Page 363 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 363

‫‪Pg: 363 - 12-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא מציעא‬

‫שם הא אמרי' הממע"ה‪ .‬הקשה מהרמ"ש מאי‬             ‫מונחת‪ ,‬ונפסיד ליה להאי דנתן זוזי כיון דיכול‬
‫פריך דילמא שאני הכא דהחלוקה יכולה להיות‬         ‫להתברר ולא ק"ל אלא למה חולקין שניהם ולחזי‬
‫אמת יע"ש והנה קושייתו אינה אלא אם מפרשינן‬       ‫זוזי ממאן נקט ולהוי דידיה הוא ולעולם דאי ליתיה‬
‫דפרכת הגמ' למה חולקין כיון דכל אחד מוציא‬        ‫קמן לשייליה או שמת דאינו יכול להתברר של מי‬
‫מחבירו א"כ תהא מונחת עד שיתברר הדבר בראיה‬       ‫היא ה"נ דתהא מונחת כיון דאיכא רמאי‪ .‬תדע לך‬
‫וכ"כ בש"מ שזהו דעת רש"י אבל בדפוסים חדשים‬       ‫דלמה לא משני תלמודא דליכא קמן או שמת‬
‫הוסיפו ברש"י והכא חולקין בשבועה א"כ לפ"ז‬        ‫דלשייליה ולכן חולקין ולמה לו לשנויי דנקט‬
‫קושית הגמ' היא דהול"ל שיחלוקו בלא שבועה‬         ‫מתרוייהו דהוא שנויא דחיקא אלא ע"כ לו' דאינו‬
‫דאנן סהדי דמאי דתפיס האי דידיה הוא והאי דתפיס‬   ‫יכול לשנוי הכי דא"כ ק' למה חולקין כיון דאיכא‬
‫דידיה וכל א' מוציא מחבירו וכל חד ליקום‬          ‫רמאי ודו"ק‪ .‬ואפשר לי לו' דלהכי נתכון תלמודא‬
‫אדוכתיה וחולקין בלא שבועה א"כ ל"ק כלל קושית‬     ‫דהנה ק' על האי לישנא דנקט מקח וממכר ולחזי‬
‫מהרמ"ש ואית דגרס שהביאו התוס' ע"כ לפי אותה‬      ‫זוזי ממאן נקט למה לו למנקט מקח וממכר כיון‬
‫גירסא צ"ל דקושית הגמ' למה חולקין כלל ולע"ד‬      ‫דעסיק במקח וממכר וליפרוך הכי ולחזי זוזי ממאן‬
‫י"ל דאף לפי מה שהבין בש"מ ברש"י י"ל הא דלא‬      ‫נקט וכו'‪ .‬ואפ"ל דתלמודא פריך ממ"נ והכי סגנון‬
‫תירץ הגמ' כן משום דאכתי תקשה דאמאי צריך‬         ‫הגמ' דהכי פריך מקח וממכר ר"ל דלמה מוקי לה‬
‫שבועה וכמו שביאר רש"י בדברי המתרץ ודו"ק‬         ‫במקח וממכר ולא באומר אני ארגתיה הוא משום‬
‫ושוב לאחז"ר ראיתי לה' ת"ח ז"ל שפירש כמ"ש‬        ‫דהתם איכא רמאי וא"כ ק' ממ"נ ולחזי זוזי ממאן‬
‫בדפוסים חדשים יע"ש ושו"ר שדוחק לפרש כן‬          ‫נקט וא"כ אמאי חולקין ולא תהא דחד שנתן המעות‬
‫דהא הגמ' לקמן דף ה' פריך לה וכי מאחר וכו'‬       ‫ואי דליתיה קמן דלשייליה כגון שמת א"כ כיון‬
‫שבועה זו למה ור"י ואביי משנו לה בשינויי אחריני‬  ‫דאפי' דאיכא רמאי קתני חולקין למה דוקא מקח‬
                                                ‫וממכר אפי' אומר אני ארגתיה נמי ומשני וכו'‬
                                        ‫יע"ש‪.‬‬
‫)שלמי תודה(‬                                                                             ‫ודו"ק‪.‬‬
                                                ‫)ימי אברהם(‬

‫רש"י ד"ה אימור בהדי הדדי אגבאוה למציאה‬          ‫שם לימא מתני' דלא כסומכוס דאי כסומכוס הא‬
‫וכל אחד ואחד סבור אני הגבהתיה וכו'‪ .‬והקשה‬       ‫אמר ממון המוטל בספק חולקין‪ .‬וקשה דלא דמי‬
‫הגרעק"א ז"ל ולכאורה תמוה דמאי צריך לזה הא‬       ‫למתני'‪ ,‬דבמתני' איכא מורה התירא‪ ,‬ולהכי‬
‫בפשוטו כיון דאפשר שהוא כך דתרווייהו בהדדי‬       ‫משבעינן ליה שיפרוש‪ ,‬אמנם התם גבי ההיא‬

‫אגבהו נהי דכל א' בא לגזול חצי מ"מ שבועת שוא‬     ‫דסומכוס ליכא מורה התירא ולא משבעינן להו‪,‬‬
‫ליכא‪ .‬ונ"ל דהוקשה לרש"י דא"כ לבן ננס אמאי‬       ‫וי"ל דלפי מאי דפירושו התוספות דמאן דחשיד‬

‫מפסידים להבעה"ב זכותי' מכל וכל ואלו ואלו‬        ‫אממונא לא חשד אשבועתא היא מתורצת‪ ,‬דאפילו‬
‫נפרעים שלא בשבועה מ"מ יטעון בעה"ב ישבע לי‬       ‫דהתם ליכא מורה התירא‪ ,‬עכ"ז אמאי לא משבעינן‪,‬‬
‫חנוני שלא פרע פחות מחציה עכ"פ‪ ,‬וכן הפועל‬        ‫הא אף שהוא חשוד אממונא‪ ,‬שטוען שקר בלא‬

‫ישבע לי שלא קיבל מהחנוני עכ"פ לא יותר מחציו‪,‬‬    ‫הוראת היתר לעצמו‪ ,‬לא חשוד אשבועתא‪ ,‬ואמאי‬
‫ולא ליהוי ודאי שבועת שוא‪ .‬אע"כ דלפי טענתם חד‬    ‫קאמר סומכוס יחלוקו בלא שבועה‪ ,‬וזה ניחא‬

‫משקר‪ ,‬הוי כמו ודאי שבועת שוא‪ ,‬ולא דנינן לענין‬   ‫אליבא דתוספות‪ ,‬אבל אליבא דרש"י דאית ליה‬
‫אחר מה דלא טענו‪ ,‬וזה הוצרך רש"י לומר להסביר‬     ‫דמאן דחשיד אממונא חשיד אשבועתא כדפירשתי‬
‫דהכא כל אחד סובר שהוא הגביה תחילה ולא‬
                                                                                   ‫קשה‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬
‫שמשקר במזיד‪ ,‬משו"ה אף לפי טענתם אפשר‬
                                                ‫)לחם אבירים(‬
   358   359   360   361   362   363   364   365   366   367   368