Page 362 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 362
Pg: 362 - 12-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
מה שלפי טענתו הוא שלו וע"כ דאי דמר לאו דמר ליתני ארגתיה ולא בעי מצאתיה ולא כולה שלי וי"ל
משא"כ בכל הנך דטלית במציאה ומקח וממכר עכ"ל ונ"ל דהנה רש"י בע"ב ד"ה אימור כ' שכל
ובארגתיה ובשטר דבכולהו החלוקה יכולה וכו' או"א סבור שאני הגבתיה וכו' ע"ש א"כ אי תני
דשמא משקר במקצת הטענ' ובמקצת אינו משקר ארגתיה הייתי אומר דוקא בארגתיה הוא דיחלוקו
ולכך חולקים כיון שא"א יכול לומר שודאי א' מהם בשבועה משום דודאי אחד מהן משקר ואפ' דע"י
נוטל ממונו של חבירו שלא כדין ועיין בגמ' בסמוך שבועה יפרוש אבל מציאה דע"י השבועה לא
יפרוש שכל אחד סבור אמת אתו שהוא הגביהה
ריש דף ג' ע"א וק"ל. תחילה יחלוקו בלא שבועה קמ"ל ואפי' לפמ"ש
)מגן גבורים( מהרמ"ש ז"ל ברש"י שם דא"ץ לזה כאן דאף
דטענתו שקר וכו' ע"ש דקדק בלשונו שם ותמצא
שם ד"ה דבראייה בעלמא לא קנה והא דאמרי'
הבטה בהפקר קני עכ"ל .מקשים אמאי לא הקשו נחת.
במתני' דקתני ראה את המציאה דמשמע דבראייה )ויאמר שמואל(
לא קנה עם ההיא דהבטה בהפקר קני .ומתצים
דהו"א חילוק יש דהבטה עדיף מראייה משא"כ תוס' ד"ה שנים וכו' איידי וכו' .נ"ב לכאורה
בשמעתין דמוכח דאפי' הבטה לא קנייא מדקתני עד נראה דרבותינו בעלי התוס' נתקשו דהוה ליה
דאתא לידיה להכי קשיא להו והא הבטה בהפקר קני להתחיל במשנה אחד ראה את המציאה ונפל בו
ויותר נראה לומר דבלא סוגיין איכא למימר לעולם ואח"כ הול"ל מציאות זה דשנים אוחזין בטלית וכו'
הבטה וראייה קנייא ומתני' דראה את המציאה גלי בפרט דבתרי מסכתי לית סדר וכו' לכן פי' איידי
אדעתיה דלא ניחא ליה להקנות בראייה וכמ"ש דאיירי בהגוזל בתרא ,מחלוקת נסרות הנגר ובעל
התוס' בדבור הקול"ז אבל בשמעתין דקתני הבית וכו' תנא הכא דיני חלוקה .אמנם כד דייקת
שפיר בה שכתבנו אח"כ וצריך בכל מסכת טעם וכו'
דבראייה לא קנה קשיא להו שפיר ופשוט. לא משמע האי דאמרן לכן נראה דאי קשיא הא
)קול מבש"ר( קשיא דהו' ליה להתחיל בפרק אלו מציאות דהוא
נושא ונותן במצות השבת אבדה ולסדר אח"כ דיני
דף ב ע"ב גזל .לכן כתבו איידי דאיירי וכו' ודוק ואם זכרוני
גמ' ולחזי זוזי ממאן נקט וכו' .הק' הלחם אבירים אינו לי במכזיב קריתי בספרים בשם המפורסם
וז"ל :איכא למידק ולפירש"י ז"ל דסובר דמתני' מוהר"ר העשיל ז"ל מפולין ואיני זוכר ודאי באיזה
מיירי בדליכא רמאי כדמוכח ממ"ש אבל ארגתיה
וכו' חד מינייהו רמאי וכו' ומתני' מיירי דליכא רמאי ספר.
א"כ איך ס"ל להאי מקשה דמיירי בדלא נקט אלא )לקט הקמח(
חד מינייהו ס"ל להאי מקשה דמיירי בדלא נקט אלא
חד מינייהו וא"כ אמאי חולקין הא חד מינייהו רמאי שם ד"ה ויחלוקו וכו' ואין החלוקה יכולה וכו'.
ותהא מונחת עד שיבא אליהו כמו אני ארגתיה האי דלא חשבינן ליה להך דסומכוס כשטוענין
עכ"ל .ואהמח"ר לא זכיתי להבין דבריו דהכא אפי' בריא למ"ד אמר סומכוס אפי' ברי וברי החלוקה
דס"ד דלא נקט אלא מחד אינו יכול להק' ותהא יכולה וכו' דשמא הא' הקנה לחבירו חצי העובר
מונחת משום דהתם ה"ט דתהא מונחת משום דאינו וכדמשמע ממ"ש גבי מנה וכו' דה"ט התם משום
יכול להתברר דהא כל א' אומר אני ארגתיה וליכא שאין דרך וכו' אלמא דבלא"ה מיקרי החלוקה
עדים או הוכחה של מי היא ולכך כיון דאיכא רמאי יכולה להיות אמת וא"כ הול"ל דבהך דסומכוס נמי
תהא מונחת אבל הכא כיון דלפי סלוק אדעתין דנקט חלוקה יכולה וכו' משו' דלפי טענת שניהם מודים
מחד ודחד היא אינו יכול להק' למה חולקין תהא זה לזה שלא הקנה שום א' לחבירו שא"א שיקנה לו
