Page 376 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 376
Pg: 376 - 12-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
גמ' נמצא זה פוטר ממונו בממונו של כהן וכו'. מיהא לא נפיק והמע"ה והרא"ש כתב דה"ט כיון
ואין להק' תפ"ל דהו"ל מן הפטור על החיו' דפדיון שהטלית היתה בחזקת שניהם שהיו נדונים עליה
פטר חמור הו"ל כלקוח ומתנה כדאמר בבכורות ולכאורה אין דבריו מובנים דודאי לא עדיף
די"א כבר חי' מהרש"א במ"ב לקמן ד"ז ע"א בתוס' מכשהיתה ודאי בחזקת ראובן לבדו ועכשיו היה
ד"ה מפריש וכו' כיון דעדין לא תקפ' לא הוי כלקוח ביד שמעון שנא מן שמעון לטעון עליה כמו שירצה
ומתנה ע"ש אבל ק' לדעת ר"ח הביאו הרשב"א ז"ל והנמק"י כתב בשם הרשב"א והר"ן הטעם משום
בחי' לחולין ד' קל"ו דהכהנים פטורים ממעשר דהוי ככלים העשויים להשאיל וכו' שמצוי הוא
בהמה עש"ב א"כ אמאי לא קאמר בפשיטות דאי שיגבה הא' על חבירו כיון שהיה תפוס כבר
אין מוציאין מידו ויש לכהן צד זכייה הו"ל פטור במקצתה והרמב"ם בפ"ט מה' טוען כתב בפי' דאין
ממע"ב וא"כ קא מפריש מפטור על החיוב ואפשר
דזה בכלל כונת הגמרא נמצא זה פוטר ממונו בממון מוציאין מידו.
של כהן דפטור ממע"ב והו"ל מן הפטור על החיוב
]א"מ וכ"מ לישנא דגמרא דקאמר ממ"נ אי בר )מלחמת מצוה(
חיובא הוא וכו' אי לאו בר חיובא הוא וכו' דלכאור'
אינו מדוקד' דהול"ל אי שלו הוא וכו' ואי אינו שלו נימא וכו' לאו לאשתמוטי וכו' עכ"ל .דבריו הפך
וכו' דהא פידון פט"ח בר חיובא במע"ב הוא ולזה הג' דשבועות שהביאו התוס' בד"ה אלא דמשם
נדחק רש"י לפ' אי האי גבר' בר חיובא הוא וכו' באר'ה דבכופר הכל אמרינן אשתמוטי ,ועיין בני
ר"ל בר חיובא ולאו בר חיובא דקאמ' בגמ' לא קאי
אטלה אלא אגבר' אבל בטלה לא שייך האי לישנא סמיכי ישוב לזה.
דגם פדיון פט"ח חייב במע"ב וכמ"ש מהרש"א
במ"ב ע"ש והוא דוחק דמשמ' דקאי אטלה דקאמ' )רמת שמואל(
דלית ליה אלא תשעה והוא וכו' דהיינו הטלה וא"כ
הא דקאמר אי בר חיובא הוא וכו' קאי נמי אטלה תוס' ד"ה דתני ר"ח וכו' וי"ל דע"י ר"ח שנאה
ולפי' ר"ח ניח' דכהנים פטורים ממע"ב וא"כ אי של ר' כדמוכח התם עכ"ל .הקו' מבוארת דהתם לא
כהן הוא הטלה לאו בר חיובא הוא ואפשר דמכאן אמרה ר"ח אלא ר"ח א"ל תנינא ונראה דהגמרא
יצא לו לר"ח האי סבר' עכ"ה[ .ועי"ל דדוקא דפשיט מר"ח ולא ממתני' משום דר' מספק"ל אי
בהמות שנולדו להם בעדרם הוא דפטורים הכהנים קבלה או לא ואע"פ ששנאה במתני' אפשר דחזר בו
אבל אי לקחו מישראל בפידון פט"ח וכיוצא חייבים אבל ר"ח דפריך לר' תנינא משמ' דס"ל דדין זה הוא
לעשר להפקיע קדושה שחלה עליהם כבר בבית
ישראל כמו שמצינו גבי פט"ח דשל כהנים פטורים אמת ולכך פריך הגמ' מר"ח ודו"ק.
ואי נפלו מבית אמו ישראל חייבים וכמ"ש רש"י )מאורות נתן(
בפ"ק דבכורות ד' י"א ע"ש ואח"כ ראיתי לה' בית
יצחק שתי' כן ע"ש ובזה י"ל מה שהקשה המש"ל שם ד"ה ממון אפשר בחזרה כו' אבל אין לפרש
פ"ו מהלכות בכורו' מגמ' דס"פ הגוזל עצים ד' אם יזכור כו' דא"כ גם מספק שבועה לא יפרוש
דמבע"ל אי נפלו לכהן עשר בהמות בגזל הגר אי עכ"ל .ק"ק דאין זהמוכרח דעדיין י"ל דמספק
חייב להפריש מע"ב וכו' ע"ש ובמ"ש א"ש דשאני שבועה יפרוש כיון דאפשר דאח"כ יזכור שאינו
התם שכבר נתחייבו בבית ישראל ,ומה שהק' עליו
הרשב"א מדאמ' בשבת דראב"ע הןוא מעשר חייב לו ואז שבועה ליתא בחזרה דוק.
תריסר אלפי עגלי בשתא ע"ש ל"ק דר"ח ס"ל דלא
)אור יקרות(
דף ו ע"ב
