Page 361 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 361
Pg: 361 - 12-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
מעיקרא כדי של"ת מצאתיה ראיתיה ויהיה דין מסכת בבא מציעא
יחלוקו בראייה קמ"ל כולה שלי וק"ל ועי"ל
דדחיקא ליה למימר דבראייה קנה ממאי דקתני דף ב ע"א
מתני' אח"ז ראה את המציאה כקושית התוס' כי
תירוץ התוס' נראה דחוק ועי"ל בהרבה אופנים מתני' שנים אוחזין וכו' .הרמב"ם בפ"ט מהלכו'
ועיין במהר"ם שיף כי ארכו לו שם הדברים בזה. טוען כתב ז"ל ב' שאוחזין וכו' או יושבין בצד
)קול מבש"ר( ערימה של חטין ומונחת בסימטא או בחצר של
שניהם וכו' ע"כ .וכתבו הגהמי"י שם ז"ל מתוך
רש"י ד"ה במקח וממכר וכו' אבל זה אומר אני לשונו נראה דעתו כר"י צבא שפירש דלאו דווקא
ארגתיה וזה אומר אני ארגתיה וכו' .עד שיבא אוחזין וכו' וטעמא דיחלוקו ולא אמרינן כל דאלים
אליהו ע"כ .וקשה דהא לקמן מסקינן דלקח גבר כההיא ארבא וכו' ודלא כרש"י ור"ת שפירש"י
מתרויהו מחד מדעתיה ומחד בעל כרחיה ולפי זה דדוקא אוחזין וכו' ע"כ פירוש דבריהם דלר"ת
בודאי דחד מינייהו רמאי הוא דזה אומר לי הוא דדווקא אוחזין במנחי בסימטא הוי דינא דכל מאן
אשר נתן מדעתו וזה אומר לי נתן מדעתו וכן כתבו דאלים גבר דהא לא תפסי א"כ ע"כ כר"י צבא ס"ל
התו' בד"ה וליחזי זוזי ממאן נקט וכו' דף ב' ע"ב דלאו דווקא אוחזין ודבריהם אלו צ"ע חדא דא"כ
וגם הם אינם חולקים אלא למי נתרצה המוכר אבל הי"ל לרבי למינקט לישנא דרישא דמתני' דזה אומר
וכו' עכ"ל .ולזה הוא דנשבעין וא"כ איך כתב רש"י אני מצאתיה וכו' ומדשביק הך לישנא ונקט לישנא
דאיירי דשניהם קנאוה ולשניהם נתרצה המוכ' הפך דזה אומר כולה שלי דהוי בכלל נמי אני ארגתיה
המסקנא וגם מ"ש דבזה אומר אני ארגתיה וכו' דלא משמע דלא שאני ליה בין ליכא דמאי לאיכא דמאי
יחלוקו משום דבודאי חד מיניהו רמאי הוא והא לפי ותו א"כ מאי אירייא דנקט סימטא וחצר של שניה'
המסקנא ג"כ בודאי חד מיניהו רמאי הוא כדכתיבנא דהא אפי' בר"ה נמי הוי דינא הכי אלא מדנקט
ואפ"ה נשבעין וגם יחלוקו .ולזה י"ל דלא דמי הא סימטא וחצר שלשניהם משמע דהכא דווקא כיון
דזה אומר אני ארגתיה וכו' אם נאמר דיחלוקו שהוא מקום קנייה ושניה' יושבים בצדה דחשיבי
בשבועה בודאי דחד מינייהו רמאי הוא נמצא כתפיסי ולא שאני ליה בין מציאה לאריגה והיינו
דהרמאי גוזל ונוטל החצי של חבירו בלא כלום
ולכך כתב רש"י דלא יחלוקו וכו' כיון דבודאי חד שיטת ר"ת ור"י.
מינייהו רמאי הוא אבל למאי דמוקמינן לפי )מלחמת מצוה(
המסקנא לאו דמאי הוא דנשבע לשקר דאע"ג דבזה
הם חולקים דזה אומר לי נתרצה המוכר וזה אומר גמ' ומי מצית אמרת חדא קתני והא זה וזה קתני.
לי נתרצה המוכר סוף סוף השבועה אינה אלא ויש לשאול אכתי איכא ב' חלוקות הם ומתני' תרי
שבועה שאין לי בה פחות מחציה וגם אינו גוזל קתני זה אומר אני מצאתיה לאשמועינן דבראייה
משל חבירו כי גם הוא נתן דמים למוכר כמבואר בעלמא קנה וזה אומר כולה שלי לאשמועי' דהיכא
בגמרא וכן כתב רש"י ז"ל בד"ה אבל מקח וממכר דלא נתכוון לקנות בראייה אלא בהגבהה קני
וכו' א"כ לאו רמאי הוא כי הא דארגתיה ולכך וכמ"ש התוס' בשמעתין ואי הוה תני אני מצאתיה
לחוד הו"א כדרבנאי דאתא לידיה משמע קמ"ל זה
חולקין בשבועה וכמ"ש הר"ן יע"ש. אומר כולה שלי ואייתר אני מצאתיה ללמד
)שדה הארץ( דבראייה קנה ולזה י"ל דלק"מ דאין המכוון פה
שם בא"ד דודאי חד מינייהו רמאי הוא וכו' להשמעינו דין מציאה במה נקנית אלא דהש"ס קתני
עכ"ל .עי' משה"ק המשמרות כהונה ז"ל וז"ל אלא
דק"ק אגמ' לקמן דס"ד דמתני' לא אתיא כר"י תק"ל
