Page 807 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 807
Pg: 807 - 26-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
דנעלם ממנו דתנא רבי אליעזר בן יעקב בהחולץ לקמן ,דבדיעבד מאי דעבד עבד ,א"כ ליכא פירכא,
בהדיא לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה משום אל דאצטריך קרא דלא יוכל ,להיכא דלא מצא בה דבר
תחרוש על רעך רעה וכי לא ידעו הא דראב"י דודאי ערוה ועבר וגרש ,שהיא מגורשת ,ונשאת לבעל
לא נעלם מהן עכ"ל ולי ההדיוט יראה מלבד שהיא שני ,ובלא דברי רבא עכ"פ לב"ש ולב"ה בדיעבד
ברייתא ואפשר דנעלם מהן אלא אפילו לא נעלמה מגורשת ,וי"ל דמשמע ליה דקרא קאי על אותו
מהן יש ליישב דשני עניינים הם הך דהחולץ איירי שגרש מחמת ערוה הוא דלא יוכל בעלה וכו' ,אבל
באדם שרוצה ליקח אשה כדי שלא יהא שרוי בלא אם נתגרשה בלא דבר ערוה ,יוכל להחזירה ,ולזה
אשה ודעתו לגרשה כשרוצה לילך משם היא לבה קאמר אחרי אשר הוטמאה ,ולזה מקשה ,והוצרך
בוטח שהוא בעלה כל ימי חייו והוא חורש עליה
רעה ועל זה אמר ראב"י לא ישא אדם אשה בזה לתרץ ,לעבור עליו בשני לאוין.
הענין אע"פי שכוונתו היא כדי שלא יהיה שרוי בלא )שרביט הזהב(
אשה והכא איירי באדם שכבר נשוי ואשתו הקדיחה
תבשילו דמותר לגרשה וגמר בלבו לגרשה ומפני גמ' לא מצא בה ערוה ולא וכו' ,ק"ק דהא דקאמר
שלא מצא אשה הראויה לו לכן הניחה יושבת ושנאה האיש האחרון משמע אפילו בלא דבר ערוה
תחתיו ומשמשתו עד שימצא לו אשה ועל זה בעי היא מגורשת ,דה"ק ואם שנאה וגרשה שלא ברצון
רב משרשיא אם יש עונש בזה שמטריח אותה תורה ,וי"ל כיון שנמצא בה דבר ערוה בתחלה
לשמשו בדברים שהאשה עושה לבעלה ולבו בל
עמה או כיון דעכשיו היא אשתו לא יש עונש בדבר בבעל השני ,יוכל לגרשה אף מחמת שנאה.
קרי עליה אל תחרוש וכו' כלומר כיון שהניחה )שרביט הזהב(
יושבת תחתיו ומשמשתו היה לבה בטוח שמחל לה גמרא תניא אמרו ב"ה לב"ש והלא כבר נאמר
דבר וכו' עד סוף הברייתא לכאורה זאת הברייתא
ומשמשתו בכל כחה והוא חורש עליה רעה. קשה הבנה וצריכה ביאור ולפי ענ"ד אפשר דהכי
)שדה יצחק( פירושה אמרו ב"ה לב"ש והלא כבר נאמר דבר של
סרחון דאי חדא מילתא היא הויא ליה לכתוב דבר
גמרא וב"ש האי דבר מאי עבדי ליה .פירוש ערוה אמרו להם ב"ש והלא כבר נאמר ערות
דבברייתא דלעיל לא נזכר שם אלא תשובת ב"ה ולדבירכם דאפי' על דבר של סרחון יכול לגרש
לב"ש למה נאמר ערות ולמה נאמר דבר ,אבל ב"ש א"כ למה הוצרך לכתוב ערוה דכל שכן הוא אמרו
לא השיבו כלום לשיטתם דבר למ"ל ,לזה בא להם ב"ה אם נאמר ערוה וכו' צריך לומר דתנא לא
הגמרא לתרץ גם לב"ש דדבר צריכא לג"ש, דייק בתשובתו ונקט בסדר הכתוב תחלה ערות
ומסקנא דגם ב"ה מודו דדבר לג"ש אתיא כב"ש ואחר כן דבר דלפי הפירכא דב"ש הויא להו לב"ה
אלא דמכל מקום מדכתיב ערות דבר משמע הכי להשיב אם נאמר דבר ולא נאמר ערוה וכו' דזו היא
ומשמע הכי .אך קשיא לי טובא דלפי מסקנא זו דגם התשובה על קשיית ב"ש ובספרי מצאתי שכתוב
ב"ה מודים דדבר ל"ש אתיא אם כן מאי האי אם נאמר דבר ולא נאמר ערוה קודם לאם נאמר
דקאמרי ב"ה בברייתא דערוה ודבר צריכי ,מה
להם לב"ה להאי צריכותא והלא בלאו הכי פשיטא ערוה ולא נאמר דבר ודוק היטב.
דצריכי ,דערוה איצטריכא לומר דלא כייפינן ליה )שדה יצחק(
להוציא כי אם בערוה בדבר ,כלומר בעדים ,ואילו
כתיב ערוה בדבר הו"א ערוה בעדים הוא דיכול שם אמר ליה רב משרשיא לרבא אם לבו לגרשה
וכו' מהו קרי עליה אל תחרוש על רעך רעה וכו'
כתב הרב בעל רמת שמואל ז"ל וז"ל ותימה הא
807
