Page 330 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 330

‫‪Pg: 330 - 11-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫הוא שהרי פשע כשהניחה שם ומפני שהניחה שם‬         ‫משקלות במי חטאת באופן השני וההפסד רק משום‬
‫גם כן בא האונס שחתרה‪ ,‬עכ״ל‪ .‬היינו דג״ז חשיב‬     ‫היסח הדעת בלבד וכדכתב רש״י ז״ל בגיטין )נג‪ ,‬כ(‬
‫אונס מחמת הפשיעה מכיון שהניחה שם את הבהמה‬       ‫משום דהוא רק גרמא א״כ גם בנידון זה איכא‬
‫בא האונס שאם לא הניחה שם לא היתה חותרת‬          ‫חידוש דחייב בדיני שמים אף שהוי רק ע״י היסח‬
                                                ‫דעת‪ ,‬וע״כ פירש רש״י דהוא למ"ד הש״נ לש״ה‬
                                     ‫חתירה זו‪.‬‬  ‫דהמלאכה במעשה ממש ואעפ״כ פטור מדיני אדם‬
                                                ‫משום שהוי הש״נ אבל אין חידוש דחייב בידי שמים‬
‫והנה צע״ג הא דכתב אח״כ הרא״ה‪ ,‬לסתור דבריו‬       ‫דהרי עשה מעשה בידים ]ואפילו יש מ״ד דמחייב‬
‫הראשונים דכתב שם גבי הניחה בחמה שפשע גבי‬        ‫אף בדיני אדם[ וע׳׳כ בחר רש״י ז״ל לבאר הברייתא‬
‫פתיחת הדלת‪ ,‬דאמרינן דגם מ״ד דסבירא ליה ת״ב‬
‫וס״ב חייב הכא פטור‪ ,‬משום דלא הוי האונס בדבר‬                               ‫למ״ד זה ודו״ק היטב‪.‬‬
‫שפשע שהוא לא פשע אלא בדלת ולא בכותל‪,‬‬
                                                                   ‫סימן יא‬
                                       ‫עכת״ד‪.‬‬
                                                    ‫בענין‪ :‬״תחלתו בפשיעה וסופו באונס״‬
‫והיינו דמעשה הפשיעה אינו קשור לאונס של‬
‫החתירה בכותל ולכאורה כקושית השטמ״ק‬              ‫ב״ק דף נ״ו ע״ב‪ ,‬אמר רבה‪ ,‬והוא שחתרה אבל לא‬
‫בתחילת דברינו‪ ,‬והרי להרא״ה ז״ל לק״מ משום‬        ‫חתרה מאי חייב היכי דמי וכו' אלא בכותל רעוע כי‬
‫שהפשיעה הוא במה שהניחוה שם וא״כ הוי האונס‬       ‫חתרה אמאי פטור תחילתו בפשיעה וסופו באונס‬
‫מחמת הפשיעה כפי שכתב הרא״ה בעצמו‪ ,‬וא״כ מה‬
‫טעם כתב כאן דאין האונס גבי הכותל מחמת‬                                                ‫הוא‪ ,‬ע״כ‪.‬‬

     ‫הפשיעה שהיא בדלת וצע״ג ‪-‬סתירת הרא"ה‪.‬‬       ‫והקשה הגרעק״א ז״ל‪ ,‬דהא היש"ש כתב‬
                                                ‫בסוגיא דהתליע בכוונת הטור דמש״ה חייב‬
‫וכן הקשו הלחם משנה והגרעק״א על הראב״ד ז״ל‪,‬‬      ‫בהתליע היכא דפשע לגבי שור אף דאין האונס‬
‫דבפי"ב מהל׳ נזקי ממון ה״ה כתב הרמב״ם ז״ל‬        ‫בא מחמת הפשיעה משום דהאונס נעשה בענין‬
‫התליע מתוכו ונפלו בו שוורים אע״פ‪ .‬שהגמלים‬       ‫הפשיעה עיי״ש‪ .‬וצ״ע דהיאך נוכל לומר כן‬
‫מצויים שם תמיד והרי הוא פושע לגמלים הואיל‬       ‫בדעת הטור דהא כתב הטור ]ריש סי׳‪:‬שצ״ו[‬
‫ומחמת שהתליע נפלו בו השוורים הרי זה פטור וכן‬    ‫דאם לא נעל בפניה כראוי וחתרה ויצאת דרך‬
                                                ‫חתירה פטור כיון דאין אונס בא מחמת הפשיעה‬
                            ‫כל כיוצא בזה ע״כ‪.‬‬   ‫ע״ש‪ ,‬והרי התם ג״כ נעשה האונס מעין הפשיעה‬

‫ובהשגת‪ ,‬הראב״ד כתב וז״ל הרי״ף לא הביא בהל׳‬                                     ‫וצלע״ג‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬
‫מכל אותה סוגי׳ כלום דומה שאינו עיקר וסמך על‬
‫מה שהסכימו בעלי הגמרא דתחילתו בפשיעה וסופו‬      ‫והנה הקשה בשטמ״ק על הא דאוקימנא בכותל‬
                                                ‫רעוע וא״ת והלא לא בא האונס מחמת הפשיעה‬
                       ‫באונס חייב‪ ,‬וצ״ע‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬  ‫דאפי׳ שהי׳ הכותל בריא היה יכול לחתור‪ ,‬לפי׳‬
                                                ‫רש״י ניחא שפירש שחתרה והפילה הכותל ע״י‬
‫והלחם משנה והגרעק״א ז"ל הקשו הרי דעת‬            ‫חתירתה הרי מחמת הפשיעה שהיה רעוע בא האונס‬
‫הרי״ף להדיא בפרק המפקיד דבעינן שתבוא‬
‫האונס מחמת הפשיעה אף היכא שנאנס מעין‬                        ‫שאם היה ברי לא היה נופל בחתירה‪.‬‬

        ‫הפשיעה כעין ההוא דהפועלים וצע׳׳ג‪.‬‬       ‫אבל הרא״ה ז״ל כתב וז״ל אלא בכותל רעוע כי‬
                                                ‫חתרה אמאי פטור תחלתו בפשיעה וסופו באונס‬
‫והנראה בזה ע״פ באור מחלוקת הרי״ף והראב״ד‬
‫ז״ל בב״מ דף ל״ו ע״ב‪ ,‬דבב״מ )דף צ״ג( גבי רועה‬
‫דעל בעידנא דלא עיילי אינשי ובא זאב וטרף וכו׳‬
   325   326   327   328   329   330   331   332   333   334   335