Page 334 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 334
Pg: 334 - 11-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
הניזק החמישי לא גובה משום דהנזקים הראשונים אם נזקיו יתירים על של ארבע שאינו נוטל אלא
קודמים מאחר והיו נזקין קודם. חלקו של ארבע ועיי״ש.
וזהו שכתב התוס׳ דיתכן דהניזק החמישי לא יגבה ובשלטי גבורים תמה על דבריהם דלמה לא יטול
כל נזקו אם נזקיו יתירים על של רביעי ומשום החמישי מגוף המזיק גם מחלק הבעלים ומהשלישי
שנזקין הראשונים קודמים לו ,ודו״ק בזה .וכגון אם ומהרביעי וכדפריך לקמן ולימא ליה אי תם הוי
הניזק השלישי יש לו בשור מנה והזיק את הרביעי משתלם מגופיה ומשום דא״ל סוף סוף תורא בעי
בשווי של חמישים זוז חצי נזקו והרביעי הזיק את שלומי וע״ש שהניח בצ״ע .וגם במהרש״א הקשה
החמישי בשווי של מנה )חצי נזקו( ולבעלים יש כן .ובש״ך דחה קושיתם וז״ל ,דלק״מ דהתם נתנו
בשור שווי של דינר זהב שהם עשרים וחמשה זוז לשומר משא״כ הכא שתפסו בע״כ יכול המזיק לומר
הרי החמישי יגבה שבעים וחמשה זוז ואילו עשרים אנוס הייתי ולא הייתי יכול לשומרו וה״ל כהוציאוה
וחמשה זוז הנותרים יגבה השלישי ולא החמישי
משום שהוא קודם בנזקו ,ואף שחלק הבעלים ליסטים דהבעלים פטורין ועיי״ש ,עכ״ל.
משתלם לניזק החמישי מאחר והרביעי שומר שלו
אבל חלק השלישי לא יגבה כמו שנתבאר ואתי אך נראה דהנה כל תירוץ הש״ך הוא משום
שפיר ביאור התוס׳ אף דנימא דהניזק תופס דהבעלים יכולים לומר אנוס הייתי ולא יכולתי
לשומרו ולא כדביארנו דהבעלים יכולים לשומרו.
בפשיעת הבעלים וכמו שנתבאר. אכן כבר הקשה הקצות על הש״ך ,דמוכח ברשב״א
בסוגיין דאיירי גם בשור תם והניזק גובה מהשור
ומצאתי שהגרש״ש ז״ל הביא את התירוץ על גופו ואף שגזלוה מהבעלים .והוכיח הקצות
קושית הגרעק״א ז״ל בשם אחרונים כפי שנתבאר שהבעלים לא היו אנוסים בתפיסת הניזק מדכ׳ תוס׳
בסימנים הקודמים ,אלא דסתר זאת מהסוגיא דף מ׳ דלרבי עקיבא אינו תופס אלא בעד מחצית שלו
ב' ,דאיתא התם דאם המשאיל חייב לשלם לניזק ואינו ש״ש על חלק הבעלים וצריכין הבעלים לשלם
בשור מועד ,והשואל חייב להחזיר שורו למשאיל, מחצית והניזק מחצית ע״ש .וע״כ שהבעלים לא
מקיים השואל השבת השור למשאיל ע״י שיחזיר
לניזק מדין שעבודא דר׳ נתן ,וא״כ ה״נ ע״י שהגזלן אנוסים אס צריכים הם לשלם מחצית.
יחזיר לניזק יקיים מצות השבה דגזלן דהרי עי״ז
שהשיב לניזק קיים מצות השבה לנגזל ,מאחר ובביאור התוס׳ נ״ל דאכן ,איירי דהניזק הראשון
והנגזל חייב לניזק מדינא דשעבודא דר׳ נתן ,ובזה נהפך לשומר של הבעלים בתפיסתו ,ותפיסת הניזק
היתה אפילו בפשיעת הבעלים ,אבל כיון דתפס את
דחה תירוצם עיי״ש. כל השור ,דאיירי לר׳ ישמעאל בתוס׳ דף ל"ו ע״ב,
ד״ה כגון שהניזק תופס כל השור )ורק לר״ע אמרי׳
והנראה ,דיש לחלק ,דהתם איירי בשור מועד דתופס חלקו לחודא( וכיון דכן אין חיוב על הבעלים
דאיכא שעבודא אגברא דמזיק לניזק ומאחר לשמור ,ואחר שהזיק השור ברשות הניזק ,חייב
והשואל משעבד למשאיל והמשאיל משעבר לניזק, הניזק לשלם מגוף השור ואח״כ ישלם לבעלים את
הרי מדין שעבודא דר׳ נתן השואל גם משעבדו חלקם ששמר עליו .והנה לאחר שהניזק הרביעי
לניזק ,דלא כן בנידון דידן דאיירי בשור תם ולר׳ תפס את השור ,אמרינן ששוב הוא שומר של
עקיבא יוחלט השור ואין שום שעבוד על הגברא, הבעלים ,אבל אין הוא שומר של הניזק הקודמים
אלא דחלק השור שייך לניזק לאחר שהזיק א״כ לא לו ,דיש להם רק זכות גביה מהשור ולא גוף השור
יקיים הגזלן שום מצות השבה לנגזל ע״י השבה וע״כ את חלק הבעלים שאותו הוא שומר הוא ישלם
לניזק ואינו יכול לומר הש״ל מאחר וחלק אינו של לניזק החמישי אבל חלק המגיע לנזקים הקודמים.
הנגזל אלא של הניזק ,וע״כ מחייב הוא בשמירה.