Page 346 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 346
Pg: 346 - 11-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
סימן השני כבד פקע תורת קרבן ממנה אע״פ שלגבי אשחוטי חוץ מחמת סימן הראשון כראמרינן לעיל
חולין יש כאן שחיטה מ״מ לגבי קדשים אין כאן בדף כ״ט דבשחט סימן אחד בחוץ וסימן אחד בפנים
אלא שחיטת סימן א׳ דהשני נשחט בה כשהיא דאז חייב ותירץ רש״י ז״ל וז״ל דכי אמרינן סימן אחד
חייב אפילו אחד חלק ממנה למ״ד ישנה לשחיטה מיחייב ה״מ היכא דגמר לשחיטה בעודה קדשים כו'
מתחילה ועד סוף .דאל״כ אין זה שחיטת קדשים אבל הכא דסימן שני לא נשחטה כלל וחותך עפרא
כלל )וכתב שם שכבר הקדימו הגאון זית רענן( ועוד בעלמא הוא קמא נמי לאו שם שחיטה עלה ולענין
שבת כו' אבל לענין שחוטי חוץ לאו שחיטת קדשים
אחרונים כיוונו בזה. הוא עכ״ל .ותוכן תירוץ רש״י ז״ל הוא דהוי בגדר
נתקלקלה בשחיטה דמבואר לעיל דלכולי עלמא גם
ולפי הנ״ל נראה לומר גם בנידון בין לענין ״וטבחו״
של גנב דהוא חייב לא סגי במה שעשה טביחה ההתחלה לאו שחיטה היא כלל.
בעלמא שאין מתחייב אלא אם הוי הגניבה דבעלים
ולא היה נקנה לגנב הויא מתחייב עלה משום דממון והגרעק״א ז"ל בתשובות )סי׳ קפ״ה ד״ה
הוא ושייך ביה טביחה בנזיקין .שלא כן אם הוי ״ובזה״( הקשה ,דהתינח לשיטת התוס׳ הנ"ל,
איסורי הנאה כהא דשוחט לע״ז הרי לא חשיב ממון דגם נפסלה מהכשר פרה נקרא נתקלקלה
והמשך השחיטה לא חשיב המשך ד״טבחו״ וע״ע גם בשחיטה ,הכא נמי בשחט חטאת בחוץ לעבודה
על ההוא פורתא לא היה מתחייב .ודמי לענין זרה ,שבסימן ראשון נפסלה מהקרבה ,הרי
קדשים אם ההמשך של חולין לא חייב גם על נתקלקלה בשחיטה .אבל שיטת רש״י ז״ל הא
פורתא קמא .כך לענין וטבחו של גנב אינו חשיב משמע דווקא נחנבלה נעקר למפרע שם שחיטה
טביחה על פורתא קמא אם בהמשך אין לו דין ממון. גם מההתחלה .ולא כשנפסלו; פסול בעלמא,ואם
ואף אם היה של הבעלים היה נפטר .וע״כ בסתם כן הבא נמי בזה ששחט לעבודה זרה ,הא
טבחו אף שקנה מששחט פורתא חייב דו״ה שחיטתו מטהרתו מדי נבלה ,ולרבנן דרבי
המתחייב על ההוא פורתא משום שנעשה שיעור שמעון לקמן בדף פ״א ע״ב והשוחט לעבודה
שחיטה שכיו״ב בפנים הוא שחיטה שלמה של דין זרה אסור לשחוט בנו אחריו ,וכן בדף פ"ה לענין
ממון .הרי גם לענין נזיקין בעינן ״טובח״ ושחיטה כסוי הדם דחייב משום ושחיטה שאינה ראויה
ולא הורג בהמה. שמה שחיטה ,ואם כן אין זה כנתנבלה כלל.
וטובח זה צריך להיות בבהמה דאית לה דין ממון ובקהלות יעקב חולין סי׳ ט׳ כתב לתרץ דהא
ולא באיסורי הנאה שאין לו דין ממון שאף אם היה דאמרינן מחתך -בעפר בעלמא הוא משום
של הבעלים וגנב לא קנה ג״כ היה נפטר שהרי אין דבשחיטת סימן אחד לע״ז פקע שם קדשים ממנה
לזה דין ממון וע״כ פטור מדין דו״ה .וזוהי סברת והוי בסימן שני כשוחט •סימן של חולין ,ולענין
רש״י גבי נתנבלה בפרה אדומה ,ובנהפכה לחולין איסור שחוטי חוץ לא סגי במה שעשה מעשה
בשחוטי חוץ לע״ז וכן לענין ״טבחו״ של דו״ה אם שחיטה דחולין שאינו מתחייב אלא אם נעשה שיעור
טבחו לע״ז .ואתי שפיר .ועיין בקובץ שיעורים שחיטה שכיו״ב בפנים הוא שחיטה שלמה המתרת
)ב״ק סימן ל״ז( דכתב דבאיסורי הנאה אין לו דין ״בקדשים״ ואז כשיש שחיטה בזו מחייב נמי זה
ממון כלל ואין בו דיני נזיקין ע״כ ,וא״כ גמר שעשה רק מקצת משחיטה זו למ״ד ישנה לשחיטה
השחיטה היה בפטור גמור שעל כן גם פורתא קמא מתחילה ועד סוף .א״נ בסימן אחד ).מאותה שחיטה
נפטר ולא הוי שם שחיטה כלל .וה׳ יראנו נפלאות שלמה( חייב לכו׳׳ע אליבא דרב יוסף הואיל ועשה
בה מעשה חטאת העוף .אבל עכ״פ כ״ז הוא במקצת
מתורתו. משל שחיטה שלמה בקדשים .אבל היכא דבשחט
