Page 344 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A

‫‪Pg: 344 - 11-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫והתוס׳ כתב ואין נראה דכי הגביהה נמי לא קנה לה‬ ‫ב״ק דף ע״ב ע״א בתוד״ה ״דאי״ כתב על דברי הגמ׳‬
‫לענין שתחשב שלו אם אין אדם אוסר דבר שאין‬ ‫דאי ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף מכי שחיט בה‬
‫שלו דהא גזל ולא נתיאשו הבעלים שניהן אינן‬ ‫פורתא אסרה דממאי דחייב רחמנא אחולין בעזרה‬
‫יכולים להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו‬ ‫ואשחוטי חוץ לא מצי למיפרך אי ישנה לשחיטה‬
‫ברשותו ולקמן נמי דאמר רב נחמן אין אדם אוסר‬ ‫מתחילה ועד סוף מכי שחטה פורתא אסרה ואידך‬
‫דבר שאינו שלו פריך ליה מהמנסך ומאי פריך‬ ‫מחתך בעפר בעלמא הוא‪ ,‬דכיון דאין שם פסול אחר‬
‫מהמנסך והא מנסך מכי אגבהה קנייה כדאמר‬ ‫אלא דשחוטי חוץ לבדו איכא למימר דבהכי חייב‬
‫בהנזיקין אלא ודאי בהכי לא חשיב שלו ואינו קנוי‬ ‫רחמנא אבל כשיש פסול אחר עמו אז יש לפטור‬
‫אפילו למ״ד ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף כיון‬
‫לו אלא להתחייב באונסין ע׳׳כ‪.‬‬
‫דבסוף שחיטה הוי כמחתך בעפר בעלמא ע״כ‪.‬‬
‫והנראה שרש״י ז״ל סובר ששינוי פורתא קונה אבל‬
‫אין שינוי קונה כי אם בגנב‪ ,‬שקנה בקניני גניבה‬ ‫והנה‪ ,‬לכאורה הניח התוס׳ יסוד שדוקא כשאין‬
‫שאז אם עשה שינוי קונה‪ ,‬אבל ללא קניני הגניבה‬ ‫פיסול אחר אמרינן דהכי חייב רחמנא שהרי ע״ז‬
‫לא קנה‪ .‬שהרי כל מזיק אינו קונה‪ .‬וע׳׳כ כתב רש״י‬ ‫דיבר הכתוב אבל היכא שיש איסור אחר אין גזה״כ‬
‫ז״ל שאם הגביהה קנאה בקניני גניבה וע״י השינוי‬ ‫בזה ולא שייך לומר דבהכי חייב רחמנא שהרי‬
‫פורתא קנה לגמרי וא״כ יכול לאסור דהרי דידיה‬ ‫התורה לא כיוונה לנידון שיש איסור אחר‪ ,‬ומאחר‬
‫הוא שלא כן אם לא קנאה אע״פ שעשה שינוי לא‬ ‫ואין סברא בחיוב זה ע״כ לומר דחייב רק כמו‬
‫קנה וזהו חידוש הגמ׳ שכיון שעשה מעשה אדם‬
‫אוסר דבר שאינו שלו ואתי שפיר דעת רש״י‪.‬‬ ‫דכתיב בפסוק ודו״ק‪.‬‬
‫והתוס׳ לשיטתו דשינוי פורתא לא קני וע״כ תמה‬
‫על רש״י ז״ל‪ .‬דהרי מצד השינוי לא שייך דלא‬ ‫ולפי זה יש להקשות על התוס׳ כתובות )דף ל״ד‬
‫חשיב שינוי‪ .‬ואלא מצד עצם ההגבהה הרי לא קני‪.‬‬ ‫ע״א ד״ה כיון( וז"ל וא״ת כל טובח נמי לאו דמריה‬
‫קא טבח דמכי שחט פורתא קניא בשינוי אלא ע״כ‬
‫וכמו שכתב התוס׳‪.‬‬ ‫בהכי חייב רחמנא והכא נמי לא שנא ואור״י דלא‬
‫חשיב שינוי לקנותה בכך עכ״ל וצ״ע מה דכתב‬
‫אלא שיקשה א״כ אמאי חייב כל טובח הרי לאו‬ ‫״והכא נמי לא שנא״ והרי לכאורה‪ ,‬יש הבדל גדול‪.‬‬
‫דמריה קא טבח דמכי שחט בה פורתא קניא בשינוי‬ ‫דכל טובח דליכא איסור אחר אמרינן בהכי חייב‬
‫ונצטרך לומר בהכי חייב רחמנא‪ .‬וע׳׳ז הדרא קושית‬ ‫רחמנא‪ ,‬אבל כאן שיש איסור אחר של ע״ז לא שייך‬
‫התוס׳ כתובות )דף ל״ד ד״ה כיון( דא״ה הרי גם‬ ‫לומר בהכי חייב רחמנא על ״טובח״ ויפטר וכמו‬
‫בשוחט לע״ז ומאי פריך )וע״כ לומר דשינוי פורתא‬
‫לא קני לדעת התוס'( אולם לפי המתבאר לעיל‬ ‫דכתב התוס׳ ב״ק הנ״ל‪ .‬וצ״ע‪.‬‬
‫דבשינוי היכא שיש איסור אחר דלא אמרינן בהכי‬
‫חייב רחמנא אתי שפיר שיטת רש״י ז״ל‪ .‬והדברים‬ ‫והנה אי נסבור כהקושיא הנ״ל‪ ,‬דשייך לומר בהכי‬
‫חייב רחמנא בכל שינוי פורתא אף דקני ושלא כן‬
‫מאירים‪.‬‬ ‫גבי טובח לע״ז דלא שייך לומר בהכי חייב רחמנא‬
‫אפשר ליישב בזה שיטת רש״י ז״ל בחולין‪ .‬דהנה‬
‫והנה נראה לתרץ שיטת התוס׳ דלא יסתרו אהדדי‪.‬‬ ‫רש״י ז״ל פירש בחולין דף מ׳ על הגמרא אר״ה‬
‫דהאי דינא דבהכי חייב רחמנא מילתא בטעמא הוא‪.‬‬ ‫היתה בהמת חבירו רבוצה לפני ע״ז כיון דשחט בה‬
‫וע״כ הא דכתב התוס׳ ב״ק )עב‪ ,‬ע״א ד״ה דאי(‬ ‫סימן אחד אסרה לא מיבעיא עומדת דכשהגביהה‬
‫דבשחוטי חוץ אמרינן דבהכי חייב רחמנא הוי‬ ‫והרביצה קנאה בהגבהה ונעשית שלו אלא אע״ג‬
‫מטעם דאם שחט בה פורתא עדיין לא ידעינן אם‬
‫אסרה ועבר על איסור שחיטת חוץ ורק בשחיטה‬ ‫דרבוצה ולא קנאה אסר לה במעשה‪.‬‬