Page 339 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 339

‫‪Pg: 339 - 11-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫מן הסתם דהא מחייב לנערו ומשתכר פרוטה דרב‬        ‫רק בגלל שהוא קבל שכר של פרוטה דרב יוסף‬
                                         ‫יוסף‪.‬‬  ‫וע״כ בעינן השתא לשמירה חדשה יותר שאפילו‬
                                                ‫עומד ברוח שאינה מצויה וכן לשמור מגניבה‬
‫וי״ל דגבי שומר כיון דמיד בעלים בא לו וכל עיקרו‬  ‫ואבידה וכו׳ שע״כ מתחייב הוא בנגנבה או אבדה‪.‬‬
‫לא נחת אלא לשמירה בעלמא וקבלו סתם אנן סהדי‬      ‫וא״כ גבי בנידון שומר חנם רגיל מחמת המצוה‬
‫דלא נחת אלא להיות שומר חנם ואע״פ שלא פירש‬       ‫שיתוסף לו דיני שומר מצד המצוה‪ ,‬להיות גם‬
‫כמי שפירש דמי אבל באבידה שבאה לו שלא לדעת‬       ‫כשומר שכר ושמירה מעולה יותר בגלל שמחמת‬
‫הבעלים ולא באה לו משום שמירה אלא משום‬           ‫המצוה הוא מקבל שכר וגם נוסף לו שמירה בזה‬
‫מצוה וכן במלוה על המשכון שלא בא לו אלא משום‬     ‫מחמת המצוה‪ .‬ודו״ק כי נכון הוא‪ .‬ועל כרחך לומר‬
‫מצוה אני אומר דדעתו להיות ש״ש בפרוטה דרב‬        ‫כתירוץ הריטב״א שאין בזה מצוה כלל כיון שקיבל‬
                                                ‫עליו כן מרצונו‪ ,‬ולא דמי להשבת אבידה‪ .‬ודו״ק‬
       ‫יוסף א״נ שתנאי ב״ד הוא שיהא בכך ע״כ‪.‬‬
                                                                                         ‫היטב‪.‬‬
‫והנה ע״כ לומד דהריטב״א ז״ל סבירא ליה כהצד‬
‫הראשון דחיובו הוא רק מטעם המצוה של השבת‬         ‫והנה המחנה אפרים בהלכות שומרים סימן ל״ה‬
‫אבידה‪ .‬דאם נימא השומר חייב מדין שומר הרי‬        ‫כתב וז״ל נסתפקתי בכל מקום שאמרו חכמים‬
‫בכלל ליכא מצוה וממילא לא שייך שיהא שומר‬         ‫דהמפקיד אצל חבירו וראה שהן אבודים מוכרם‬
‫שכר ולא מטעם שלא נחת מעיקרו אלא לשמירה‬          ‫בב״ד מפני שהוא כמשיב אבידה אם עבר הנפקד‬
‫בעלמא‪ .‬ובכלל לא קשה מידי אמאי לא יהא שומר‬       ‫ולא מכרן ונתקלקלו אי חייב הנפקד לשלומי מי‬
‫שכר דהרי לית ליה פרוטה‪ .‬דרב יוסף‪ .‬אלא ע״כ‬       ‫אמרינן כיון דהפסד זה אתי ממילא בלי שום פשיעת‬
‫שמדין שומר ליכא חיוב ורק מטעם המצוה וכהצד‬
                                                                          ‫הנפקד הרי הוא פטור‪.‬‬
                     ‫הראשון של המחנה אפרים‪.‬‬
                                                ‫ואע״פ שהיה מוטל עליו לתקנו כדי שלא יבא זה‬
‫ומאידך גיסא הריטב״א בשבועות הנ״ל כתב כהצד‬       ‫ההפסד מ״מ אין זה בכלל חיוב שמירתו שלא קיבל‬
‫השני וז״ל וי״ל דשאני שומר דכי מנערה ליה לאו‬     ‫עליו אלא פשיעה דאתי מחמתיה אבל פסידא דאתי‬
‫למצוה הוא אלא מדין שמירתו שקיבל עליו בפירוש‬     ‫ממילא לא קביל אלא שחכמים הצריכוהו לעשות‬
‫ולא חשוב עוסק במצוה לפוטרו מפרוטה לעני עכ״ל‬     ‫להם תיקון משום דדמי לרואה אבידת חבירו או‬
‫וחזינן להדיא דסבירא ליה כהצד השני שמדין‬         ‫שרואה נכסי חבירו שהולכים ליאבד דחייב להצילם‬
‫שמירה מחויב הוא לטפל באבידה וממילא אם‬           ‫ולהחזיר אבידה ומיהו אם עבר ולא הציל נהי דלא‬
‫נפסדה חייב מדין שומר שפשע‪ .‬ויוצא שספיקו של‬      ‫קיים מצות השבת אבידה מ״מ לא מתחייב לשלם‪.‬‬
                                                ‫או דלמא זיל לאידך גיסא ונימא כיון דקבל עליה‬
  ‫המחנה אפרים תלוי בשתי תרוצי הריטב״א ז״ל‪.‬‬      ‫הנפקד שמירה הרי זה חייב בכל מידי דיש בידו‬
                                                ‫להציל ופשע ולא הציל ואפי׳ במידי דאתי ממילא‬
‫והנה הקובץ ביאורים ב״ק סעיף מ״ז הקשה וז״ל‬       ‫ע״ד שאמרו בפרק השוכר את הפועלים רועה שהיה‬
‫בתוס׳ דף נ״ו ע׳׳ב ד״ה פשיטא וכו׳ דמצינו דברים‬   ‫יכול לקדם ברועים ובמקלות ולא קידם חייב הכי‬
‫שהשומר חייב והגזלן פטור‪ ,‬שהרי בכחשה בהמה‬        ‫נמי הכא כי לא קידם ותיקן חייב משום דישנה בכלל‬
‫הכחשה דהדרא וכו'‪ ,‬ופטור אפי׳ בפשיעה‪ ,‬דלא‬
‫קיבל עליו שמירה עכ״ל‪ .‬וקשה לי אמאי לא יתחייב‬                                 ‫חיוב שמירתו ע״כ‪.‬‬
‫בשמירה בע״כ מטעם שומר אבידה‪ ,‬ואין לומר‬
‫דגזה״כ הוא שיהא פטור מלשלם יותר מכעין שגזל‪,‬‬     ‫והנה הריטב"א ז״ל בבבא מציעא פ״ב‪ ,‬א׳ הובא‬
‫רהא חזינן שגזלן מחויב מטעם מזיק ושומר שפשע‬      ‫בשטמ״ק כתב וז״ל ואם תאמר מאי איריא מלוה על‬
                                                ‫המשכון אפילו שומר פקדון יהא שומר שכר עליו‬
               ‫בשמירתו דינו כמזיק בידים‪ ,‬ע״כ‪.‬‬
   334   335   336   337   338   339   340   341   342   343   344