Page 378 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 378
Pg: 378 - 12-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
הוי אלא מדרבנן וחתיכה הראויה וכו' נמי דכוותה נפיק מכלל ספק עשירי ע"כ ע"ש ואע"ג דדרשא
וצריכותא נמי דמצריך להו התם לא שייכא וק"ל. דעשירי לא מדכר לה אלא במסקנא מ"מ ודאי דכבר
)מגן גבורים( אסיק אדעתיה דאביי דמן התורה ספק פטור דאי
לאו הכי תקשי ליה בקפץ אחד מן המנויין לבטיל
דף ז ע"א ברובא אלא דהוה ס"ד דמן התורה ספק עשירי
פטור אלא דרבנן החמירו עליו לעשר מספק ולהכי
והאמר ר' יוחנן גזל ולא נתיאשו הבעלים וכו'. הספקות נכנסין לדיר וקאמר בתר הכי דלאו מילתא
הק' בא"ז וז"ל ותו כיון דפשט"ל למק' דדר"י דכל היא דאי ס"ד ספיקא בעי לעשורי אפי' מדרבנן א"כ
מידי דלאו ברשותי' לא מצי להקדיש מאי קא בההיא דקפץ נמי לעשר אלא מאי דאית לך למימר
מבע"ל לעיל ותי' דלא דמי דר"י לבעיין דטלית עשירי ודאי וכו' ואוקמוה רבנן אדאורייתא ולא
דהתם תרוייהו אדיקי בה וכל חד מנייהו אית בידי' גמר מידי א"כ גבי ספיקות נמי אמאי מתעשרין
פלגא ומ"ה איכא למיבעי אי מצי להקדיש כולה מספק אלא ודאי דתקפו כהן מוציאין מידו וחשוב
הואיל ופלגא בידי' עכ"ל ואין נ"ל דאם אדיק בה בודאי של ישראל ואין בו ספק ולהכי בעי לעשורי
מה מהני מ"מ החצי הב' אינו שלו ובעיקר הקו' נ"ל ועי"ל ובזה ניחא ג"כ מ"ש בדיבור שאח"ז תימא
דלעיל קבעי אי אמרי' שתיקתו כהודאה היא והוי וכו' דההיא לא ס"ד דאביי שיהיה עשירי וי"א קדש
שלו א"כ הוי כפקדון שיש לו ביד אחרי' דיכול מספק דעשירי ודאי ולא עשירי ספק בעינן ורבנן
להקדישו וכמ"ש התוס' לעיל אבל גבי גזל דאית נמי לית להו לאחמורי בספקו יותר מודאו להצריך
ביה מחלוקת אע"ג דיכול להוציאו בדיינים מ"מ עשירי וי"א שיהיו שניהם קדש וק"ל ועיין בת"ח.
השתא מיהא לא הוי כפקדון ולא מצי להקדיש )חיי משה(
ודו"ק. שם בא"ד וקבוע נמי לא הוי אלא וכו' .ולא דמי
)מאורות נתן( למ"ש מרן ביו"ד סי' י"ו סי"ב גבי אותו ואת בנו
דאם נשחטה האם ונתערב הבן באחרות וכו' כיצד
שם אמר רב משרשיא האי סודרא כו' עיין בדברי תקנתו ניכבשנהו וכו' אבל ליקח ממקום קביעותן
הרב ש"ך ח"מ סי' קצ"ה סק"ו שכתב דדוקא לקנין אסור משום דכל הקבוע כמחצה ע"מ דמי והתם
סודר כו' אבל לקנין כל הכלי לא תהני כו' יע"ש נתערבו ואינם ניכרים ואפ"ה אמרינן כל הקבוע
וי"ל דא"א דיש לחלק מאי הקשה הגמ' מגט לקנין וכו' דשאני התם דהחמירו אפי' במעורב משום דהוי
סודר אימא קנין סודר שאני אעפ"י שאין טעם גט דבר שיש לו מתירין דלמחר יהיו כולן מותרין ומה
אשה משום כריתות אלא משמע דקנין סודר ושאר שיש להקשות על פסק האי דינא מסימן ק"י עיין
מילי שוין לענין נתינה ודוקא גט אשה לא מהני
מטעם כריתות וההיא דהגבאה יש לחלק באופן אחר בפר"ח שם ס"ק כ"ו וכ"ח שהאריך ע"ש וק"ל.
)צרור החיים(
ודוק.
)ידיו של משה( שם בא"ד ובריה נמי לא הוי וכו' .משמע
מדבריהם דבריה מדאורייתא נמי לא בטלה.
שם כיון דתפי' ביה שלש על שלש וכו' .הרמב"ם ותמיהא לי דא"כ מאי פריך התם בחולין למ"ל
בפרק ה' מה' מכירה כתב דאם יכול לנתקו ולהביאו למיתני גיד וחתיכה וכו' דמאי תלי הא בהא דהא הך
אצלו אע"פ שתפס פחות משלש וכו' קנה והרב דבריה מדאורייתא והך דחתיכה וכו' אינה אלא
המ"מ הביא דעת הרמב"ן שהשיגו להרמב"ם ז"ל מדרבנן וכמ"ש הם עצמם בכאן דדבר שבמנין לא
דדווקא גבי גט הוא דאמרינן דאם הבעל יכול לנתקו
אינה מגורשת משום דכריתות בעינן וליכא הא לאו
