Page 812 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 812

‫‪Pg: 812 - 26-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים קידושין‬

‫משום דמבוררת‪ .‬ולפי זה מה שכתבו התוס' בריש‬           ‫שאינו דבוק וצריך למתני העבד העברי‪ .‬ואין כן‬
‫הדיבור גבי איש ואשה וכו'‪ ,‬אין כוונתם שמפני‬                               ‫דרך התלמוד לדבר כן דוק‪.‬‬
‫שהם איש ואשה תני בהם ה"א דא"כ מאי מקשו‬
‫מבתולה דהתם לאו איש ואשה‪ ,‬ומיהו י"ל דבתולה‬          ‫)אמרי בינה(‬
‫הוי בכלל איש ואשה ומה שכתבו דהא גבי וכו' ה"ק‬
‫דלא מצית לפרש דלא תני אלא באיש ואשה‬                 ‫בא"ד דהא גבי יבמה וכו'‪ .‬כונת התוס' היא‬
‫המבורר ותרתי בעינן והשתא לא תקשי עבד ואמה‬           ‫להכריח החילוק הזה שאמרו אמאי לא תני עבד‬
‫דהא יבמה לאו איש ואשה היא ולית בה אלא בירור‪.‬‬        ‫עברי בה"א ולא שנחלק חילוק אחר שדרך התנא‬
‫ומיהו ודאי דמה שכתבו התוס' גבי איש ואשה לאו‬         ‫לומר ה"א בתחלת המסכתא או הפרק שהוא כמו‬
‫דוקא‪ ,‬דהא קתני היבמה‪ ,‬אלא דאיש ואשה אשכחן‬           ‫ענין נפרד‪ .‬אמנם באמצע הפרק כמו עבד עברי לאו‬
‫דתני לה בכמה דוכתין‪ .‬ומה שלא כתבו זה התוס'‬          ‫אורחיה לומר בה"א לזה הכריחו דחילוק זה אינו‬
‫לעיל בקושייתם ואיחרו עד כאן‪ ,‬הוא מפני‬               ‫אמיתי דאי איתא לא הוה ליה למיתני גבי יבמה ה"א‬
‫שהוצרכו לידחק בתירוץ קושית עבד ואמה‪ ,‬נתנו‬           ‫אחר שהוא אמצע הפרק אלא ודאי שהחילוק‬
‫טעם למה לא תירצו זה התירוץ‪ .‬כך נ"ל‪ .‬ועיין‬
                                                                                ‫שכתבו הוא אמיתי‪.‬‬
                                   ‫במהרש"א‪.‬‬         ‫)מעשה חייא(‬
‫)מקור חיים – מאימראן(‬
                                                    ‫בא"ד שם‪ ,‬נראה לי לומר דהוצרכו התוס' לומר‬
‫בא"ד האשה המבוררת בפסוק וכו'‪ ,‬כתב מורי‬              ‫דהא גבי יבמה וכו'‪ .‬להכריח תירוצם בענין אחר‪,‬‬
‫נ"ר ]בספרו זרע יצחק[ וז"ל אבל ק"ק לי דהא תנן‬        ‫שהייתי אומר תירוץ אחר אשר בו הייתי מתרץ‬
‫בפ"ט דנזיר הגוים אין להם נזירות ואהיכא קאי‬          ‫קושית בתולה ועבד עברי והוא דבמקום שמשמע‬
‫יע"ש מה שתי'‪ .‬ולי הצעיר נראה ליישב דכיון‬            ‫כולל בלא ה"א ובה"א מבדיל וצריך להבדיל קתני‬
‫דרבינן מאיש איש דגוים מקריבין נדרים ונדבות‬          ‫בה"א‪ .‬כגון הכא גבי האשה נקנית דאשה כולל‬
‫כישראל וכאלו כתיב בקרא בהדיא גוים א"כ שפיר‬          ‫יבמה ואמה העבריה וכדומה קתני בה"א כלומר‬
‫קאמר אותם גויים דרבינן מאיש איש דמקריבין‬            ‫האשה המבוררת גבי נישואין ולא יבמה ואמה‬
                                                    ‫העבריה‪ .‬אמנם גבי בתולה דאין צורך להבדילה‬
                 ‫נדרים ונדבות אין להם נזירות‪.‬‬       ‫מבתולה אחרת דהדין שוה לכל הבתולות‪ ,‬ועבד‬
‫)מ"ב( ועי"ל דלא בעינן עד שיהיו מבוררין בפסוק‬        ‫עברי שהוא מובדל מעצמו בלא ה"א דודאי אין עבד‬
‫אלא היכא דהוזכרו בפרטות כמו האשה הבתול'‬             ‫כנעני במשמע מדקתני עבד עברי לא קתני ה"א‪.‬‬
‫דמשמע האשה הידועה הבתול' הידועה והיכן היא‬           ‫ומכריחים התוס' ואומרים דאין מקום לאותו‬
‫ידועה להכי אם היא מבוררת בקרא שפיר מיקריא‬           ‫התירוץ‪ ,‬דהא גבי יבמה שהיא מובדלת מעצמה‬
‫ידועה אבל גבי גוים דהוזכרו בכללות שפיר מיקרו‬        ‫משאר הנשים הול"ל בלא ה"א ואפ"ה קתני היבמה‬
‫מבוררים וידועים דהיינו הגויים לאפוקי ישראל‬
‫ואף דלא מבוררים בקרא ידועים הם לנו‪ ,‬וזה נראה‬                                      ‫בה"א וכו'‪ .‬והבן‪.‬‬
                                                    ‫)לחם אבירים(‬
                                        ‫עיקר‪.‬‬
‫)עוד יוסף חי – מ"ב(‪.‬‬                                ‫בא"ד שם‪ ,‬לכאורה כוונתם דמה שאנו מוכרחים‬
                                                    ‫לומר שהכל תלוי במאי דמבורר בקרא ולא נאמר‬
‫תוס' ד"ה בפרוטה וכו' תימא דלא הו"ל למיתני‬           ‫שהכל תלוי דלגבי איש ואשה דרכו לשנות בה"א‬
‫וכו' עכ"ל‪ .‬הא דלא ]ה[קשו על ב"ש‪ ,‬י"ל דכיון‬          ‫ובתולה לאו איש ואשה היא ועבד ואמה לאו איש‬
‫דהוא המתחיל לדבר אורחיה הוא לפרש כל‬                 ‫ואשה נינהו‪ .‬ועל זה כתבו דליתא דהא גבי יבמה‬
‫הענינים‪ ,‬אבל ב"ה דלאפלוגי אתא לא צריך ליה‬           ‫קתני היבמה דלאו איש ואשה וע"כ היינו טעמא‬

                                               ‫‪812‬‬
   807   808   809   810   811   812   813   814   815   816   817