Page 371 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 371
Pg: 371 - 12-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
שכתב הרמב"ם )בפרק ד' מהלכות טוען ונטען( אין רש"י ד"ה זוקקין ]וכו'[ הקרקעו' וכו' תנינא
מודה מקצת חייב עד שיודה בדבר שיוכל לכפור בו, בקידושי' וכו' עכ"ל .וק' מה הוסף על ל' המשנה
כיצד ,מי שטען לחבירו ואמר מאה דינרים יש לי עיין בקידושי' ד' כ"ו ותראה גי' אחרת שעליה
אצלך ,נ' בשטר זה ונ' בלא שטר ,אין לך בידי אל הוצרך רש"י לפ' שאלו על גי' התלמוד שבידנו א"צ
נ' שבשטר ,אין זה מודה במקצת שהשטר לא תועיל
בו כפירתו והרי כל נכסיו משועבדים ואפילו כפר לפרש ודו"ק.
בו היה חייב עכ"ל .ומדברי הרב המגיד והלחם )משחת אהרן(
משנה משמע דרבינו בעי תרתי ,דגובה מנכסים
משעובדים ,ושאינו יכול לכפור ,אבל היכא דיכול שם ד"ה אינו אלא במשיב אבידה מדהוה ליה
לכפור אע"ג דגובה מנכסים משועבדים ,לא מיקרי למימר שתים והשטר מסייעו דכיון דלא פי'
הילך .ומעתה אין כאן קושיא על התוס' למה לא נכרים הדברים כו' .איכא למידק דנר' דעדיין לא
הקשו לעיל קושיא זו ,דאפשר דסבירא להו ידע דהשטר מסייע דאם כן מאי פריך ותו מי הכריח
כהרמב"ם להכי לא הקשו קושיא זו אליבא דמאן לרש"י לפרש כן ונר' דאתא לפרש דלכאורה נר'
דאמר הילך פטור ,דודאי אף למ"ד שעבודא דמר"ע מוכח טפי דהילך פטור מדקאמר משיב
דאורייתא מצי סבר הילך פטור ,ואעפ"כ במודה אבידה הוי ואי שתים חייב היכי חשיב ליה משיב
במקצת כיון דהוא קא מודי .אע"ג דיכול לטרוף אבידה דמש"ה לא קאמר ב' משום שחייב שבועה
ממשעבדי ,כיון דעל פי הודאתו הוא מתחייב ויכול אלא ודאי דשתים פטור ושפיר חשיב' ליה משיב
לכפור מתחייב שבועה דלא חשיב הילך .ועיין אבידה לזה כתב רש"י מדהל"ל כו' והשטר כו'
והכונה לומר דלעולם ב' חייב וחשבינן משיב
במ"ש התוס' בסוף פרק גט פשוט ודו"ק. אבידה וכ"ש התוס' דכשאמר ב' נר' יותר נאמן לפי
שהשטר מסייעו ואין כונת רש"י לומר דכיון
)ברוך אברהם( שהשטר מסייעו אם אמר ב' פטור אלא בדאמרן
ודוק וצ"ל דהאו מתרץ שתירץ דהילך חייב לא
דף ה ע"א חייש לאיערומי דאל"כ אמאי לא פריך ליה לאלתר
היכי קאמר שתים חייב א"כ לר"ע ליחוש לאיערומי
גמ' ההוא רעיא דהוו מסרי ליה כל יומא חיותא
בסהדי יומא חד וכו' .לכאורה מה בא להשמיענו אלא ודאי כדאמרן.
בכל זה דכל יומא הוו מסרי ליה בסהדי הכי הול"ל )חי' הר' ברוך אנג'ל(
ההוא רעיא דמסרי ליה חיותא בכל סהדי וכו' וזה
מתורץ עפ"י מ"ש הר"ש בתוס' ד"ה אין לך בידי תוס' ד"ה אין נשבעים על כפירה וכו' ]עסה"ד[.
פטור ע"ש דהכא איכא דררא דממונא דהוו מסרי עמ"ש הכ"ג בכללי הש"ס אות י"ח והוא פלא דלא
ליה כל יומא בלא סהדי וא"כ איכא למימר דהקדים זכר דברי התו' הנז' וגם מ"ש התו' בזה בב"ב
הכי למימר דהכא איכא דררא דממונא ואפ"ה לא דקכ"ח ע"ב ד"ה ואפי' וע"ע להרב שער יוסף דפ"ד,
מייתי מרישא ש"מ דהילכתא כלישנא קמא כמ"ש ע"ג וע"ד ומ"ש עליו הרב למנצח לדוד במאמר
התוס' הנ"ל וכ"כ מפרש אחד וק"ל. עיסה הקושיית דכ"ה ע"ג ואילך.
)קול מבש"ר( )סעדו לבכם(
שם אר"ז א"א לדר"ח .עיין להלח"מ בפ"ד שם בא"ד ]וא"ת למ"ד וכו'[ .הקשה הרב אד"א
מהלכות טוען שהק' על הרמב"ם שפסק כר"ח ]אליעזר די אבילה[ דאמאי לא הקשו התוס' קושיא
זו לעיל למ"ד הילך פטור ,מודה מקצת למ"ד
שעבודא דאורייתא היכי משכחת לה .ונ"ל במה
