Page 374 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 374
Pg: 374 - 12-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
בשבועה .אלא אנן מתרצין לדיבוריה דהאי אין לי להא דר"ה ואפי' לדעת התוס' דס"ל דמילתיה דר"ה
בה פחות מחציה וכו' דקאמר ,פירושו הוא איתא אפי' למאי דקתני בברייתא דמשביעין אותו
לדבריכם וכו' .א"כ נימא שבועה שחציה שלי .והכי ע"ד ב"ד מ"מ מודו דבדיעבד מיהא אפי' לא פירש
נמי מתרצינן לדיבוריה דהאי חציה שלי דקאמר
לדבריכם הוא וצ"ע .ועי' שיטה מקבוצת בשם א"צ לחזור ולישבע וכמו שנר' להדיא מדבריהם.
)מלחמת מצוה(
הרמב"ן והריטב"א.
)בית שמ"ש( שם לא תחמוד לאינשי וכו' .הרמב"ם ז"ל בה'
גזלה פ"א כתב דמדאורייתא נמי בי יהיב דמי חמסן
שם ד"ה בלא דמי וכו' ולא פריך חמסן וכו' .לאו הוא ופשוט הוא דריהטא דש"ס דקאמר לאינשי וכו'
ראיה היא דכיון דפריך אגזלן ושני ליה בגזלן דרבנן משמע להו הכי מוכחא דלא כהתו' שנדחקו בזה
מינה נמי דחמסן מיירי בחמסן דרבנן ויגיד עליו ומאי דקשיא להו התם בפז"כ דאחמסנין לא פריך
דאורייתא הוא כדפריך וגזלן לא קשיא ולא מידי
רעו ,ומשום הכי לא פריך מידי ודו"ק. דמדאורייתא נהי דעביד איסורא מ"מ מדאורייתא
)מים חיים( לא מפסיל דאין העדים נפסלים אלא שידוע איסורו
ומעיקר' לא גזרו דסבור דבאקראי בעלמא ומכיון
דף ו ע"א שראה וכו' גזרו עליהם .ומה שיש לדקדק לכאורה
על הרב ז"ל שלא חילק בין אמר רוצה אני ללא
גמ' אביי אמר חיישינן שמא מלווה ישנה וכו'. אמר רוצה אני אע"ג דבש"ס שלהי הבינם מפליג
לכאורה משמע דאביי מודה דחשיד אממונא לא בהכי ומוכח התם דאם אמר רוצה אני לאו חמסן
חשיד אשבועה אלא דהכא בתוקף טליתו של חברו הוא היינו דאע"ג דקא עבד על לאו דלא תחמוד מ"מ
דחציף כולי האי אי חשיד אממונא חשיד אשבועתא כיון שקנאה דתלייה וזבין זביניה זביני אשתכח
וכן משמע קצת מדברי רש"י ז"ל כן כתב המר"ז דלאו גזלן הוא ולישנא דחמסן משמע דבגזלנות
בשם הר"ן ז"ל אלא מדברי רש"י לעיל דף ג' ד"ה איתה גביה ולא מקנייא ליה אמטו להכי איצטריך
והאי בכולי בעי דלודי משמע דלאביי חשיד אממונא לשנויי דהיינו כשלא אמר רוצה אני ומיהו איסור'
חשיד אשבועתא וכסברת רבה רביה קאי דאי לאו דעבד מעיקר' דעבר על לא תחמוד עבד ואי ק' לך
הכי קשה מה שכתבו התוס' שם ועוד דאי אמתני' לרבא דאמר בתמורה כל דאמר רחמנא לא תעביד
לחוד הוה מצי לשנויי דלעולם לא חשיד אממונא אי עביד לא מהני הרי כבר תי' המ"מ שם דנתינת
אלא דמורה היתרא כדלעיל דף ב' ע"ב אלא ודאי דמים בשינוי ודוקא היכא דאמר רוצה אני משא"כ
דאביי משני אכולהו פירכי דלעיל שמא מלווה ישנה כשלא אמר רוצה אני דכמאן דלא שקיל מיניה זוזי
יש לו עליו וכמ"ש התוס' מיהו בלא"ה לא מצי דמי ומה שי"ל עוד על דברי הרב ז"ל שם אין כאן
לשנויי משום דמורה היתרא דהא גם באדוקין
בשטר דלקמן דף נ"ז ובאחד אומר אני ארגתיה וכו' מקומו.
דפשיטא ליה דנשבע דזה נכלל בכלל כולה שלי )מלחמת מצוה(
דמתני' וכמ"ש לעיל ולדינא לא פליג אביי בהדי ר"י
דלר"י נשבע בודאי כמ"ש התוס' לעיל דף ב' ד"ה תוס' ד"ה כולה שלי ולדבריכם .קושיתם ניכרת
איתנא ומשום הני פרטי דלא שייך בהו הוראת וגלויה דלפי"ז א"כ נימא כולה שלי ולדבריכם
היתר הוצרך אביי לו' טעמא דמלוה ישנה ועוד יש שבועה שיש לי בה חציה ,ולזה תירצו אע"ג וכו',
אבל לא ידעתי מאי תרצו בזה ,דאם גזירה נקבל,
לומר ועיין מהרמ"ב ז"ל. ואם לדין יש תשובה וגם לפירש"י שכתב תירוצה
)חיי משה( הוא ר"ל דהאי כולה שלי דאמר אינה נכנסת
