Page 372 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 372
Pg: 372 - 12-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
תוס' ד"ה למאן דאמר הילך תימא וכו' .הק' מדפסקו הגאונים כך והלא מוכרח הוא מהגמ'
מהריב"ן וז"ל יש לתמוה דלעיל בד"ה מפ"מ וכו' מדאוקמיה כרבנן דר"ג וקי"ל כרבנן יע"ש
כתבו התוס' דמודה מקצת דחייב גזירת הכתוב, ואשתמיט מניה התוס' בשבועות דמ"ו ע"א ד"ה
אבל כופר בכל פטור ,ולפ"ז ע"כ הא דפריך מפני בטוענו כלים שכתבו דליכא הוכחה מהגמ' דהלכה
מה וכו' אע"ג דגזירת הכתוב מ"מ מפ"מ וכו' שמא
כתבה התורה מודה במקצת לרבותא אפילו מודה כר"ח יע"ש.
במקצת דמשיב אבדה חייב לישבע וכ"ש כופר הכל )מאורות נתן(
וכו' וקאמר משום חזקה כופר הכל פטור .אבל מודה
במקצת ליכא חזקה דאישתמוטי וכו' וא"כ אי הילך רש"י ד"ה א"נ להיכן דהודה בכלים דלאו הילך
חייב אצטריך קרא למעט קרקע דלא נימא בקרקע הוא ואשמעי' דאינו נשבע אכפירת קרקעו'
מודה מקצת חייב וכ"ש וכפר בכל דמאי אמרת עכ"ל .הק' ה' גדולי תרומה ז"ל דנ"א וז"ל .ואיכא
חזקה והלא במודה מקצת נמי איכא חזקה למידק מה כונתו במה שהוסף לו' ואשמעי' דאינו
דאישתמוטי לא שייך בקרקע להכי כתב רחמנא נשבע וכו' דודאי נראין הדברים מיותרים לבלי
למעט קרקע משבועה אפי' מודה במקצת וכ"ש צורך דהא כבר ברור ופשוט הוא שכל עצמו של
כופר בכל ולהכי לא פריך אלא למ"ד הילך פטור פסוק הוא לאשמעי' דאינו נשבע אכפירת קרקעות
וכו' וצ"ע עכ"ד .ואחר המחילה הראויה נר' דקושיא ולא נתחדש זה עתה אחר שתי' הודה בכלים וכו'
מעיקרא ליתא משום דלא קשיא ליה אלא לפי מ"ש עכ"ל .יע"ש מ"ש .ולי נר' אחר שנדקדק עוד מאי
דכופר בכל פטור משום חזקה ,וזה הפך מ"ש התוס' דעתיה דהיא מק' ולמאי דאמר הילך פטור אמאי וכו'
בא"ד וז"ל וא"ל מטעם חזקה וכו' עי"ש ומכח זה וכי לא ראה מתני' דקתני הודה בכלים וכפר
אין לפרש בדברי רבה דמקשה אלא על מודה בקרקעו' דפטור א"כ למאן דאמר הילך פטור מוקי
במקצת הוא דפריך דוקא ותי' מטעם חזקה והי"ל לה בהכי וכמו שמוקי לה באמת ואי כונת המקשה
לפוטרו משבועה אלא דחיישי' לאשתמוטי ולכן דליכא לאוקמה בהכי מאיזה סיב' שיהיה א"כ מאי
ישבע .ואין לפרש כמ"ש הרב ז"ל דא"כ מאי מתרץ מתרץ לו א"כ היכא דטענו וכו' והא ליכא לאוקמה
חזקה וכו' .הרי התוספות כתבו דאין לומר מטעם בהכי ,אשע"כ נ"ל דהנה כ' התוס' בד"ה א"נ דטענו
חזקה וכ"כ הרב זרע יצחק בד"ה מפ"מ וכו' .הרי וכו' מהכא משמע דטענו חטים ושעורים וכו' וא"כ
מדברי התוספות מוכח דעיקר חיוב השבועה למודה איכא למימר דכונת המק' דהקשה ס"ל דטענו ב'
במקצת הוא מטעם אישתמוטי וכופר הכל דהעזה מינים והודה באחד מהם דפטור בעלמא ולכך קא
יש יותר כדכתבו התוס' ד"ה בכוליה וכו' לכך פטור מק' ולמ"ד הילך פטור אמאי איצט' קרא למעוטי
ולהכי גבי קרקע דל"ש אישתמוטי לא צריך קרא קרקע משבועה וכו' ואי איצט' להודה בכלים וכפר
למעט ושפיר מקשו התוס' .ומ"ש הרב ז"ל כיון בקרקעות בלא"ה פטור אפי' בעלמא מחמת דטענו
דגזירת הכתוב לא פריך מפ"מ וכו' י"ל דבא ליתן שני מינים והודה בא' מהם דפטור וא"כ בלא קרא
טעם על גזירת הכתוב דאמאי גזר הכתוב על מב"מ נמי ידעי' דפטור ולכך בא המתרץ ואמר א"נ היכא
ישבע דדייקינן מינה ולא כופר הכל .ואתי שפיר דטענו כלים וקרקעות וכו' ואי תק' דבלא"ה פטור,
דקאמר מפ"מ אמרה תורה דמשמע מינה דבא ליתן ולכך בא רש"י ז"ל לתי' במתק לשונו הטהור וכו'
טעם על גזירת הכתוב ותי' מטעם אישתמוטי ודוק. לאשמעי' דאינו נשבע אכפירת שעבוד קרקעות
)צרור החיים( ר"ל דוקא כלים וקרקעות משום דהוי כפירת
קרקעות הוא דפטור הא בעלמא ב' מינים והודה בא'
מהם דחייב כמ"ש התוס' דהכי הלכתא וכמ"ש התו'
במס' שבועות ד"מ ע"ב בד"ה וחדא שמואל וכו'
ודו"ק.
)ימי אברהם(
