬ ‫שפיר‪.‬‬
‫אסרה ואיתיבי׳ ר״נ מדתניא השוחט חטאת בשבת‬
‫בחוץ לע״ז חייב ג׳ חטאות ואי אמרת כיון ששחט‬ ‫והשתא דאתינא להכי נראה גם לבאר שיטת רש״י‬
‫בה סימן אחד אסרה אשחוטי חוץ לא לחייב מחתך‬ ‫במילתא בטעמא דהנה ברש״י ז״ל ליכא לפירושא‬
‫בעפר הוא )פירוש שחיטת הסימן השני מחתך בעפר‬ ‫דלעיל מאחר ורש״י ז״ל סובר שגם בשוחט לע״ז‬
‫בעלמא( ופירש״י ז״ל כיון דמסימן ראשון נאסרה‬ ‫צריך שחיטה דוקא ולא מספיק מעשה פורתא‪ .‬דהנה‬
‫משום ע״ז פקע שם קדשים מינה וכו׳ עפרא בעלמא‬ ‫רש׳״‪ ,‬ז״ל )דף עא‪ ,‬ע״ב( כתב בד״ה כיון דשחט בה‬
‫הוא והוק׳ לרש״י ז״ל דמ״מ למה לא יתחייב‬ ‫פורתא אסרה משום זבחי מתים דקא סלקא דעתך‬
‫ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף ומתחילתה נאסרה‬
‫משום זבחי מתים ולענין תשלומין דו״ה וטבחו כולו‬