Page 334 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 334

‫‪Pg: 334 - 11-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫הניזק החמישי לא גובה משום דהנזקים הראשונים‬      ‫אם נזקיו יתירים על של ארבע שאינו נוטל אלא‬
                 ‫קודמים מאחר והיו נזקין קודם‪.‬‬                           ‫חלקו של ארבע ועיי״ש‪.‬‬

‫וזהו שכתב התוס׳ דיתכן דהניזק החמישי לא יגבה‬     ‫ובשלטי גבורים תמה על דבריהם דלמה לא יטול‬
‫כל נזקו אם נזקיו יתירים על של רביעי ומשום‬       ‫החמישי מגוף המזיק גם מחלק הבעלים ומהשלישי‬
‫שנזקין הראשונים קודמים לו‪ ,‬ודו״ק בזה‪ .‬וכגון אם‬  ‫ומהרביעי וכדפריך לקמן ולימא ליה אי תם הוי‬
‫הניזק השלישי יש לו בשור מנה והזיק את הרביעי‬     ‫משתלם מגופיה ומשום דא״ל סוף סוף תורא בעי‬
‫בשווי של חמישים זוז חצי נזקו והרביעי הזיק את‬    ‫שלומי וע״ש שהניח בצ״ע‪ .‬וגם במהרש״א הקשה‬
‫החמישי בשווי של מנה )חצי נזקו( ולבעלים יש‬       ‫כן‪ .‬ובש״ך דחה קושיתם וז״ל‪ ,‬דלק״מ דהתם נתנו‬
‫בשור שווי של דינר זהב שהם עשרים וחמשה זוז‬       ‫לשומר משא״כ הכא שתפסו בע״כ יכול המזיק לומר‬
‫הרי החמישי יגבה שבעים וחמשה זוז ואילו עשרים‬     ‫אנוס הייתי ולא הייתי יכול לשומרו וה״ל כהוציאוה‬
‫וחמשה זוז הנותרים יגבה השלישי ולא החמישי‬
‫משום שהוא קודם בנזקו‪ ,‬ואף שחלק הבעלים‬                    ‫ליסטים דהבעלים פטורין ועיי״ש‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬
‫משתלם לניזק החמישי מאחר והרביעי שומר שלו‬
‫אבל חלק השלישי לא יגבה כמו שנתבאר ואתי‬          ‫אך נראה דהנה כל תירוץ הש״ך הוא משום‬
‫שפיר ביאור התוס׳ אף דנימא דהניזק תופס‬           ‫דהבעלים יכולים לומר אנוס הייתי ולא יכולתי‬
                                                ‫לשומרו ולא כדביארנו דהבעלים יכולים לשומרו‪.‬‬
                ‫בפשיעת הבעלים וכמו שנתבאר‪.‬‬      ‫אכן כבר הקשה הקצות על הש״ך‪ ,‬דמוכח ברשב״א‬
                                                ‫בסוגיין דאיירי גם בשור תם והניזק גובה מהשור‬
‫ומצאתי שהגרש״ש ז״ל הביא את התירוץ על‬            ‫גופו ואף שגזלוה מהבעלים‪ .‬והוכיח הקצות‬
‫קושית הגרעק״א ז״ל בשם אחרונים כפי שנתבאר‬        ‫שהבעלים לא היו אנוסים בתפיסת הניזק מדכ׳ תוס׳‬
‫בסימנים הקודמים‪ ,‬אלא דסתר זאת מהסוגיא דף מ׳‬     ‫דלרבי עקיבא אינו תופס אלא בעד מחצית שלו‬
‫ב'‪ ,‬דאיתא התם דאם המשאיל חייב לשלם לניזק‬        ‫ואינו ש״ש על חלק הבעלים וצריכין הבעלים לשלם‬
‫בשור מועד‪ ,‬והשואל חייב להחזיר שורו למשאיל‪,‬‬      ‫מחצית והניזק מחצית ע״ש‪ .‬וע״כ שהבעלים לא‬
‫מקיים השואל השבת השור למשאיל ע״י שיחזיר‬
‫לניזק מדין שעבודא דר׳ נתן‪ ,‬וא״כ ה״נ ע״י שהגזלן‬             ‫אנוסים אס צריכים הם לשלם מחצית‪.‬‬
‫יחזיר לניזק יקיים מצות השבה דגזלן דהרי עי״ז‬
‫שהשיב לניזק קיים מצות השבה לנגזל‪ ,‬מאחר‬          ‫ובביאור התוס׳ נ״ל דאכן‪ ,‬איירי דהניזק הראשון‬
‫והנגזל חייב לניזק מדינא דשעבודא דר׳ נתן‪ ,‬ובזה‬   ‫נהפך לשומר של הבעלים בתפיסתו‪ ,‬ותפיסת הניזק‬
                                                ‫היתה אפילו בפשיעת הבעלים‪ ,‬אבל כיון דתפס את‬
                           ‫דחה תירוצם עיי״ש‪.‬‬    ‫כל השור‪ ,‬דאיירי לר׳ ישמעאל בתוס׳ דף ל"ו ע״ב‪,‬‬
                                                ‫ד״ה כגון שהניזק תופס כל השור )ורק לר״ע אמרי׳‬
‫והנראה‪ ,‬דיש לחלק‪ ,‬דהתם איירי בשור מועד‬          ‫דתופס חלקו לחודא( וכיון דכן אין חיוב על הבעלים‬
‫דאיכא שעבודא אגברא דמזיק לניזק ומאחר‬            ‫לשמור‪ ,‬ואחר שהזיק השור ברשות הניזק‪ ,‬חייב‬
‫והשואל משעבד למשאיל והמשאיל משעבר לניזק‪,‬‬        ‫הניזק לשלם מגוף השור ואח״כ ישלם לבעלים את‬
‫הרי מדין שעבודא דר׳ נתן השואל גם משעבדו‬         ‫חלקם ששמר עליו‪ .‬והנה לאחר שהניזק הרביעי‬
‫לניזק‪ ,‬דלא כן בנידון דידן דאיירי בשור תם ולר׳‬   ‫תפס את השור‪ ,‬אמרינן ששוב הוא שומר של‬
‫עקיבא יוחלט השור ואין שום שעבוד על הגברא‪,‬‬       ‫הבעלים‪ ,‬אבל אין הוא שומר של הניזק הקודמים‬
‫אלא דחלק השור שייך לניזק לאחר שהזיק א״כ לא‬      ‫לו‪ ,‬דיש להם רק זכות גביה מהשור ולא גוף השור‬
‫יקיים הגזלן שום מצות השבה לנגזל ע״י השבה‬        ‫וע״כ את חלק הבעלים שאותו הוא שומר הוא ישלם‬
‫לניזק ואינו יכול לומר הש״ל מאחר וחלק אינו של‬    ‫לניזק החמישי אבל חלק המגיע לנזקים הקודמים‪.‬‬

 ‫הנגזל אלא של הניזק‪ ,‬וע״כ מחייב הוא בשמירה‪.‬‬
   329   330   331   332   333   334   335   336   337   338   339