Page 369 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 369
Pg: 369 - 12-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
בהבנת דברי רש"י ז"ל ,חמשים חייב וחמשים פרע. דף ד ע"א
האם כוונת רש"י ז"ל היא ,וחמשים עצמם פרע ,או
דילמא וחמשים האחרים פרע .צעיר אני לימים והם גמ' והאמר רב אידי בר אבין הכופר במלוה כשר
ישישים ,על כן זחלתי ואירא מחוות דעי .אך מאחר לעדות וכו' .והיינו משום דאשתמוטי קמשתמיט.
שהם הרשוני ,אחוה דעי אף אני .ואען ואומר ,לפום וקשה דא"כ אמאי הוצרך רבי חייא ק"ו ,הא אתיא
ריהטא מלישנא דתלמודא דקאמר ,דלא מסיק ליה מסברא ,ואי לא קיימא לן דהכופר במלוה כשר
ולא מידי ,נראה לפרש מאי דקאמר רש"י ז"ל לעדות אלא מהק"ו ,לא תיתי ,דאיכא למיפרך שכן
חמשים חייב וחמשים פרע ,וחמשים עצמם פרע.
והשתא סליק שפיר בכיוון לישניה דרש"י ז"ל ,עם הוחזק כפרן ,וצ"ע.
לישנא דסוגיא דתלמודא .אך אחר העיון והדקדוק )לחם אבירים(
היטב עד מקום שידי יד כהה מגעת ,נראה לקוצר
דעתי דהרבה תשובות יש בדבר .חדא מה שפי' שם והא"ר אידי וכו' הכופר במלוה וכו' .פי'
רש"י ז"ל בדיבור הקודם ,ללוה לית ליה סהדי וכיון דאשכחן דאיתא להאי סברא א"כ אדרבה אית
באינך חמשים .ואם נפשך לומר דחמשים חייב לן למימר דהיא גופה גלי לן ק"ו דהכא נמי
וחמשים עצמם פרע הוא דקאמר ,א"כ לאו רישיה מישתמיט דלא פרכינן אק"ו אלא מדבר ברור ועיין
סיפיה .מה תאמר דפי' באינך ,היינו בהני ,זה ודאי לעיל בתוס' בד"ה אבל העדאת עדים וכו' קמ"ל ק"ו
דוחק עצום .ואם תאמר שאינו דוחק ,הראיני דלא הוי גזלן בהכי דאישתמוטי וכו' ודו"ק .ויש מי
חבירו .ומה גם דלפי זה כל זה הוא יתיר לשון ,ומן שנתקשה בזה ולא עלה בידו כלום] .א"ה ,עי' לחם
הראני כך הוה ליה לרש"י ז"ל לומר ,ללוה לית ליה
סהדי שאינו חייב לו כלום ,וכלישנא דתלמודא אבירים[.
דקאמר ולא מידי .ותו אם כוונת רש"י ז"ל היא )מגן גיבורים(
חמשים חייב וחמשים פרע ,א"כ צריכין אנו לידע
מה העידו העדים בחמשים האחרים ,אם היתה להם שם ורב ששת אמר הילך פטור .הגאון מהר"ם
ידיעה בהם אם לאו ,והגע עצמך אם תאמר דכונתם שיף ז"ל כתב וז"ל תמיה לי קצת דרב ששת שהוא
לומר חמשים ידענא ותו לא ידענא ,א"כ אין זה אמורא יפלוג עם רבי חייא שהוא תנא ואף אם
מכוון עם מאי דקאמר תלמודא הכא כי היכי דאנן אמורא מכל מקום הוא ברייתא תני ר' חייא ועיין
סהדי בהאי .וא"ת דכוונתם לומר חמשים דוקא דף ה' בתוספות ד"ה ר' חייא וכו' אי גריס לעיל אמר
חייב ותו לא ,אם כן מאי איריא על השאר דקאמר ר' חייא ואינו נראה שיהיה רבי חייא תניינא אמורא
רש"י ז"ל .ועוד שאלה אחת יש לי לשאול ממי ואינו אותו דר' חייא קמייתא דקאמר עליה תלמודא
שפירש כונת רש"י חמשים חייב וחמשים עצמם לקמן ר' חייא תנא וכו' עכ"ל וכנראה דנעלם מזיו
פרע ,והיא זו ,שאם העידו העדים חמשים חייב עינו דהרב לשון רש"י בפרק המפלת דף כ"ו וז"ל
וחמשים האחרים עצמם פרע ,מה יאמר ר' חייא אמר אביי לא תימא תני ר' חייא אזוב ניפח דמשמע
במציאות זה ,צריך לישבע או לאו .הוא אומר דודאי מתניתא היא אלא אימא אמר ר' חייא אנפשיה
אינו צריך לישבע ,דכי היכי דאנן סהדי בהאי אנן קאמרה ור' חייא תנא ואמורא הוא והיכא דאמר
סהדי בהאי ,וכלישנא דסוגייא דידן .והשתא דאתית מנפשיה בלשון מימרא הויא שמעתא עכ"ל ומרן
להכי ,לא עדיף טפי ,דאע"ג דאיכא הודאה במקצת
עם כל זה אינו צריך לישבע מטעמא דכי היכי דאנן ז"ל הביא לשון רש"י זה בכללי הגמרא.
סהדי בהאי אנן סהדי בהאי ,מאי אית לך למימר )שדה יצחק(
לישנא דתלמודא דקאמר דלא מסיק ליה ולא מידי
רש"י ד"ה אי הוה .נשאלתי וכו' .וזה לשוני
בתשובה שהשבתי ,ולענין סוגית אלא דקאמר ותנא
תונא מי דמי ,שאמרת שנחלקו חכמי הישיבה יצ"ו,
