Page 347 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 347
Pg: 347 - 11-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
כתב הקצות סימן ר׳ ס״ק ה׳ וע״כ בעצם הנתינה והעירוני ,לתרץ על קושית התוס׳ חולין )דף מ'(
התגרשה וקנתה ידה שלא כן הכא דבעינן להקנאה בהא דפירש רש״י דנקט רבוצה משום דלא מיבעיא
מנ״ל לחדש זאת דאיסורו וקנייתו באים כאחד דמצד עומדת דבשהגביהה והרביצה קנאה בהגבהה
הסברא ודאי ליכא למימר הכי דהרי צריך התחלה ונעשית שלו וכתבו התוס׳ וז״ל ,ואין נראה דכי
לחלות הקנין או האיסור ואין כאן התחלה לזה הגביהה נמי לא קנה לה לענין שתחשב שלו אם אין
שעדיין אינו שלו ולא יכול לחול האיסור ולא הקנין אדם אוסר דבר שאינו שלו עכ״ל התוס׳ .ותירץ ע״פ
הבית יעקב בכתובות )דף לד ,ע״׳ב( דהניח יסוד
וע׳׳כ צ״ע לומר זאת. דאף בשינוי פורתא לא קנה לשיטת התוס׳ אמנם
בשינוי פורתא האוסר קנה דהיינו אם שינוי פורתא
סימן יז׳ זה גרם לאיסור הרי הוא כשינוי גדול וקונה .ואמנם
הבית יעקב איירי לגבי גנב השוחט לע״ז למ״ד אדם
״בסוגית תוך כדי דיבור״ אוסר דבר שאינו שלו ולמ״ד אין אדם אוסר דבר
שאינו שלו שאם הגביהה וחשיב גנב על בהמה זו,
בשו׳׳ע יו״ד סימן רכ״ח סעיף י״ז כתב ,אין מתירין ועשה שינוי פורתא יש לומר דגם כן שיקנה משום
הנדר עד שיחול. שאיסורו וקנייתו באים כאחד והיינו מאחר ואם
יאסר יקנה ואם יקנה יאסר אמרינן שאיסורו
ובחדושי הגרעק״א ז״ל כתב וז״ל :ואני מסופק וקנייתו באים כאחד ויקנה .ולפי זה גם לדעת רש״י
אם מתירים תכ״ר קודם חלות הנדר וצ״ע לדינא. ז״ל שינוי פורתא לא קני ושאני הכא דחשיב שינוי
האוסר וכמו שנתבאר .הערה זו שמעתי מהרב דוד
עכ״ל.
משה נ״י ויפה אמר.
וצריך ביאור מהו ספיקו של הגרעק״א ז״ל דאם נדר
ותכ״ד של הנדר התיר לו החכם א״כ ממנ״פ תחול וראיה לזה מהא דיאוש כדי לא קני ואפ״ה אם
ההתרה דאם נימא דחל הנדר מיד כשנדר הרי הקדיש הגנב חשיב יאוש ושינוי השם או יאוש
ההתרה היא לאחר חלות הנדר ואם נימא דהנדר חל ושינוי רשות והקדישו הקדש והרי ג״כ שם אין
רק אחר כדי דיבור של אמירת הנדר אם כן גם הקדשו הקדש ללא שיקנה ואינו קונה כלל אם ליכא
ההתרה תחול אחר כדי דיבור של אמירת ההתרה שינוי השם או שינוי רשות ואעפ״כ אמרינן שבאין
כאחד והכא נמי ודמי לגיטו וידו באין כאחד .ועיין
ושוב זה יהא לאחר חלות הנדר. באריכות בקצות החשן סימן שנ״ג ס״ק א׳
וע״כ י״ל דכונת הגרעק״א ז״ל אם נדר שיחול נדר והגרעק״א ז״ל שם.
בשעה פלונית ותכ״ד השעה של חלות הנדר )ולא
של אמירת הנדר( התיר את הנדר ,האם נימא ונראה לומר בזה דהנה עיין קוב״ש סימן ט״ז
דההתרה תהני משום דתוך כדי דיבור כדיבור דמי ומשמע דיכול להקדיש משום דלאחר יאוש אין
וחלה ההתרה לאחר חלות כדי דיבור שזה כאשר הנגזל מעכב חלות ההקדש .אבל לכאורה לגבי
כבר חל הנדר ,או שמא חלות ההתרה הוא בזמן שינוי מעשה אין התחלה לאיסור מאחר והנגזל
מעכב עדיין .וע״כ להזדקק לחידוש של גיטו וידו
האמירה ,וזה קודם זמן חלות הנדר. באין כאחד ושמא דוקא בגיטין אמרינן הכי משום
דדיו בנתינה בעלמא כיון דאשה ועבד בע״כ ואין
והנה כדי לדון בספיקו של הגרעק״א נראה שתלוי זכיה בע״כ אלא ודאי דגבי אשה לא בעי רק ונתן
בחקירת האחרונים ז״ל אם הא דאמרינן תכ״ד בידה וכן בעבד ואין תורת זכיה והקנאה ע״כ וכן
כדיבור דמי פירושו גם כן שחלות הדבר הוא לאחר
כדי דיבור מאחר ויכול עדיין לחזור בו או דילמא
חל הדבר מיד עם האמירה ושיש בכוחו תוך כדי