Page 364 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 364
Pg: 364 - 12-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
אדוקים אפשר שפרע לו החצי וגבי ארגתיה אפשר דתרווייהו בהדדי אגבוה ,עכ"ל .והנה להתוס' ד"ה
שהקנה לו חציה אח"כ וא"כ החלוקה יכולה להיות אי דכתב דאף באני ארגתיה איכא דינא דמתניתין
אמת .אבל גבי מנה אין דרך שיקנה לו החצי וכו' דישבעו והא התם לטענתם ודאי חד משקר ,ואעפ"כ
הרי מכאן מוכח דאף גבי ארגתיה דקאמרי התוס' משבעינן להו וא"כ הדרא קושיא לדוכתא אמאי לא
שאחד מהם טוען שקר במזיד מ"מ אפשר שהחלוקה נשביע את החנווני שלא פרע פחות מחציה עכ"פ,
יכולה להיות אמת וכדכתיבנא ,משום דהתוס' כללא וכן הפועל ישבע לי שלא קבל מהחנוני עכ"פ לא
כיילי בד"ה ויחלוקו וכו' דאין חולקין עד דאיכא יותר מחציו ,ולא ליהוי ודאי שבועת שוא .וי"ל
תרתי תנאים מוחזקין והחלוקה יכולה להיות אמת דלהתוס' באני ארגתיה דנשבע הוא שלא לבן ננס,
ודוקא במנה ג' הוא דאין חולקין משום דידוע לנפקד ומשום דלבן ננס אם לפי טענתם ודאי משקר הוי
שהוא של א' מהם .וכמ"ש התי"ט ד"ה זה אומר כמו ודאי שבועת שוא ,והתוס' איירי רק לרבנן,
כולה שלי וכן כת' הרא"ש ז"ל וז"ל אלמא לרבנן
כל היכא דאיכא למימר דתרוויהו הוא אע"ג דאיכא, וחידוש הוא.
ודאי רמאי פלגי בשבועה .ובכל מידי דאיכא למימר )אהלי שם(
דתרוויהו הוא קודם שנודע מחלוקתן בר ממנה ג'
וכו' ע"ש שהאריך וברור וכן פסק הרמב"ם ז"ל תוס' ד"ה אי תנא מציאה וכו' והיכא שודאי אינו
הביאו הה"מ ה' טוען ונטען פ' ט' ה"ז ע"ש וכן פסק סבור לומר אמת וכו' .עיין לה' שדה הארץ ז"ל
דרמי דברי התוס' אהדדי עם מה שכתבו לעיל ד"ה
הש"ע ח"מ סי' קל"ח ע"ש וק"ל. ויחלוקו דשניהם אדוקים בשטר דמיא לשנים
)צרור החיים( אוחזין דהחלוקה יכולה להיות אמת .וכאן השוו דין
שנים אדוקים בשטר לזה אומר אני ארגתיה
שם ד"ה ולחזי זוזי .ומיהו ה"מ לשנויי דליתיה שבודאי א' מהם טוען שקר .ע"ש מה שתי' .ולי
קמן דנשייליה ,ע"כ .וקשה אי כוונתו דאחד נתן נראה לתרץ דקושיא מעיקרא ליתא דהאמת הוא
זוזי לחוד ,א"כ אמאי קתני מציאה ומקח וממכר דשנים אדוקים בשטר דמיא לשנים אוחזין דאית בה
במציאה לחודא דיו ,דהא ודאי נחייבו שבועה כיון תרתי לטיבותא ויחלוקו והא דמדמו לה התוס' בד"ה
דודאי טוען אחד מהם שקר וכמ"ש תוס' ד"ה אי אי תנא מציאה לאומר אני ארגתיה שאינו סבור
תנא .וע"כ י"ל דכוונת התוס' דקיבל מעות משניהם לומר אמת ,דוקא לענין זה שאינו סבור לומר אמת
ואין צריך לומר דלא ידע אלא דליתיה קמן הוא דמדמי לה לאומר אני ארגתיה ,דזה שייך גבי
דנשייליה ,והכוונה הו"מ לומר דליתיה קמן על שנים אדוקים שודאי א' מהם אינו סבור לומר אמת
אותו מקרה שמדובר שקיבל מעות מתרוייהו .ולפ"ז אלא דכיון שהם אדוקים בו כמו הטלית אמרי
מתורצת קושית הגרע"א ז"ל בדף ג' א' בגליון הדיינים אפשר שהחלוקה יכולה להיות אמת.
הש"ס דכתב על דברי הגמרא דמחוורתא כתירוצא דהיינו שפרע לו החצי או הקנה לו החצי כמ"ש
קמא ,משום דלתירוצא בתרא דקניס ליה משום התוס' ד"ה ויחלוקו ול"ק דבריהם אהדדי ועוד דכיון
דאית ליה פסידא ,וא"כ במקח ובממכר דאית ליה דאף גבי אומר אני ארגתיה דבריהם אהדדי ועוד
פסידא אמאי לא קניס .ותירץ הגרע"א ז"ל הא דכיון דאף גבי אומר אני ארגתיה סוברים דחולקים
התוס' ד"ה וליחזי וכו' כתבו דהו"מ לשנויי דליתא בשבועה אין נפקותא מזה אם מדמה שנים אדוקים
קמן דנשייליה א"כ אין ההכרעה כדשנינן מעיקרא לאני ארגתיה דסוף סוף חולקין בשבועה והראיה
דלמא מקח וממכר מיירי בנקט זוזי מחד וליתא קמן על זה דגם גבי ארגתיה יוצדק טעמא דהחלוקה
דנשייליה ושייך ביה טעמא כי היכי דלודי ע"כ. יכולה להיות אמת דאפשר שאחר שארגה הקנה לו
ולפי המתבאר זה אינו כיון דבמו"מ נמי שייך ביה חציה ולזה נתכוונו התוס' בד"ה ויחלוקו וכו' דכתבו
האי טעמא כי היכי דלודי ,דהכא נמי שניהם יפסידו, ובמנה אין דרך שיקנה וכו' דבאו לומר דגבי שנים
