Page 328 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A

‫‪Pg: 328 - 11-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫אמרינן דוהוא עד היינו ב' דוקא‪ ,‬וע״ש מה‬ ‫והנראה לומר ביישוב קו׳ רבינו זצ״ל‪ :‬דג' דרגות‬
‫שתירצו אבל לרש״י דכ״כ לקושטא דמילתא‬ ‫יש בזה‬

‫דוהוא עד היינו ב׳ דוקא צ״ע‪ ,‬עכ״ל‪.‬‬ ‫המוציא תבן וקש דהתבן והקש משביחין‪.‬‬

‫והנה התוס׳ סוטה )דף ב׳ ב'( הקשה מהא דתנן‬ ‫וע״כ קנסו גופן משום שבחן דהרי ודאי יוציא כדי‬
‫בשבועות )דף לא‪ (:‬כפר אחד והודה אחד הכופר‬ ‫להשביח‪.‬‬
‫חייב ותירץ דשבועת העדות לא חייבה תורה אלא‬
‫בתביעת ממון כדילפינן התם מקראי הלכך כל היכא‬ ‫והשני הוא מוציא גלל דאין משביח אבל גם אינו‬
‫דמפסידו ממון מיחייב דבהפסד ממון תליא מילתא‬ ‫נפסד ויש הנאה מועטת בהוצאתן והוא פשוט‬

‫עכ״ל‪.‬‬ ‫דמרויח מקום דאין לו‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬דגבי והוא עד איכא קראי למימר דאפילו‬ ‫והשלישי הוא המוציא פירות‪ ,‬שמפסיד בכך‬
‫בחד חייב אם הוא מפסידו ממון‪ ,‬וליכא האי כללא‬ ‫שהפירות מתקלקלין‪ ,‬ומעצמו‪ ,‬לא יוציא‪ ,‬ורק‬
‫כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים‪ ,‬כיון דמקראי‬ ‫מחוסר ברירה עושה כן‪ ,‬דהרי מפסיד מעצמו‬

‫מוכח לא למימר כן בנידון זה‪.‬‬ ‫בהוצאתן לרה״ר‪.‬‬

‫והנה נראה דהגרעק״א לא‪ ,‬הקשה סתם כקושית‬ ‫וע״כ בס״ד אפי׳ דלא מחלק בין דבר שיש בו שבח‬
‫התוס׳ אלא הוסיף להקשות בנאמנות עד סוטה‪.‬‬ ‫לאין בו שבח אבל ודאי מחלק בין דבר שניפסד‬
‫והנראה דהטעם בזה דאיכא למימר בקושית התוס׳‬ ‫כפירות שודאי לא יוציא ואין טעם לקונסו‪ ,‬דהרי‬
‫דגבי כפר אחד והודה אחד דמיחייב קרבן שבועה‬ ‫מעצמו הוא מפסיד‪ ,‬רק לחלק בין גלל לתבן וקש לא‬
‫לא חשיב כעד אחד‪ ,‬אלא כשני עדים‪ ,‬דהרי עד אחד‬ ‫חלק דעכ״פ גם בגלל לא מפסיד‪ ,‬וחידוש הגמ׳‬
‫הכופר ודאי אינו חייב קרבן שבועה משום שאינו‬ ‫דאפילו הכי בגלל לא קנסו דעכ׳׳פ אין לו שבח ממש‬
‫מפסידו‪ ,‬ורק היכא דאיכא שני עדים והעד האחד‬ ‫ולכן אין לקונסו שלא כן בתבן וקש שיש בו שבח‬
‫מתוך שני העדים כופר‪ ,‬כי אז חייב בקרבן שבועה‪.‬‬
‫והיינו כיון דעדותו היתה עדות אחת מתוך עדות של‬ ‫שיש לקונסו‪ ,‬ודו״ק‪.‬‬
‫שנים ויש לה דין וכח של עדות של שנים ע״כ‬
‫סימן ט׳‬
‫מתחייב קרבן שבועה‪,‬‬
‫״באיסורא דאם לא יגיד"‬
‫שהרי אם הוא רק עד אחד פטור הוא מקרבן שבועה‬
‫וא״כ הא דכתב והוא עד אכן מבחינה דינית הכונה‬ ‫ב׳׳ק דף נ״ו ע״א‪ ,‬רש״י ד״ה אם לא יגיד וכו׳ ועוד‬
‫לעד אחד מכח של שני עדים ולפנינו שני עדים ולא‬ ‫קיי״ל כל מקום שנאמר עד אחד הרי כאן שני עדים‬
‫עד אחד‪ ,‬ושייך לומר כלל זה כל מקום שנאמר עד‬ ‫עד שיפרט לך הכתוב אחד כדכתיב לא יקום עד אחד‬
‫אחד הרי כאן שנים‪ ,‬שאכן גם כאן הכוונה לעד אחד‬
‫באיש עכ״ל רש״י ז״ל‪.‬‬
‫שהוא מכח של שנים ולא עד אחד לבד‪.‬‬
‫והקשה הגרעק״א ז״ל בגליון הש״ס וז״ל‪ ,‬תמוה‬
‫ולפי זה אין הכרח אליבא דרש״י ז״ל לומר דלא חל‬ ‫לי הא באמת היכא דעד אחד מועיל בעדותו‬
‫האי כללא על פסוק זה‪.‬‬ ‫לחייב ממון חייב קרבן שבועה כדאמרינן‬
‫בשבועות רפ״ד הכל מודים בעד סוטה וכו'‬
‫ובתוס׳ ריש סוטה ד"ה כל הקשו באמת אמאי לא‬